יודעת שהפוסט הזה לא פופולארי במיוחד, או יותר נכון הדעה שמגיעה איתו – אבל חושבת שזה לא ממש מעסיק אותי מה אנשים חושבים. ומהרגע שהפנמתי את זה, שיניתי פאזה כלפי אנשים שלא מתאימה להם הדעה שלי, חיי הפכו לבריאים והפסקתי לנשום אוויר רעיל.
בא נתחיל מזה שאני לא חרדית קלאסית, סבבה? לא עומדת בפרמטרים מחמירים, מחרידים – או איך שלא תנסחו את זה – של בית יעקב קלאסי. כשתפגשו אותי ברחוב, לא תגידו זו חרדית 'פר אקסלנס' ואני חיה עם זה בינתיים בשלום.
בבחירות האחרונות למשל (זוכרים לפני אלפיים שנה כזה?) צעדתי בגאווה ושמתי ג' קבל עם ועולם.
התגובות של עוקביי לא איחרו לבא…
את??? מצביעה ג'? איך קרה כדבר הזה? האמת שזה גם הפתיע אותי כי לי זה פשוט.
ר' חיים קנייבסקי טרח לבא לעירנו בכדי לעודד את ההצבעה לנציגים החרדיים, וגם אם לא ממש מתאימה לי ההתנהלות שלהם או לא הייתי סומכת עליהם בעת צרה – עדיין טבעי לי להצביע למקום שאני יודעת שיגן וישמור על עולם התורה, שילדיי מהווים חלק בלתי נפרד ממנו, גם אם החיצוניות מטעה קצת.
עד פה הבנתם?
יופי.
עכשיו בואו נעבור לחלק המעצבן של הפוסט.
היום בבוקר השמעתי ברשתות החברתיות את תחושת הרוגע שלי שהבן שלי נסע לישיבה לעסוק בלימוד תורה, בעקבות צוויו של ר' חיים קנייבסקי אמש.
למה שיתפתי את זה אתם שואלים? אולי כי לא מצאתי בדיחה פופולארית והסרטון התורן שנשלח ברשת לא היה מגניב מספיק, אז העליתי פוסט מקורי לשם שינוי.
אממה, נפתחה נגדי מלחמת עולם, אני לתומי חשבתי שבקבוצות מסתובבים חרדיות וחרדים אך התברר לי שטעיתי ביג טיים. קיתונות של בוז ועלבון שמכוונים לגדול בישראל שלא מביישים גם את הפיד של עיתון הארץ.
הקלות הבלתי נסבלת של שימוש בפסוקים מהתנ"ך כמגבה צדק ואמת וזלזול מכוון נגד מי שנחשב גדול הדור 'כמעט' ללא עוררין, עוררו בי קבס אמיתי.
לא מבינה, באמת, למה נועדו גדולי התורה אם לא לעתות צרה, בהן דעתם היא היחידה הרלוונטית, כי הראייה שלהם שונה ורחוקה הרבה ממה שנראה לנו?
איך בחור או בחורה שחלב נוזל על שפתיהם מעיזים לשלוח חץ בגדול כזה רק כי דעתו לא ממש מסתדרת עם עולמם הנאור? נשגב מבינתי וכואב.
מודה, אתמול כשהתפרסם דעתם של הגדולים חוויתי אי נוחות ורגשות חצויים, אך לא העזתי לומר משו כי ברור לי שיש כאן משהו שאני לא מבינה.
עכשיו יבואו כל אותם נשמות צודקות שישכנעו אותי כי אין לי עמוד שדרה ואיך זה שאני לא מקשיבה להם בהכל ופתאום כן, ובעצם זה חילול השם וכל הבלה בלה בלה הזה.
כן, זה טוב לי ונח לי לשאול בפרט בענייני חיים ומוות, כשאני הקטנה לא מבינה כלום ממה שקורה ורק חשה שקברניטי המדינה בכאוס מוחלט ובלבול, שזה רק מעצים את תחושת האין אונים.
אז רגע לפני שאתם שוללים לי את ההורות, ונחרדים מכך ששלחתי את בני לחזית (תקנאו), תסתכלו רגע פנימה אל עצמכם, אם לא במקרה אתם חלק מהעדר הזה, שעושה ככל שיורו הליברלים והנאורים, וחושבים שלדעות ישנות מזקנים עבדקנים אין זכות קיום.
מעניין מי אמר "ונשמרתם לנפשותיכם מאד". (הטעות במקור)
היו שלום.
בספרו החדש "כמי שיש לו אור" אלי שטרן לוקח אותנו למסע נפשי ורגשי של אמונה,…
בנקמה יהודית גרובייס מייצר לא רק חווית צפייה מרתקת, אלא גם שיח חברתי עמוק
סדרת 'יוצר. האדם" לוקחת אותנו להצצה מעמיקה אל לב עולמם של היוצר והיצירה והחרדית, בדגש…
אם המצבר של הרכב שלכם התקלקל ודורש החלפה, אתם בוודאי יודעים שלא תהיה לכם אפשרות…
לא מעט אנשים כיום בוחרים לנהוג במכוניות חשמליות וזאת בשל הרצון לחסוך בדלק וכן בשל…
View Comments
א. לא ידעתי שהיה ציווי של הרב קינבסקי. ב. מה לגבי צו בריאות העם בנושא, האם את לא חוששת לעבור על החוק ודואגת שהבן שלך גם יעבור על החוק ויתכנס עם יותר מעשרה אנשים?
https://www.prog.co.il/threads/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9B%D7%96%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.529687/#post-7411574
ליל ז' ניסן תשצ"ה.
חרש חרש חמקתי לביתה של סבתי. נר נשמה דלק על המזנון, ועיניה האדומות כמו גם ספר התהילים הרטוב, הוכיחו לי שגם חמש עשרה שנה אחרי הפטירה, היא לא התנחמה על סבי זצ"ל.
פניה אורו כשהיא ראתה אותי. "הכנס, נחומי. שב כאן, תברך 'מזונות' על העוגיות לעילוי נשמת סבא, נחום בן ר' יוסף".
מאז שאני זוכר את עצמי, סבתא התייחסה אליי באופן מיוחד. בכל זאת, אני הנכד הראשון שקרוי על שם בעלה.
עד היום פחדתי לשאול את סבתא על נסיבות מותו של סבא נחום. כשפעם שאלתי את אימי, היא השיבה לי כשפניה מתקדרות "זה בגלל הקורונה, נחומי שלי", והרגשתי שהיא מתחמקת מהסבר. לא הבנתי מה זאת הקורונה הזו, חשתי שמסתירים ממני משהו, אולי בגלל רגשות אשמה, או משהו דומה.
אך היום, כשאני מתקרב ליום ההולדת החמש עשרה, החלטתי שאני צריך לדעת בדיוק מה ארע לסבא שאני קרוי על שמו. לא אתן לסובב אותי יותר.
לאחר שבירכתי בכוונה, וטעמתי מהעוגיות הטעימות, ניגשתי נחוש למשימה, ופתחתי בשיחה.
"סבתא, אני חושב שכבר גדלתי, ומותר לי לדעת בדיוק איך נפטר סבא, ולמה זה כל כך סודי".
לרגע הסתכלה עלי סבתא במבט מופתע, אך כשראתה את הזיק הנחוש בעיני, הבינה שאני לא הולך לסגת מהמטרה, והחלה לספר בטון שקט:
"היה זה לפני חמש עשרה שנים. בסין הרחוקה החל להתפשט וירוס לא מוכר, שמיד זוהה בשם 'קורונה'. הוא התפשט במימדים אדירים, ותוך שבועות ספורים הדביק כבר למעלה ממאה אלף איש ברוב מדינות העולם".
"במדינת ישראל שר הבריאות היה שר חרדי בשם ר' יעקב ליצמן. הוא חזה למרחוק, והורה על הכנסה לבידוד של כל מי שחזר מהמדינות הנגועות בנגיף, כדי שההדבקה בארצנו הקטנטונת תהיה מינימלית. אלא שדבר לא הועיל, והוירוס כמובן הגיע אלינו. צעדי המנע התחילו בדברים קטנים, אך מהר מאד הורו ראשי המדינה על השבתה טוטאלית של כל מוסדות החינוך, ואיסור התקהלות של יותר מעשרה אנשים".
"אלא שבציבור החרדי האדישות שלטה ברמה. בתי הכנסת והשטיבלאך רק הפכו לעמוסים וצפופים יותר, כשכל אלו שהורגלו לקום מוקדם בשל עבודתם, הקיצו בשעות מאוחרות מחוסר עבודה. רחובות רבי עקיבא ומלכי ישראל היו עמוסים לעייפה בנשים שניצלו את החופשה הכפויה לקניות לפסח ולכל ימות השנה. בידוד? איסור התקהלות? למי אכפת?!"
"גם מוסדות החינוך לבנים, ישיבות, כוללים, המשיכו לפעול כסדרם, כשהמנהלים מורידים מעצמם כל אחריות. אחרי הכל, הרי מי שהגיע מחוץ לארץ נמצא בבידוד, לא?! אף אחד לא חשב על אלו שכבר נדבקו בנגיף ואינם מודעים לכך, שהם הולכים ומדביקים כמויות עצומות של אנשים".
"הכל היה נראה טוב ויפה, כולם נהנו מחופשת הפסח המוקדמת, ומצאו את הזמן לספר זה לזה בשטיבל את הבדיחות האחרונות שרצות על חשבון הקורונה".
"ואז התחיל הבום הגדול. מאות אנשים ונשים החלו להרגיש בו זמנית תסמיני מחלה קשה. חום גבוה, השתעלויות והשתנקויות. אנשי מד"א רצו מאחד לשני כדי לאשר את האבחנה של הקורונה, ובתי החולים התמלאו במאות, ואף אלפי חולים, מפה לפה. בכל פעם שהתגלתה אבחנה של חולה קורונה, נשלחו עשרות רופאים ואחיות לבידוד, והמצב בבתי החולים היה קטסטרופלי".
"אתה מבין?" פנתה אלי סבתא בתיה בפנים בוכיות, "כולנו מרגישים אשמים במצב. סבא נחום היה יהודי צדיק. הוא לא קרא עיתונים, וקל וחומר שלא היה חשוף למקורות אחרים. פעמים בודדות הוא היה קורא את המודעות שברחוב. אף אחד לא אמר לו שלא ללמוד ולהתפלל בבית הכנסת. הוא הבין שיש איזה בלאגן בגלל מחלה שמסתובבת, וגם חילקו את המנין לשנים, אבל אף אחד לא עקב לראות שאין יותר מעשרה אנשים בבית הכנסת, מה גם שזה ממש מגוחך, כשיש בשכונה רק בית כנסת אחד, עם מאות משפחות".
"כשהחום שלו עלה, והוא התחיל להתקשות בנשימה, כבר לא היה עם מי לדבר. שעה שלימה התקשרתי למגן דוד אדום! עד שהגיע האמבולנס, התברר שהוא צריך מכונת הנשמה, וזו היתה תפוסה לאנשים צעירים יותר. "את צריכה להבין, גיברת", חיקתה סבתא את מבטאו הרוסי של האח במיון "יש כאן אנשים צעירים יותר, שהחיים שלהם עוד לפניהם, בעלך יצטרך לחכות". והוא חיכה, כן, הוא חיכה. עד הסוף המר". סבתא בלעה את רוקה לרגע, כשפניה שטופות דמע.
"אפילו מניין לא היה בלווייה שלו, מניין! לסבא נחום הצדיק, שלא פספס תפילה בותיקין מימיו, היתה לווייה חטופה, שכמוה התקיימו עוד עשרות בכל יום. לא טהרה, לא תכריכים, שתי שקיות אטומות, ולקבר".
"עכשיו אתה מבין למה אנשים מעדיפים שלא לדבר על זה?!" סיימה סבתא את המונולוג המזעזע.
רעדתי בכל גופי. אני מקווה שאצליח להתאושש מהטראומה שעברה עליי. בכל אופן, נראה שסבתא עדיין לא התאוששה.
אתי אני גאה בך!!! הרבנית קנייבסקי ע"ה קיבלה את כווולן ואת כווולם ללא שום קטגוריה חיצונית או פנימית . וכמו שעל הרב עובדיה זצ"ל חילונים בטלו דעתם. גם מול דעת גדול הדור ר' חיים, גאוה היא להתבטל מולו. מעניין שראש הממשלה אמש, בהצהרתו לאומה, סיים שהוא מעוניין לשמוע את דעת הרבנים. והוא שלח לשמוע את דעתם של ר'חיים ור'גרשון ולא שום דמות רבנית מוסמכת או לא במגזר זה או אחר...
שידברו מה שידברו . לו"ע בעת צרה ממשית שלא יעזו לפנות לבקש ברכה מאותם רבנים, שכש'התאים להם' הם יצאו נגד דעתם.
תמשיכי לייצג איך שאת את מה שאת
כבר 344 חולים מאומתים בישראל.
תקראו את זה:
https://www.prog.co.il/threads/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9B%D7%96%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.529687/#post-7411574