ממני נבצרתי

שיר מקורי מאת אביגיל היילברון
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אֱלֹהַי,
גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ
מִמֶּנִּי נִסְתַּרְתִּי
כְּבוֹדְךָ מָלֵא עוֹלָם
כְּבוֹדְךָ מָלֵא תּוֹכִי
מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ אַתָּה
מֶלֶךְ קָדוֹשׁ
מִמֶּנִּי נִבְצַרְתִּי
מִמֶּךָ

אֱלֹהַי,
חֹפֶשׁ כָּל חֲדָרַי
מִמֶּנִּי אָבַדְתִּי
יוֹצֵר הָאָדָם מִן הָאֲדָמָה
יוֹצֵר אוֹר בְּנִשְׁמָתוֹ
גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת אַתָּה
גּוֹלָה אָנֹכִי
מִמֶּנִּי שַׁבְתִּי
אֵלֶיךָ

Mark Neyman The city of Jerusalem. InMark Neyman the photo, Hillel street at dawn.

מחשבה 1 על “ממני נבצרתי”

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

לבושה בגלות ערומה

הייתי כזונה בתפארתה, אורה גלומה בחשכה. כלים שבורים בשלמותם, שקט הניגון על פני הים • נילי גינגולד אלשיך

משוגעים לדבר

ושם בתוככי ביתם הקדוש, הישן והנושן. כמו כוחם איננו נדוש, ניצתים בן רגע, ככבשן • שיר אהבה לבני התורה

בַּת קוֹל וְכָל בַּת

קצר פה כל כך, כל תן וכל קח. וכל אהבה וכל אמונה, כל יום, כל חודש וכל שנה • שלמה שפרלינג

אַחֲרוֹנָה חֲבִיבָה

וְעוֹד רָאִיתִי חֲבֵרִים מְשֻׁלָּשִׁים חוֹפִים עֵצָם, כְּסֶרַח הָעוֹדֵף

אבני הרחוב המשתלבות

אבני הרחוב רוחשות ומגדלי העיר ללא הפסקה מהדהדים את שיחת הסליחות של אליהו פולק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן