"הַיּוֹם לֹא הִסְפַּקְתִּי לְלַוּוֹת אוֹתְךָ"

אבי בסר ז"ל, בן 10, השיב את נשמתו ליוצרה בתאונה מזעזעת במודיעין עילית • אתי קצבורג ליוותה, דמעה וכתבה

הַשָּׁמַיִם בָּכוּ הַלַּיְלָה בִּדְמָעוֹת גְּדוֹלוֹת.

הָרְחוֹב הִשְׁחִיר בְּקוֹל נְהִי יְלָלוֹת.


דִּמְמַת מָוֶת, קוֹל סִירֶנָה וְאוֹר כְּחַלְחַל.

כְּאֵב אֵינְסוֹף. לֵב מִי לֹא יִתְחַלְחֵל


הַכְּבִישׁ שׁוּב גְּבַהּ מְחִיר דָּמִים.

גַּלְגַּלֵּי פְּלָדָה רָמְסוּ וְגָזְלוּ חַיִּים.


יַלְדּוֹן יְפֵה עֵינַיִם זַךְ וְטָהוֹר

עָלָה קָרְבָּן, שָׁלֵם. כָּבָה הָאוֹר.


"הַיּוֹם לֹא הִסְפַּקְתִּי לְלַוּוֹת אוֹתְךָ"

כָּךְ הָאָב, סָפַד לוֹ וּבָכָה.


עִיר שָׁלֵם אֲבֵלָה, מְזֻעְזַעַת


מְנַסִּים לִמְצֹא אֲשֵׁמִים, לְהַנִּיחַ אֶת הַדַּעַת


טְרָגֶדְיָה רוֹדֶפֶת טְרָגֶדְיָה. אֲסוֹנוֹת מוּזָרִים.


יְלָדִים קְטַנְטַנִּים עִם חָלָב עַל שְׂפָתַיִם נִקְטָפִים,


רִגְבֵי עָפָר טְרִיִּים נֶעֱרָמִים מְכַסִּים עַל גְּדִיעַת עֲלוּמִים.


אֵיכָה עָלָה מָוֶת בְּעִיר הַתּוֹרָה

אֵין הֶסְבֵּר אֶלָּא אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה.


קַר, הַדְּמָעוֹת קוֹפְאוֹת עַל לֶחִי.

אֵין עוֹד כֹּחַ לְאֵבֶל, לִבְכִי.


מַלְאָכִים אוֹסְפִים אֲלֵיהֶם אֶת הַנִּבְחָרִים.

מוֹתִירִים בְּנֵי אֱנוֹשׁ לְמַטָּה, מְבֻלְבָּלִים.


תְּהֵא נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים

בהלוויה

2 מחשבות על “"הַיּוֹם לֹא הִסְפַּקְתִּי לְלַוּוֹת אוֹתְךָ"”

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

צוות הווי ובידוד

אִם נֵדַע שֶׁנִּכְנַס הוּא בְּתוֹדַעֲתֵנוּ, נוּכַל לָצֵאת מִמְּקוֹם בִּדּוּדֵינוּ. זוֹהִי תִּקְוָה לַהַתְחָלָה חֲדָשָׁה, לִחְיוֹת אֶת הַחֲלוֹם וְלֹא רַק לַחֲלֹם • יעקב שוהם

כן לא שחור לבן – פרק 11

יש כאלו שרושמים את השם שלהם בשביל לסמן טריטוריה. אבל יש את הארטיסטים, הציורים, המסרים. את הזעקה שלהם הם מעבירים לקיר • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

שירה חדשה ישנה

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק

ממני נבצרתי

שיר מקורי מאת אביגיל היילברון

בֶּאֱמֶת

איה דודי ואיה מעודדי, שיר נעילה ממנחם פינס

מצבי רוח

בום! • מסתבכות הרגליים בעצמן והלבה, היכן את לבה

פקיד הבנק סירב, יוס'ל התעקש, ואז החלה קריסה

זה סיפור על יהודי ממאה שערים שכל חסכונותיו כמעט וירדו לטמיון, אלמלא תושיית בנו. ויותר מכך זה סיפור עלינו. על הדברים ששכחנו בדרך. על אבדן תחושת האבל. מה הקשר? הטו לבכם לכתבה

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו