סוכת הקודש של החזו"א

האם המופתים הינם נחלתם של האדמורי"ם החסידיים בלבד
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

רבות נכתב וסופר על הכרכרה המסתורית של הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו בהנהגתו של אלכסי הקדוש, אשר בכל מוצאי שבת מסתובבת בשמי פולין לרוסיה ופועלת גדולות ונצורות למען יהודי הגולה.

פעם שאלתי את המלמד בחיידר, רגע מה עם הליטאים? מדוע עליהם לא מפורסם סיפורי צדיקים?

ובכן, למדתי בחיידר אצל מלמד חסידי, שבקלות היה יכול להגיד שאצל ליטאים אין מופתים, אבל הוא דווקא בחר לספר לנו את הסיפור הבא:

מספרים שהגיעו מספר אדמורי"ם לדבר עם הגאון רבי חיים מבריסק, ולכבוד עת "סוד שיח שרפי קודש" שלח רבי חיים את משמשהו למטבח שיבדוק אם יש מה לכבד אותם, נדהמו האדמו"רים, מה אין לך רוח הקודש?!

ענה רבי חיים ראו החסידים שלכם רוצים ממכם רוח הקודש באם יש קיגל במטבח או לא, החסידים שלי מבקשים רוח הקודש ברמב"ם.

הוסיף על זה הגרי"ז מבריסק שאמר שאכן רואים אצל אדמורי"ם מופתים, וביאר שהרי הקב"ה נותן לכל אדם כדי מחסורו, דכתיב "רצון יראיו יעשה". וזה מה שהרבעס צריכים.

אבל למרות הדברים דליתי מהגורן והיקב מופתים ליטאים!

נתייחס לשלושה גדולים. שושלת בריסק. החזון איש. והגאון מוילנא.

לורנץ מספר בספר במחיצתם על אביו של הגרי"ז רבי חיים מבריסק שהיה עושה "מופתים הרבה" אבל אין צורך לפרסם זאת.

קדושתו של הגאון מוילנא

יליד ורשא ר' אליהו רגולר כותב על הגר"א:

הגאון "רבינו הקדוש התנא האלהי מוהר"ר אליהו מווילנה אשר ככל העולם ראו שגדולי החכמים היו לפניו כקליפת השום ולא מצאו ידיהם ורגליהם בפניו שבע חכמות והודו שאין שכלו שכל בשר ודם, כי אם איש אלהן נורא מאד. וכל רואיו ותלמידיו אשר יצקו מים על ידו העידו שאין זה ילוד אשה כלל"

רבי חיים מוולוזין מוסיף עליו שהיה הגר"א לומד "במתיבתא דרקיע", שם נתגלו לו סודות הבריאה והתורה. וכן הוא מעיד שרבותיו היו אליהו הנביא ויעקב אבינו, ורק מסתפק האם פגשם בהקיץ או בעליית נשמה, וכן הוא מעיד שראה את רשב"י והאריז"ל יושבים לצידו ולומדים איתו סתרי תורה. וכן עוד לפני גיל שלוש עשרה החל הגר"א לברוא גולם, אבל פסק כי כך הורוהו משמים (ספר ספרא דצניעותא בהקדמת ר"ח מולוזין).

רבי ישראל משקלוב כותב "ונתגלו לו סודות מיעקב אבינו, ומשה רבינו ע"ה ומאליהו.

גם רבי מנשה מאלייא (אחד מתלמידיו המוזכר במשנה ברורה) כותב:

"וכפי הנראה ששלח לנו ה', עיר וקדיש (מלאך קדוש) מן שמיא, הגאון המפורסם מוהר"א זצ"ל מוילנה, שהתחיל קצת להחזיר עטרת התורה לישנה. עד שיגיעו הדברים לתכלית התיקון, עד שנהיו ראוים לחול עלינו, אור ושפע אלקי ע"י משיח צידקינו (ספר אלפי מנשה כרך א עג ע"ב).

רבי יהודה לייב ב"ר שנאור מלבוב מוסר לנו:

"והייתה לו מנוחתו כבוד לא נאמרה בו מיתה, כי נשמתו הקדושה נתעצמה בגווייתו ועלה ח"י בגוף ונפש לג"ע כמו אליהו מלאך הברית" (הקדמה לספר שנות אליהו תקל"א).

החזון איש כתב על הגר"א:

"אנו מתייחסים אל הגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרה ע"ה, רבנו הקודש, רב אשי, והרמב"ם. הגר"א שנתגלה תורה על ידו כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז מדרגתו, ברוח הקודש, בחסידותו ובגודל תכונותיו וביגיעתו ובבקיאותו בעיו העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם" (קובץ אגרות ל"ב).

מופתי החזון איש

ואחרון חביב גדול הליטאים שחי בבני ברק ומצודתו הייתה פרוסה בכל העולם הלא הוא רבי אברהם ישעיהו קרליץ הידוע בכינוי החזון איש, עליו מסופר גדולות ונפלאות!

לעת פטירת החזו"א מצאו הערה שלא ידעו להיכן לשייכה, אפילו הבקיאים הגדולים בספריו, עד שנגלה בהקיץ לר' שמערל גרינימן ואמר לו היכן לשייכה, "אמרו שלא היה מובן לשיטקל ששויך לשם לולי הערה זו."

שוב מעשה בר"ח קניבסקי שלומד כל יום עם ר' אל'ה מן, שהיה עייף מאוד לפני ימים ספורים ובמהלך סדר לימודיו סיפר הגר"ח לר' אל'ה: כי החזו"א נגלה אליו לדבר עמו בלימוד.

יש סיפור אחר שסיפר הג"ר גדליה רבינוביץ זצ"ל, כי פעם התפלפל עם ידיד נעוריו הקהילות יעקב והתקשו באיזה ענין, החליטו ליכנס לחדר הסמוך לשאול את פי החזו"א.

כשפתחו את הדלת, הביט הסטייפלר פנימה, ומיד סגר, באומרו "אי אפשר ליכנס עכשיו".

והעיד ר' גדלי' שבאותו רגע שהיתה פתוחה, "ראה כעין מראה אש."

על החזון איש מסופר בשמו של רבי חיים גריינמן שבכל שנה בחוה"מ סוכות, בליל היארצייט של הגר"א, היה החזו"א מבקש מהקהל לצאת מהסוכה, והיו הקהל שומעים אותו משוחח עם מישהו כשיחת איש אל רעהו.

והוברר, כי אחת לשנה, ביום פטירתו, היה בא הגר"א לחזו"א, וזה היה שוטח בפניו את כל השאלות על שיטותיו ודבריו, והגר"א היה משיב לו ומיישבן.

וכן בספר 'מעשה איש' (פ"ו) שחיבר הרב צבי יברוב, נמסר לנו "אמר פעם (החזו"א) להגר"ח גריינימן שליט"א הגאון היה אצלי, דברתי עמו בלימוד, ועל עוד דבר (מפי הגר"ח קנייבסקי)..

על הגר"ח גריינימן בעצמו סיפר לי תלמידו שהגיע לבקרו פעם אחת, והמשב"ק היה נסער מאוד ואמר אי אפשר להיכנס לרב!

ידידי העיז ופתח את הדלת של הרב, וראה שם את הגר"ח ומראהו כנראה מלאך, ודבר ידידי שהיה זה בעת גילוי אליהו.

אין ספק שיש לסוכתו של החזון איש קדושה. הן מצד הבעלים הקדוש. והם מפני הגאון מוילנה שמידי חג סוכות הגיע למקום כדי לדבר בלימוד עם בעל הבית.

יהי רצון שנזכה לחזות בשרידי הסוכה הקדושה ובביאת משיח צדקנו אמן!


ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

חכמת ההמונים

האם המון טיפש הוא בעצם חכם אחד גדול? הסוד שבכוח חכמת ההמונים

קול קרקורי המטיפעונים

התנצחותם של גדולים בעיטור הבכורות בפדיון הבן, מזכה אותנו לפירוש יקר ומיוחד בקינת אני הגבר ומנהג הכפרות

רקב מדיה בע"מ

משה מנס לומד בדרך הקשה שאין מתנות חינם בתל אביב

קוגל "מעורב" ירושלמי

יהודה דרורי במאמר מעורר על סטראוטיפים, על מה הם מחפים ומה מחירם עבורנו

קול דודי דופק

בין אהבה לבושה, שיר תשובה מאת אביגיל היילברון

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן