בין כסה לאפור

בין כסה לאפור, ברגעים של לבן וקידוש לבנה, הרעש המבעית מבחוץ, מקבל את כיפור כתירוץ
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

ברגעים של מחילה,
העבריינים רשאים להשתתף בתפילה.

ברגעים של טהרה,
בחוץ הכל חולין, אנדרלמוסיה שחורה.

ברגעים של לבן וקידוש לבנה,
גופיות מדוושות בשבילי השכונה.


ברגעים מרטיטים של נעילת שער,
עוד הסתה והדתה מגדילה את הפער.

בעולם בו אנשים נכנסים ויוצאים אל גוב העריות,
נאורים עם משנה סדורה בודים אשליות.

עתונאים מפרלטטים עם אייטמים צהובים חובשי כיפה,
עולם בו לבן הוא שחור פחם והאפור זרוק על הרצפה.


יום אחד בשנה,
זורק לובן וקדושה ועוצמה
ואוסף בכנפיו שבורי כנף.

והרעש המבעית מבחוץ,
מקבל את כיפור כתירוץ.

ומוריד הילוך ומתנקה טיפין טיפין,
ומזדחל ללבבות ערלים.

וצועק עם כולם 7 פעמים,
ה' הוא האלוקים

קישור מקוצר:

מחשבה 1 על “בין כסה לאפור”

  1. עשור כבר מזמן חלף, ובטח הכסה
    אבל את כותבת כל כך מקסים וממצה
    תביאי לנו עוד מהטוב הזה

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

הפעילה החרדית התעמתה עם דרעי • צפו

יו"ר ש"ס הגיע למפגש עם בוחרים בנתניה, אבל נתקל ב"מארב" לא צפוי • הפעילה החרדית שגדלה על ברכי התנועה, הפצירה: שלבו נשים ברשימה • "יש שקופים ויש שקופות"

תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

המרטין לותר קינג שלנו

שום דבר לא משתווה לשמוע את הרב עובדיה מדבר. עובדיה דייקא, לא הרב יוסף. הרב עובדיה, שם פרטי, שם של אבא

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן