מה שאסור לומר על ערבים – מצווה לצעוק על חרדים

תחושת אשמה רובצת על כולנו בימים אלו. נתוני הדבקה, תיעוד של הפרות, וכותרות מסיתות. האם מישהו היה מקבל שיח שכזה כלפי מיעוטים אחרים? בואו נבדוק

אין חרדי שלא מרגיש בתקופה זו "נאשם" בעבירה שלא ביצע. השיח החברתי כבר ערך את כתב האישום, הפיץ את ההודעה לעיתונות, ולא המתין לפסק הדין.

נמצאנו אשמים.

בהבאת המחלה לישראל, בהפצת המחלה בארץ, ובהדבקה בכוונה תחילה. מכאן הותר דמנו.

בני ברק העיר האדומה הראשונה בגל הראשון; השכונות החרדיות בירושלים בכותרות; והתמונות זורמות לשולחנם של עורכי החדשות ברשת ובערוצי הטלוויזיה.

כל מאגר תמונות המשבר מבוסס על חרדים עם מסכה/בלי מסכה, ליד מחסום, פורץ מחסום, בבית ספר, וכן על זו הדרך. כל אילוסטרציה הפכה למיצג מרשיע.

וכאילו איש לא שם לב להכללה.

כל לובשי השחור לבן, מדי הייצוג החרדיים, צבא שלם של מפיצי מחלות.

אלו מיחידת החסידים עם השטריימייל, חיל הפרחחים שורפי הפחים, יחד עם יחידת אנשי המטה שיושבים בבתי הכנסת ופורסים ספרים ישנים בהם מפות ותמונות לווייניות, ומחלקים גזרות להדבקה.

יולדות נשלחו ללדת בבתי חולים רק בכדי להדביק צוות טף ועוללים.

דמיינו לעצמכם עולם מקביל. לו היינו משנים רק מילה אחת, תיאור קצר או תמונה אחרת, לדוגמה: כותרת ראשית בחדשות 13 –

"הערבים בשכונות מזרח ירושלים אינם נשמעים להוראות תקנות הבריאות"

"כתבנו מוסר כי אחוזי ההדבקה במשפחות הערביות גבוהים. התא המשפחתי הערבי ואורח החיים כחמולה, מסכן את תושבי ירושלים"

"חוסר הסברה בשפה הערבית וחוסר האמון במשרד הבריאות הישראלי הביא לגל הדבקה שכמותו לא ניכר בערים ישראליות"

לו זו הייתה כותרת במבזק באתר חדשות, הייתה קמה מהומה רבתי,  וגינויים ותלונות במשטרה היו נערמים תוך דקות.

מיד היו טוענים כל הדוברים האפשריים: אסור להכליל, יש ערבי נוצרי ויש מוסלמי, יש מגוון של קהלים וקהילות להם אורח חיים שונה, להחתים ולהכתים את כולם באותו כתב אישום זהו פשע שנאה.

אבל הלכה שעשיו שונא ליעקב…

ויעקב שונא חרדים. בעיקר כאשר יש ירושה לחלק…

אז הקול קול ישראל מירושלים, והידיים על המקלדת רצות ומטקבקות כאילו זה חיסון העדר החברתי – הכה בחרדי ותהיה בריא.

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

צבי דוד – חלק 3

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, פרק אחרון בטרילוגיה.

יצירה תורנית חופשית

כמה חרדים זכו בפרס נובל? כמה חרדים הפכו לסופרים בין לאומיים? מדוע איננו זוכים לקדש שם שמים בתחום היצירה התרבותית?

אִם אֶפְשָׁר

אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ, הַנִּכְנֶסֶת, תִּתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר לְהַסְבִּיר פָּנִים • שֶׁנּוֹשִׁיט לְשָׁלוֹם יָד בִּלְתִּי מְהַסֶּסֶת, וְנוּכַל לְחַבֵּק רִגְעֵי אַהֲבָה קְטַנִּים

כולם חכמים נורא

כולם יודעים הכל על הכל והכל יודעים שהכל לוט בערפל • כולם כועסים נורא
ואין לי על מי לכעוס • אין מנוס

שִׁיר הַלֵּל לַסְּטֶנְדֶּר

מאחורי הסטנדר הישן והטוב צפו בי אנשים שבעי נחת, עטפוני בדממה ובהילת כבוד. זו תורה וזו שכרה, שידוך דירה, אולי גם שררה • משה שפירר

כן לא שחור לבן – פרק 13

אדם שמכור לסמים יודע שהסמים דופקים לו את הגוף, אבל ההימורים עם התפילה שהפעם זה ילך שורטים את הנפש • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

דיפתיך, ללא כותרת, שמן על בד, 160_120 ,2017 מתוך הסתר בדים, גלריית המקלט, אוצרת דר נעה לאה כהן
הסתר בדים

אילה שירה עמואל חושפת בתערוכת יחיד ראשונה את השפה המיוחדת בציוריה וחותמת במופע מיוחד עם חיבור בלתי צפוי

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו