היום אני רוצה לשתף אותכם בחוויה מסעירה שעברתי, אני, ישראל שפירא מדריך טיולים חרדי.
ובכן, ביום ראשון לקחתי קבוצה לסיור מיוחד במינו. מה מיוחד, אתם שואלים? שנים רבות אני עוסק בתחום הטיולים, לוקח תתי"ם ובתי ספר, ישיבות וסמינרים לנחלים ומעיינות, ובמקביל קבוצות של ישראלים ממקומות כמו הרצליה ותל אביב ביניהם קצינים, שופטים ומנכל"י חברות להכרות עם החברה החרדית סמטאות בני ברק ומאה שערים כשגולת הכותרת היא ביקור בבית תושבים מקומיים.
בסיורים אלו אני מראה למטייל החילוני שמושפע בדרך כלל רק מהתקשורת השמאלנית, את הטוב והחסד החרדי, ואת המחבר בין כלל היהודים בארץ ישראל, אני מכניס אותם לתוככי גמ"ח של מטרנות, מוצצים או מראה להם ארון חשמל בתוך בנין, שכל מי שרוצה מגיע ולוקח טיטולים באמצע הלילה, והם נדהמים! הם מופתעים לראות בכל מטר מרובע קופות צדקה רבות, של אינספור אירגוני צדקה.
כשאני מביא אותם לחדר הצ'קים של ישיבת מיר, שבו אברכים מפקידים את המילגה החודשית בסך 850 ₪ (לפני כן הם בטוחים שמדובר ב- 5000 ₪) ומסביר שהאברכים לומדים בישיבה הגדולה בעולם – מיר, לא כדי להימלט מגיוס, אלא כי לימוד התורה, הוא מחזיק את העולם! וכל רגע ורגע שיהודי לומד תורה- הוא אחד משרשרת החוליה מאברהם אבינו עד ימינו, עד כדי כך שאפילו את ה-5 דקות הליכה לבנק בגאולה קברניטי הישיבה רוצים לחסוך לו ולכן ישנו גמ"ח הפקדת צ'קים בתוך הישיבה.
נכון, לפעמים הקהל המקומי לא שמח, וישנם אחדים מתושבי המקום שצועקים על קהל מטיילי, וכמובן עלי המדריך החרדי, ואינם מבינים, איך אני מביא קבוצות חילוניות לתוככי שכונה חרדית, אך אני דן אותם לכף זכות, הרי יואליש קרויס קמב"ץ העדה החרדית מצהיר בריש גלי "איני רוצה חוזרים בתשובה" (אולי לכן ביתו מאוד מבוקש ע"י קבוצות חילוניות שאינם צריכים לחשוש מהדתה).
דווקא בגלל זה אני משתדל להכיר להם אנשים "רגילים" מהמגזר החרדי, כך לדוגמה אני לוקח אותם לסיור קולינרי, ולא בחנויות אלא בתוך בית חרדי רגיל, וכך הם נדהמים להכיר מארחת חרדית אם ל-8 ילדים שמארחת אותם בחינניות ובטבעיות, וילדים שלא חסר להם כלום, יש להם אופנים, ומשחקים, פאזלים, וכל טוב!
איך מנכלי"ת חילונית אמרה לי פעם "אני לא הולכת לחזור בתשובה מהסיור הזה, אבל "למדתי שאתם לא קופים" ודאגה להזמין סיור ערב פסח לכל משפחתה שלא ראו מעולם הגעלת כלים.
אני מסיק מסיורים אלו שהקהל החילוני מאס בתקשורת הישראלית שמציגה את החרדית בצורה מעוותת, והם רוצים לקבל משהו אמיתי, משהו מקרב, לא פילוג ושנאה.
וכך לפני חודש, פונים אלי ממדרשת 'ראשית ירושלים' ומזמינים סיור על חסידות גור, כך לאחר מספר שנים שחסידות גור מככבת במספר פרשיות בתקשורת הישראלית, הם ביקשו ממני להעביר סיור על האהבת חינם והטוב שבחסידות.
לא די בכך, 'ראשית ירושלים' ביקשה "ביקור בית אצל חסיד גור", אני אומר לבן שיחי "אתה יודע שמדובר בחסידות הכי חזקה, הכי גדולה, ולא בטוח שיהיה מישהו מהחסידות שיתעניין בכך" אולם בן שיחי מראשית ירושלים מתעקש ואומר לי "דוקא כעת, שכשאתה יודע מה משדרים על גור כל יום בטלויזיה, "אתה חייב להציג את האור החיובי בחסידות לקהל הישראלי".
טוב, התחלתי להרים טלפונים, בלי אמון רב שהמהלך יצליח (אני עצמי ליטאי שמגיע עם דעות קדומות) והלא יאמן קרה, הופתעתי והגברת ציפי קנוף ובעלה ר' אלעזר הביעו את הסכמתם לארח קבוצה חילונית כולל כיבוד עשיר ללא כל תמורה.
את הסיור התחלנו בביקור במשרדים של "כולל ורשא/פולין" המזוהה בימינו עם חסידות גור (לא רק חסידי גור, אלא גם אלכסנדר מוז'יץ ושאר החסידות הפולניות, אבל לצערנו רובם נרצחו בשואה הנוראה) בפאתי שכונת מאה שערים.
במשרדי הכולל, אירחו אותנו ר' משה בצלאל ברוזיקובסקי והרב ניוז על עוגיות ושתיה קלה, ושם סיפרנו את סיפורו של כולל פולין שנוסד בארץ ישראל בשנת 1850, 10 שנים לפני הולדת הרצל, על ידי רבי נחום משאדיק ואחיו.
בין גדולי ישראל שעמדו בראש "כולל פולין", ניתן למנות את החידושי הרי"ם מגור, נכדו האדמו"ר שפת אמת הרב יהודה אריה לייב אלתר, ובנו האמרי אמת, אדמו"ר מאלכסדר, אדמו"ר מביאלה, אדמו"ר מסטריקוב, הרב ישראל יהושע מקוטנא, הרב מאיר אוריבך והרב חיים אלעזר ווקס.
הנוכחים התפלאו לשמוע שהכולל דאג לא רק להפרחת ארץ ישראל בתורה, אלא אף בחקלאות, ולאחר שאחד מראשי הכולל רבי חיים אלעזר ווקס מקבל מכתב מאחד מגאוני דורו רבי אליהו גוטמכאר הידוע בכינוי "הצדיק מגרידיץ" שכותב לו: "ואצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שיהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך" בעקבות דברים אלו בשנת 1866 רכש הרב ווקעס קרקעות בכפר חיטין שליד טבריה ונטע בהן פרדסי אתרוגים, כאשר כוונתו הייתה להעלות משפחות שיעבדו את האדמה ולספק אתרוגים מהודרים ליהודי התפוצות.
לאחר מכן ראש הכולל הנוכחי ר' משה בצלאל ברוזיקובסקי סיפר על פועלו של הכולל שחוץ מהקמת שכונת "בתי ורשא" בשנת 1894 ועד למגורים הניתנים לנזקקים עד היום, הרי שמידי שנה עוברים בקופה 12 מליון₪ שהולכים כולם לנזקקים. ר' משה הביא דוגמאות אף על יהודים שאינם שומ"צ שמבקשים סיוע במזון ותרופות, ואנשי הכולל מסיעים בידם.
רותקנו לשמוע אודות עליית ילדי טהרן לארץ בשנת 1943 כאשר במסגרת הויכוח הגדול בין החרדים לחילונים היכן ילמדו הילדים ניצולי שואה שהוריהם נרצחו על קידוש ה', אחד הקריטריונים שהוחלט מי מבית דתי או לא, היה ששאלו את הילדים "איזה קופת צדקה אתה זוכר, צהובה של כולל פולין, או ירוקה של קקל?" בסיום הביקור הקהל יצא מגדרו ורצה להשתתף בחסד העצום, ותרם להמשך הפעילות של הכולל.
לאחר מכן שמנו פעמינו לקבר האמרי אמת, שם קהל מטיילי שמעו לראשונה על האדמו"ר שפעל לתקומת והפרחת ארץ ישראל, שלח את תלמידיו לארץ הקודש, וביקר בה לא פחות מחמש פעמים בהם פעל להעביר את משכנו לירושלים עיר הקודש, ולצורך כך ניפגש עם הנציב הבריטי הרבט סמואל, הראי"ה קוק והרי"ח זוננפלד (ועל הדרך פעל לעשות שלום בית ביניהם).
מרתק ביותר לדעת שבביקור החמישי הוא הפסיק לשמור את יום טוב שני של גלויות, לאחר שהחליט להישאר בארץ, אולם בי"ד בפולין גזר עליו לחזור לפולין לקהל חסידיו שלא כולם זכו לעלות ארצה.
גולת הכותרת על האדמו"ר האמרי אמת, הוא שבשנת 1921 – יצחק גרשטנקורן חפץ להקים את עיר חרדית וגייס כספים לכך, גערו בו יהודים חרדים וטענו לו "מה העבודה זאת לך? ליסד מושבה עם בנק, בית חרושת ופרדסים זה הוא ענין בשביל הציונים, ועלינו להרביץ תורה ולהאדירה"? מה אתם חושבים ענה לו אדמו"ר מגור האמרי אמת?!
כותב יצחק גרשטקורן "השאלה הראשונה מסוג זה נשאלתי מאת האדמו"ר מגור שליט"א בשנת תרפ"א כשהצעתי לפניו את התכנית שלי בדבר התייסדות בני ברק. והשבתי לו אז – הלא אדוני האדמו"ר היה בארץ ישראל ובטח שמע בלילות בשעה 12 איך שהפעמונים מצלצלים בהמסגדים של המוסלמים וקוראים לתפילה, בה בשעה שצדיקי ארץ יושבים על האדמה ובוכים על החורבן,- והנה המלחמה בין המקוננים על גלות השכינה ובין להבדיל הטומאה נמשכת כבר מאות בשנים עד שהסטרא אחרא התיאשה בניצחון, והנה מצאה לה דרך אחרת – לערוך מלחמת אחים בהביאה לא"י הקדושה יהודים מחריבים ומהרסים ואיך נראה כבלע הקודש ונשתוק?
ראיתי מימי חלדי, שכל כוחם של החופשים הוא בזה, שהם מבטלים אותנו מהקיום בעולם הזה באמרם שאילי הכסף ובעלי מעשה הם רק במחניהם ואנחנו הם הבטלנים. ובכן אמרתי נבוא ונקדם את השם בדרכיהם הם, נבנה הארץ על טהרת הקודש, ובשבוע שכבשו גם בימי יהושע בטלו את התורה עד שבא המלאך והזכיר להם עתה באתי, האדמו"ר שליט"א מגור הכיר בטענותי שהם מקירות ליבי והבטיח לי עזרתו, ותיכף שילם לי 10 לירות במזומן בעד חלקת אדמה בבני ברק".
אחרי ביקור מרגש על האמרי אמת ופועלו, נכנסנו למשפחת קנוף, בה הוכן לכבודנו שולחן בופה חלבי עשיר בטעמים, (ללא כל סיכום מוקדם ובהתנדבות מלאה, הכל מרצון טוב של משפחת קנוף לקרב ולהנמיך את מפלס השנאה והבורות במגזר החילוני כנגד החרדי בכלל וחסידות גור בפרט) ושקענו לשיחה ארוכה על בעלי הבית, אודה ולא אכחיד שנשאלו שאלות מסוג שהתקשורת אוהבת, אבל בתקשורת אין תשובות, וכאן המסיירים למעלה משעה שקעו לשיח פתוח עם חסיד וחסידת גור על הכבוד לרבי מגור, הערצה, הפחד, והדרישות הרוחניות מכל חסידי גור. ולשמחתי הנוכחים יצאו בשביעות רצון וקיבלו תשובות לכל שאלותיהם.
את הסיור סיימנו בביקור מרגש בבית מדרש העצום של גור במחנה שנלר שיש בו אישור משטרה להכנסת 30 אלף מבקרים!
יהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ונמעיט את השנאת חינם בינינו.
כאן המקום להודות לכל האנשים שפעלו שהסיור יצא, ביניהם אשת יחסי הציבור אהובי שויירץ. והמארחים הנכבדים.
ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]
רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
