"קִוִּיתִי לְהִשְׁתַּזֵּף וְלֹא מִפְלוֹרְסֵנְט": תפילה לנכנסים לבידוד • לַחַן וְאִבּוּד: אֶתִּי קַצְבּוּרְג

התפילה הבאה נכתבה בעמק הבכא של מעמקי המיטה, מלב הומה וראש מטורלל, וטוב לאומרה מדי יום

יְהִי רָצוֹן אֱלוֹקֵי וֶאֱלוֹקֵי אֲבוֹתַי וֵאֱלוֹקֵי הָאֲנָשִׁים הַמְּאֻמָּתִים שֶׁבִּגְלָלָם הִגַּעְתִּי עַד הֲלוֹם

הַעֲלֵם אָזְנְךָ כְּשֶׁקִּירוֹת בֵּיתִי סוֹפְגִים אֶת צַעֲקוֹת גְּרוֹנִי

שַׁפֵּר אֶת הָאָקוּסְטִיקָה סבִיבִי

הַמְצֵא לִי מְזוֹנוֹתי, לְלֹא מַגַּע יַד אָדָם.


עֲזֹר לִי לְהַבְדִּיל בֵּין גֶּרֶב לַנַּעַל, בֵּין פִּיגָ'מָהּ לְלֹא

תֵּן לִי בִּינָה לְהַסְבִּיר לַאֲחֵרִים אֶת הָעִנְיָן שֶׁבִּידוּד מִשְׁפַּחְתִּי זֶה הַכֹּל חוּץ מִבִּידוּד

רַחֵם עַל נִשְׁמָתִי וְשֶׁכָּל הַחוּגִים, אֵרוּעִים, תּוֹרִים, יִתְבַּטְּלוּ מֵאֲלֵיהֶם, אוֹ שֶׁלֹּא יִתְקַיְּמוּ

הַשְׁאֵר אֶת מוֹחִי צָלוּל, עֵרָנִי, שָׁפוּי, מֵגִיב לְכָל מִקְרֶה שֶׁל פְּשִׁיטָה עַל הַמְּקָרֵר אוֹ הַמְּזָוֶה בִּידֵי מְבֻדָּדִים נוֹסָפִים


עֲשֵׂה שֶׁלֹּא יִגָּמֵר הַבָּצָל וְאֶצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ מִנַּדְבָנִים לִקְנוֹת וְלָשִׂים עַל פֶּתַח בֵּיתִי

תִּדְאַג שֶׁהַ'טּוּרִים' שֶׁלִּי לֹא יַעַבְרוּ אֶת 2.5 3 חָנוּק

תִּזְכֹּר בִּכְלָל שֶׁתִּכְנַנְתִּי מָטוֹס וְלֹא מָטוֹשׁ

וקִוִּיתִי לְהִשְׁתַּזֵּף וְלֹא מִפְלוֹרְסֵנְט.


תִּרְשֹׁם זֹאת בְּסִפְרֵי הַזִּכְרוֹנוֹת לְפָנֶיךָ

וִיהִי רָצוֹן שֶׁתָּעִיף לְקִיבִּינְמָט אֶת הֲקוֹרוֹנָה

וּתְנַסֶּה לְהִתְחַשְׁבֵּן אִתָּהּ כִּי אִם אֶצְטָרֵךְ לְטַפֵּל בָּהּ זֶה לֹא יִגָּמֵר טוֹב

אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


טוֹב לְאֹמְרָה מִדֵּי יוֹם, וְהָאֹמְרָה יִנָּצֵל מִשֶּׁדִּין רוחין וְלִילִין וּמַזִּיקִין עַד עוֹלָם.

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כי בשדה עץ אדם

ובאמצע החורף עת סגרירי
ט"ו בשבט שם בשבילי
זהו יום בו האדם נולד מחדש

לבושה בגלות ערומה

הייתי כזונה בתפארתה, אורה גלומה בחשכה. כלים שבורים בשלמותם, שקט הניגון על פני הים • נילי גינגולד אלשיך

כמי שיש לו אור

בספרו החדש "כמי שיש לו אור" אלי שטרן לוקח אותנו למסע נפשי ורגשי של אמונה, זוגיות, הורות וזהות דתית, חרדית וישראלית

עוד מעט לא נתגעגע

עוֹד חִבּוּק וִירְטוּאָלִי עֲדַיִן, הַזְּמַן חוֹלֵף וּכְבָר תֶּכֶף שָׁרָב. עוֹד דִּמְעָה תְּלוּיָה בִּקְצֵה הָעַיִן, תִּרְאִי זֶהוּ כְּבָר סוֹף הַקְּרָב • אפרת ורניק

אִם אֶפְשָׁר

אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ, הַנִּכְנֶסֶת, תִּתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר לְהַסְבִּיר פָּנִים • שֶׁנּוֹשִׁיט לְשָׁלוֹם יָד בִּלְתִּי מְהַסֶּסֶת, וְנוּכַל לְחַבֵּק רִגְעֵי אַהֲבָה קְטַנִּים

סימה בליליוס

סימה בליליוס – האשה שהדיחה ראשון לציון

לוכדות רוח אירוע פתיחה
כרוח ביד היוצרת

אמנית מתל אביב ואמנית מאלעד, מציגות יחדיו תערוכת אמנות ייחודית בירושלים. שפת היצירה המשותפת הולידה גלריית עבודות, הבנויות מחומרי פיסול לא שכיחים, ומבטאת שילובים מפתיעים ומנוגדים.

מְנַסָּה, מְחַכָּה, מִתְנַקָּה

וְאוּלַי כְּמוֹ שָׁתִיל, גַּם אַתְּ גּוֹמַעַת, אֶגְלֵי זֵעָה מִמַּאֲמָץ, אוֹ מִתְּבוּסָה • אפרת ורניק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו