יְמֵי אוּרִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
כְּבָר כָּלְתָה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק,
וְחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים בּוֹעֲרִים
בְּנֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ.
רַק אֶצְלִי הַחַלּוֹן סָגוּר
מְרוּחוֹת שִׁלְהֵי כִּסְלֵיו,
וַאֲנִי פַּךְ קָטַן
לְלֹא בַּיִת אוֹ חוֹתֶמֶת.
וְהַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קוֹדֶשׁ הֵם
וֵאֶיּן לִי רְשׁוּת,
אֵלּוֹקַיי
אֵיֶּן בִּי עוֹד יְכוֹלֶת,
לִראֹותָם לְבַד…
וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות
בין בר מצווה, יום כיפור וקניית ד' מינים לסוכות, סיפורו של חיים מהדהד
אדם שמכור לסמים יודע שהסמים דופקים לו את הגוף, אבל ההימורים עם התפילה שהפעם זה ילך שורטים את הנפש • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים
מה סודך שלהבת יקירה, גלי לי מה את מסתירה. איך יופייך לא פג עם השנים, לא נס ליחו, לא התפוגג בין העמים • אתי קצבורג
ורעו משמיים הביט אליו תוכחות, לרגע אוחדו נשמות פרודות. 'אני פה' לחש הוא זעקות, נשמתי חיה אצל יוצר עולמות
מביט שוב לאחור, מחפש לתת לה יד. מעיף מבט הרחק אין דרור, מסניף את ריחה מחתיכת בד • דוד דרוק
פֹּה בַּלֵּב בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, בְּקַו הַתֶּפֶר. יֵשׁ הִתְגַּלּוּת יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְשׁוּב דִּמְעָה • אפרת ורניק
וְאֵיךְ אֶקְרָא לְכָל שִׁכְבָה בִּשְׁמָהּ • בִּידֵי רְסִיס עוֹצְמָהּ • נָפַלְתִּי, נִשְׁבֵּיתִי בְּקִסְמָהּ
