בין כסה לאפור

בין כסה לאפור, ברגעים של לבן וקידוש לבנה, הרעש המבעית מבחוץ, מקבל את כיפור כתירוץ
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

ברגעים של מחילה,
העבריינים רשאים להשתתף בתפילה.

ברגעים של טהרה,
בחוץ הכל חולין, אנדרלמוסיה שחורה.

ברגעים של לבן וקידוש לבנה,
גופיות מדוושות בשבילי השכונה.


ברגעים מרטיטים של נעילת שער,
עוד הסתה והדתה מגדילה את הפער.

בעולם בו אנשים נכנסים ויוצאים אל גוב העריות,
נאורים עם משנה סדורה בודים אשליות.

עתונאים מפרלטטים עם אייטמים צהובים חובשי כיפה,
עולם בו לבן הוא שחור פחם והאפור זרוק על הרצפה.


יום אחד בשנה,
זורק לובן וקדושה ועוצמה
ואוסף בכנפיו שבורי כנף.

והרעש המבעית מבחוץ,
מקבל את כיפור כתירוץ.

ומוריד הילוך ומתנקה טיפין טיפין,
ומזדחל ללבבות ערלים.

וצועק עם כולם 7 פעמים,
ה' הוא האלוקים

מחשבה 1 על “בין כסה לאפור”

  1. עשור כבר מזמן חלף, ובטח הכסה
    אבל את כותבת כל כך מקסים וממצה
    תביאי לנו עוד מהטוב הזה

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

קול קרקורי המטיפעונים

התנצחותם של גדולים בעיטור הבכורות בפדיון הבן, מזכה אותנו לפירוש יקר ומיוחד בקינת אני הגבר ומנהג הכפרות

הרב שבחר באמנות לא שגרתית – אותיות • ראיון

הרב דוד ברוך וולק הוא אמן מחונן, אבל גם הוא מודה: "רבים וטובים מתקשים עם האמנות שלי" • מדוע בחר באמנות האותיות הקדושות ואיך הן משפיעות על העולם? • וגם: ציור דיגיטלי לחנוכה

מְנַסָּה, מְחַכָּה, מִתְנַקָּה

וְאוּלַי כְּמוֹ שָׁתִיל, גַּם אַתְּ גּוֹמַעַת, אֶגְלֵי זֵעָה מִמַּאֲמָץ, אוֹ מִתְּבוּסָה • אפרת ורניק

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן