רוצים למנוע נשירה מהישיבה? תתחילו לחשוב על זה ברישום

חבטת גלגלי המזוודה החזירו הד בחדר המדרגות בכל מדרגה ומדרגה. הקולות החזקים היו עדות למשהו לא רגיל שקורה בבניין המגורים. אכן לא יום רגיל. א' באלול ויענקי, מטובי התלמידים יוצא מביתו בו העביר את שנות ילדותו אל שיעור א' ישיבה קטנה. אמאל'ה לבבית דוחפת לו שקית עוגיות בתא הקטן של המזוודה ומבטיחה לו בכך שלא יהיה רעב אפילו לא לרגע קטן.

יענקי מגיע לשער הישיבה ומצטרף לנהר של עושי חיל מרוגשים שגם עבורם זהו היום הראשון בישיבה. הוא תופס לעצמו מיטה שבדיוק חלם עליה. מקום מואר שיוכל לקרוא, אך לא מואר מידי בכדי שיוכל לשנו"צ כמו כל בחור ישיבה עם סטנדרטים מקובלים.

הוא לא שוכח להתקשר לאמא ואבא ולספר להם שהכל מושלם ושהוא סידר את הארון והוציא את החולצות שלא יתקמטו כפי שאמא ביקשה והנה מגיע השיעור הראשון מתוך מאות כאלה בשלוש השנים שלפניו. כזה שטייגן, לא היה ליענקי מאז שהוא פתח גמרא לראשונה בכיתה ד'. כמו ילד טוב, הוא התקשר לאביו לעת ערב וסיפר לו על הר"מ הרהוט, על החברותא הנחמד והברור, על החברים הנפלאים ועל ארוחת הערב שבשונה ממה שנאמר לו, היא דווקא אכילה ויותר מכך.

בליל שבת חופשית, הוא סיפר בהתלהבות מתבקשת ש"כזה אלול מרומם, עוד לא היה לי". במוצאי שבת קודש, הוא יצא כבר באוטובוס הראשון לישיבה שכל כך אהב וככה המשיך והמשיך סיפורו של יענקי שמצא את מקום תלמודו. החממה בה הוא עומד להתפתח בלימוד ורוחניות ע"פ שאיפתו ושאיפת הוריו המאושרים מנחת.

אולם, לאחר חופשת חנוכה, ניכר עליו חוסר החשק לצאת לישיבה וככל שחלף הזמן הוא נכח יותר בבית ופחות בישיבה עד ששבר שיא, בו במשך כמעט שבוע שלם נשאר במיטתו עד הצהרים ורק ביום רביעי הוא שב לישיבה בחוסר חשק במקום בראשון.

בימים אלו, תלמידי ישיבות רבים, משננים את דפי הגמרא עליהם הם עומדים להיבחן בישיבה קטנה בה הם עומדים ללמוד. כמו בחור שמחכה לשיחת טלפון משדכן באשר למוצעת, הם מחכים לתשובה מישיבה בה הם נבחנו. אחרי תשובה חיובית מראש הישיבה, הם יצטרכו להחליט אם הם הולכים לישיבה הזו או לישיבה אחרת.

רבים מתוכם, עומדים להיות סיפורי הצלחה של הישיבה, של הוריהם ובעיקר של עצמם. אבל רבים אחרים עומדים להתחיל בחשק רב שלאט לאט ילך וירד עד שלא יישאר מהחשק המדובר זכר. נציין כי זה ב"ה לא אצל כולם, אבל זו בהחלט תופעה.

בהתחלה הם ינסו למצוא לעצמם ימי חופשה ובהמשך זה יהפוך לתקופות חופשה עד שלאט לאט הם לא יחזיקו ראש בגמרא ודבר מוביל לדבר וגם הישיבה הגדולה תהיה רק כפשרה ובה גם הם לא ירגישו מוצלחים עד שיום אחד הם ישאלו את עצמם "מה אני עושה פה עדיין?".

אני לא איש חינוך, אבל כן יש לי ניסיון חינוכי. ניסיון של עצמי. אני מכיר את סיפור חיי שלי עצמי וחבריי בעולם הישיבות וכדאי לשים לב לפרטים מסוימים כבר בתקופה הזו של המבחנים לישיבות.

רבים נוהגים לתלות את האשמה באשר לכמות החשק בישיבה בדור המודרני והטכנולוגי. רבים אחרים מאשימים את החברים של הבחור, אבל לפעמים זה רק דבר פשוט עם משמעות ענקית לתלמיד ישיבה – שגרה. כן השגרה לפעמים היא הרבה יותר ממפלצת מתחת למיטה.

בואו ניכנס לרגע לראש של תלמיד כיתה ח'. בהפסקות כולם מדברים על סאגת הישיבות שהולכת ומתקרבת, הרב'ה מכין אותם כל הזמן לקראת הישיבה, בבית מדברים לקראת הישיבה, בין קבלת שבת לערבית חבריו לבית כנסת מעדכנים עדכונים ששבועיים באשר לישיבות ועד לשכן החביב שודאג לברר 'יש לך כבר כיוונים?'. כל עולמו מסתובב סביב דבר אחד – הישיבה. ההתלהבות מהישיבה שוברת שיאים, כאשר הילד מגיע למבחן ובין הזמנים האחרון שמוקדש לנושא הישיבה.

גם המעבר הפתאומי לפנימייה שמעניקה כ"כ הרבה עצמאות, גם היא כשלעצמה טלטלה מרגשת עבור ילד. באחת הוא מנהל לעצמו את החיים, החל מדמי כיס וכלה בכביסות. ההתרגשות הזו כמו כל דבר, מתפוגגת עם הזמן ומותירה רק שגרה אפורה שמתוכה עברו רק כמה חודשים מתוך עשרות. לא סתם תיקנו גדולי ישראל של אותם הימים את חופשות בין הזמנים שלכאורה הם אנטי תזה לבחור תם יושב אוהלים, בה הוא נחשף לתפילת שחרית רק בסמוך לשעות הצהריים.

אבל גם הפתרון לשגרה הוא מאוד פשוט: הורים רבים נוחתים על הכורסא מפוצצים בנחת כאשר הילד בישיבה והכל מושלם. אבל מעבר לבירור היבש בכל כמה שבועות אצל צוות הישיבה מה עם התלמיד חכם הקטן, כדאי בכל כמה שבועות לדאוג לשוברי שגרה. למשל, שאבא יקדיש ערב לבוא לראות את חדרו, את הבית מדרש, את החברים וגם שיעלה זיכרונות בעצמו על חיי הישיבה קטנה שלו. אמא שתבוא ותביא גלידה ביתית שנשארה משבת ותשב עם התלמיד שעה בגינה סמוכה ותספר לו כמה קשה לה לא לראות אותו בכל יום.

מניסיוני, ערבים כאלה העניקו לי כוחות לשבועות. במידה וניכר כי הילד רוצה לשהות בבית ואין לו חשק לישיבה, תיזמו אתם ההורים את השהות שלו בבית בתירוץ כזה הוא אחר. אפשר להגיד לו למשל כך: 'מחר ראש חודש והבנות מסיימות מוקדם את הלימודים, תקפוץ הביתה לארוחת צהרים חגיגית כי מחר כאמור כל הילדים יהיו בארוחה'. מומלץ שתתאמו אתם עם צוות את החופשה כדי להנגיש לו את החופש בלי הכאב ראש של התיאום.

כמו כן, אל תלחצו עליו לחזור לישיבה, תנו לו את הזמן כל עוד זו יוזמה שלכם. בנוסף, גם שלט בכניסה לבית בתחילת בין הזמנים בסגנון 'ברוך הבא לבחור הכי טוב בישיבה', יכול ליצור אפקט של נוחות. העיקר שלכולם יהיה בהצלחה.