ברגעים של מחילה,
העבריינים רשאים להשתתף בתפילה.
ברגעים של טהרה,
בחוץ הכל חולין, אנדרלמוסיה שחורה.
ברגעים של לבן וקידוש לבנה,
גופיות מדוושות בשבילי השכונה.
ברגעים מרטיטים של נעילת שער,
עוד הסתה והדתה מגדילה את הפער.
בעולם בו אנשים נכנסים ויוצאים אל גוב העריות,
נאורים עם משנה סדורה בודים אשליות.
עתונאים מפרלטטים עם אייטמים צהובים חובשי כיפה,
עולם בו לבן הוא שחור פחם והאפור זרוק על הרצפה.
יום אחד בשנה,
זורק לובן וקדושה ועוצמה
ואוסף בכנפיו שבורי כנף.
והרעש המבעית מבחוץ,
מקבל את כיפור כתירוץ.
ומוריד הילוך ומתנקה טיפין טיפין,
ומזדחל ללבבות ערלים.
וצועק עם כולם 7 פעמים,
ה' הוא האלוקים
