במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בירושלים נדונה תביעת לשון הרע בסך 300,000 ₪, שהגיש אדם שעבד בחברה לתיקון ושיווק רכבים בירושלים כנגד מנהל הסניף, ובה ביקש העובד לקבל פיצוים לאחר שמנהל המוסך כינה אותו "הומו" בנוכחות חבריו לעבודה.
טענות העובד
מפסק הדין עולה, כי החברה הוציא את עובדי החברה לרבות את העובד ומנהל הסניף לטיול גיבוש בן יומיים באזור הכנרת, ולטענת העובד במהלך ארוחת צהרים באותו טיול פנה אליו מנהל הסניף וכינה אותו בנוכחות העובדים האחרים "הומו" מתוך כוונה להעליבו, ובכך הוציא כלפי לשון הרע באופן שפגע בשמו הטוב והשפיל אותו בפני חבריו לעבודה.
עוד טען העובד, כי כוונת מנהל הסניף הייתה לפגוע בכבודו ובעבודתו, מאחר והיה באמירתו כדי לגרום לחבריו לראות אותו "בעין שלילית" ובכך נגרם לו נזק רב ועוגמת נפש, והדבר כמעט הביא לפיטוריו ממקום העבודה לאחר שחבריו לעבודה לא רצו שהוא ימשיך לעבוד שם. לאור זאת ביקש העובד בתביעתו לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו וכן פיצוי ללא הוכחת נזק.
טענות מנהל הסניף
מנהל הסניף כפר מנגד בטענות העובד וטען בין היתר, כי תביעת העובד הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב לצורכי סחטנות ונקמנות לאחר שהוא מונה לתפקידו כמנהל סניף בגיל צעיר דבר שלא התקבל באהדה בקרב חלק מוותיקי החברה, וכי מעולם לא אמר את האמירה הנטענת כלפי העובד ואף מעולם לא אמר לו אמירה שהיה בה כדי להעליב או לפגוע בו.
עוד טען מנהל הסניף, כי נערכה בינו לבין העובד שיחה שהבהירה את הדברים בנוכחות מנהלו הישיר של העובד, ובסופה הם לחצו ידיים ובזאת הסתיימה הפרשה, ובשיחה זו הוא אף הדגיש בפני העובד כי לא ציין את המילה "הומו" כלפיו, והבהיר לו שאם חלילה נאמרה מילה כלשהי שיש בה ולו רמז בעניין זה הוא מביע את התנצלותו.
עוד הוסיף וטען מנהל הסניף, כי תלונתו של העובד הוגשה על-ידו על רקע שיחה שהתנהלה ביניהם קודם לכן ונסובה סביב חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי של העובד בחברה ובמטרה למנוע את פיטוריו, וכן ציין כי לאחר שהסתיימה הפרשייה שנטענה על-ידי העובד בתביעה, הוא שב לעובדתו בחברה עד שהחליט להתפטר ללא קשר לאירוע הנטען.
החלטת בית המשפט
בית המשפט דן בטענות הצדדים והחליט לדחות את תביעתו של העובד בגין הוצאת דיבה תוך שחייב אותו לשלם למנהל הסניף הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, לאחר שקבע כי במאזן ההסתברויות לא עלה בידי העובד להוכיח את תביעתו.
במסגרת פסק הדין דן בית המשפט בשאלה האם מנהל הסניף כינה את העובד "הומו" בפני חבריו לעבודה בנסיבות שתוארו על-ידי העובד ובאופן המהווה לשון הרע, וקבע כי במקרה זה העובד לא הוכיח שמנהל הסניף כינה אותו באמירה הנטענת, וכי העובד העלה את טענתו בנושא זה רק כעבור מספר חודשים מהמועד בו ארע האירוע לטענתו, ורק לאחר שנערכה שיחה בה הובהר לו שהוא אינו עומד ביעדים המצופים מעובדי החברה ועלול למצוא עצמו בסכנת פיטורין, וגם בשיחה זו לא העלה העובד את טענתו בנושא.
עוד ציין בית המשפט כי גם לאחר אותה שיחה, נערך בירור בנושא בין הצדדים שהתנצלו הדדית ולחצו ידיים, ולאחר מכן המשיך העובד לעבוד בחברה למעלה משנה לאחר האירוע, ויש בכך כדי להקים ויתור של העובד על זכות התביעה שהייתה לו ככל שהייתה לו, וכי לא בכדי המשיך הוא לעבוד באותו מקום מבלי לומר דבר אודות אותו אירוע שטען שהשפיע עליו קשות.
מאמר זה נכתב על-ידי עו"ד אהוד פאי, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית, העוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות לשון הרע והוצאת דיבה.
לשאול בנושא דוא"ל: [email protected], טל. 077-6596951.
מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי