"לאן נעלמה בר רפאלי?": יום הדין של ההנהגה החילונית

"אין כניסה לחילונים המזלזלים"

שלט ברוח זו שנתלה אמש בירושלים זעזע אותי. מעבר לעובדה שהוא שקרי ומרושע, הוא פשוט פוגע באוכלוסייה שלמה שגם ככה מושמצת בוקר וערב.

התמונות המגיעות מתל אביב קשות לעיכול. צפיפות איומה ברחובות, חוסר שימוש במסכות ומספר החולים הולך ומזנק. הנתונים זורמים: 66 חולים ב-3 ימים.

אני אמנם לא מאמינה באתאיזם אבל אני חושבת שאסור לשפוט את מי שכן. צריך להבין שהחילונים פועלים אחרת בחברה שלהם. אין להם "גדול-דור" אחד שאומר משו וכולם עושים. מבנה הקהילה הוא שונה, האינדיבידואל הוא המרכז ויש לו צרכים שונים.

לא דומה צעיר בודד בתל אביב לנער שיש לו 18 אחים בבני ברק ויכול להישאר בכיף בבית. הם רגילים לזה, לבתי הקפה, לצפיפות בחוף הים, זה חלק מהשגרה בתל אביב, הלב הפועם של החילוניות.

תל אביב היא לא כמו ערים אחרות. היא מדינה בפני עצמה, עם כללים משלה וחוקים משלה, הם רואים פקח ישר הם מושיטים יד לכיס לחפש את המפתחות של האוטו. ואז הם נזכרים שהם מכרו אותו כי אין חנייה. עד כדי כך הפחד מהמשטרה הוא גדול.

חשוב לזכור, החילונים מחוברים נון סטופ למבזקי חדשות, הנפש מתקהה מהחשיפה הזאת ואח"כ קשה להם לעקוב אחרי ההנחיות. הם לא מבינים את גודל האירוע, צריך לתווך להם את זה בשפה שלהם, שיח של שנאה והטחת האשמות לא יעזרו.

---

ואיפה המנהיגים שלהם? איפה בר רפאלי שידעה להיות על כל המודעות באיילון? איפה דפני ליף נעלמה? סתיו שפיר? מישהו שמע לאחרונה את איציק שמולי?

דווקא בשעה קשה זו כשמגפה פושטת על המדינה ומשרד הבריאות מנחית הוראות שפוגעות בכל היקר והקדוש לציבור החילוני הנציגים שלהם בחרו בדממה. ולא רק הם. גם מיכל הקטנה ודורה דוברת האנגלית שיכלה לתרום בסרטוני הסברה יעילים.

אבל עדיין, החברה החילונית לא צריכה לשלם את המחיר של מנהיגיה הכושלים. דווקא בתקופה כזאת, צריך לצופף שורות ולתמוך בתל אביבים. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולקרוא לאחיי ואחיותיי החרדים – אמרו די להסתה.

מגפת הקורונה היא יום הדין של ההנהגה החילונית, כשכל זה יגמר בעזרת השם, מנהיגי הציבור החילוני ועסקניו יידרשו לחשבון נפש נוקב.