בין כסה לאפור

בין כסה לאפור, ברגעים של לבן וקידוש לבנה, הרעש המבעית מבחוץ, מקבל את כיפור כתירוץ

ברגעים של מחילה,
העבריינים רשאים להשתתף בתפילה.

ברגעים של טהרה,
בחוץ הכל חולין, אנדרלמוסיה שחורה.

ברגעים של לבן וקידוש לבנה,
גופיות מדוושות בשבילי השכונה.


ברגעים מרטיטים של נעילת שער,
עוד הסתה והדתה מגדילה את הפער.

בעולם בו אנשים נכנסים ויוצאים אל גוב העריות,
נאורים עם משנה סדורה בודים אשליות.

עתונאים מפרלטטים עם אייטמים צהובים חובשי כיפה,
עולם בו לבן הוא שחור פחם והאפור זרוק על הרצפה.


יום אחד בשנה,
זורק לובן וקדושה ועוצמה
ואוסף בכנפיו שבורי כנף.

והרעש המבעית מבחוץ,
מקבל את כיפור כתירוץ.

ומוריד הילוך ומתנקה טיפין טיפין,
ומזדחל ללבבות ערלים.

וצועק עם כולם 7 פעמים,
ה' הוא האלוקים

מחשבה 1 על “בין כסה לאפור”

  1. עשור כבר מזמן חלף, ובטח הכסה
    אבל את כותבת כל כך מקסים וממצה
    תביאי לנו עוד מהטוב הזה

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

מִדּוֹת

אֵלּוּ מִדּוֹת שֶׁהַבְּרִיאָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

צבי דוד – חלק 2

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק שני בטרילוגיה.

נביא בעירו

מִי יִקְפֹּץ קְצָת לִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ כְּמוֹ לְאִמָּא מֵרֹב יָמִים, לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בִּנְבוּאוֹת • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

כן לא שחור לבן – פרק 3

קקות. העולם קקות. למה אף אחד לא נותן לי ספר הדרכה לחיים * פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

איזה מין אנחנו

אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, הַיָּפָה, מְלֵאָה שִׁבְעַת מִינִים כִּמְנִיפָה, וּמִקַּדְמָא דְּנַן וּכְמוֹ יְהוּדִים טוֹבִים, כָּל פְּרִי מוֹשֵׁךְ לְכָל הַכִּוּוּנִים

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו