ונתנה תוקף קדושת היום

כשהייתי ילד רגע השיא בתפילת ראש השנה היה מבחינתי אמירת "ונתנה תוקף", התפללתי מתוך "מחזור רבא" שם מופיע בהערה הסיפור על ר' אמנון שחיבר את התפילה המרגשת הזו.

האגדה מתארת כיצד דרש ההגמון של מגנצא מרבי אמנון, שהיה גדול הדור, להמיר את דתו. בכדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אך מיד לאחר מכן התחרט על שלא דחה את ההגמון לאלתר ובכך רמז לו, כביכול, שהמרת הדת באה בחשבון מבחינתו.

ביום השלישי, משלא הגיע לארמון, והביאוהו אל ההגמון בכוח. רבי אמנון הציע להגמון לכרות את לשונו, שכשלה כאשר לא דחתה את ההצעה מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו, שלא הביאו אותו לארמון.

אנשי ההגמון כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח בעינויים קשים ואכזריים. היה זה בסמוך לראש השנה, ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש שיביאוהו לבית הכנסת. שם, לפני אמירת קדושה, פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף".
משסיים אותו נפטר. ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם (בן למשפחה איטלקית שהיגרה לאשכנז) בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה.

(ויקיפדיה אגדת אמנון ממגנצא)

כשהחזן סלסל בקולו, וניגן את הפיוט, הקהל בבית הכנסת השתנק בבכי, היה זה בבית כנסת " מקור חיים" בפתח תקווה בית כנסת שבו התקבצה קהילת יוצאי גרמניה, הייתי ילד כך שחשבתי לתומי כי הסיפור על ר' אמנון ממגנצא מרגש גם את המבוגרים.

עברו שנים, באחת השנים הקשות בחיי, לחמתי כמזהה חללים.

באחד האירועים הקשים שהשתתפתי, האווירה בין חברי הלוחמים הייתה קשה, בערב כששבנו לבסיס, ניהלנו שיח שניסה לגעת ולפרק מעט את התעוקה שבאוויר, ואז החל אחד החיילים שהיה גם חזן, לנגן את מילות הפיוט:

בראש השנה יכתבון
ובצום יום כיפור יחתמון
כמה יעברון וכמה יבראון
מי יחיה ומי ימות
מי בקצו ומי לא בקצו
מי במים ומי באש
מי בחרב ומי בחיה
מי ברעש ומי במגיפה
מי ינוח ומי ינוע
מי יישקט ומי ייטרף
מי ישלו ומי יתייסר
מי ירום ומי יישפל
מי ייעשר ומי יעני
ותשובה ותפילה וצדקה
מעבירין את רוע הגזירה!

המילים קיבלו משמעות אחרת.
הבנתי אותם אחרת.
הבנתי את המבוגרים שבבית הכנסת.

הבנתי כי לכל אדם ואדם יש את הניסיון שלו.
לצלוח את החיים.

"ותשובה ,ותפילה,וצדקה ,מעבירין את רוע הגזרה!"

אינני יודע חשבונות שמיים.
אינני יודע מדוע נידון אדם ומשפחתו ליסורים של אש, מים, רעב.

אך בפיוט יש עצה להינצל ולהיטב את הגזרה:

תשובה – אדם מסתובב בעולם עם שאלות הרות גורל עבורו,שיכולות לנער את עולמו, גם להקשיב לו זו דרך להקל עליו למצוא את התשובה.

תפילה – לא במילים מודפסות, לא בלחן סימפוני, מילים שיוצאות מהלב,מייחלות לכל אדם גורל טוב, פשוט ובסיסי, המתפלל על חברו אמרו חז"ל נענה תחילה.

וצדקה – כמה כח יש בנתינה, לא של מליונים, אלא של שקלים בודדים כאלו שנותנים לשני תחושה כי הוא לא לבד, כי הצער שלו הוא הצער שלנו.

שנזכה להכתב ולהחתם יחד, כל בית ישראל, לחיים טובים ולשלום.