בין כסה לאפור

בין כסה לאפור, ברגעים של לבן וקידוש לבנה, הרעש המבעית מבחוץ, מקבל את כיפור כתירוץ

ברגעים של מחילה,
העבריינים רשאים להשתתף בתפילה.

ברגעים של טהרה,
בחוץ הכל חולין, אנדרלמוסיה שחורה.

ברגעים של לבן וקידוש לבנה,
גופיות מדוושות בשבילי השכונה.


ברגעים מרטיטים של נעילת שער,
עוד הסתה והדתה מגדילה את הפער.

בעולם בו אנשים נכנסים ויוצאים אל גוב העריות,
נאורים עם משנה סדורה בודים אשליות.

עתונאים מפרלטטים עם אייטמים צהובים חובשי כיפה,
עולם בו לבן הוא שחור פחם והאפור זרוק על הרצפה.


יום אחד בשנה,
זורק לובן וקדושה ועוצמה
ואוסף בכנפיו שבורי כנף.

והרעש המבעית מבחוץ,
מקבל את כיפור כתירוץ.

ומוריד הילוך ומתנקה טיפין טיפין,
ומזדחל ללבבות ערלים.

וצועק עם כולם 7 פעמים,
ה' הוא האלוקים

מחשבה 1 על “בין כסה לאפור”

  1. עשור כבר מזמן חלף, ובטח הכסה
    אבל את כותבת כל כך מקסים וממצה
    תביאי לנו עוד מהטוב הזה

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

עִבְרִי

כָּל אִישׁ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה לֵךְ לְךָ קוֹרֵא,
בְּלִי שֶׁאֵי מִי יִשְׁאַל 'מָה שְׁלוֹמְךָ?'

החבר מהמחלקה הכירורגית עם המספר על היד

"פון וואנט ביסטו"? שאל אותו מוריס בפעם הראשונה שהכירו במסדרון. מאז הפכו לחברים קרובים, אבל את סודו שמר באדיקות. רק אחרי שחזר מטיול בהונגריה, נחשף לסיפור ילדותו המצמרר

שם ועבר

רַק מְבַקְּשִׁים לְיֵישֶׁב בְּשַׁלְוָוה עִם סְטֶנְדֶּר קַרְדּוֹם וְדִירָה בִּירוּשָׁלַיִם, כְּשֶׁבַּחוּץ שֵׁבֶט זְבוּלוּן מְשַׁלֵּם אֶת עֲלִיַּית מְחִירֵי הַדִּירוֹת וִירִידַת הַדּוֹרוֹת • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

שירה חדשה ישנה

עם נושע יצא, כולו אומר חיפזון. עף עם הרוח, נשר, כנפי דמיון. וכרגע ים נקרע, יבש בקיפאון • רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם – דוד דרוק

וּקְרָא עָלֶיךָ

כל אדם צופן בעצמו איזו תרשיש, אניה המחשבת להישבר ונינווה לברוח אליה

סילביה וספנסר

בין עבודה לנטל, ובין חיבור לחנק, סילביה וספנסר מובילים אותנו לבין המיוחד שיכול להתקיים רק בזוגיות

רקב מדיה בע"מ

משה מנס לומד בדרך הקשה שאין מתנות חינם בתל אביב

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו