היכן הקשר אליכם – מאמר תגובה ל"קומזיץ משוררים"

לראות משוררים כה מוכשרים שואבים השראה ממקורות שאין קשר בינם לבין חייהם כלל • עזבו. אין בינם ובין דת שום קשר, זה צורם • מאמר תגובה ביקורתי לאירוע קומזיץ משוררים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אז הייתי שם. לילה של אחווה ושירה.

לילה שקמה לה אמירה. גם לאנשים חרדים יש מקום להשמיע את רחשי ליבם, לחשוף את ליבם, סודותיהם ותשוקותיהם הכמוסות, ולאו דווקא במעטפת של פסוקים ודברי תורה, אלא מחשבות כנות וישירות.

הייתי מאושר להיות שם, שמחתי לבוא לדבר החדש הזה שקם, פתאום מצאתי שאחד כמוני שאוהב לכתוב ולשמוע תרבות יש לו פלטפורמה אמיתית שנמצאת בתוך עולם הערכים שלו.

ותוך כדי הערב תהיתי לעצמי… וכי זה עולם הערכים שלי?! הייתכן שעד כדי כך הטשתטשו עבורי ערכי החרדיות?!

ניחא בכך שגברים ונשים היו בערב הזה בשותפות מלאה, ניחא שנשים הקריאו שירה לקבוצת בחורים צעירים, שרובם המוחלט הם רווקים. ניחא כל זה…. אבל תוכן הדברים… איי… תוכן הדברים הוא זה שבעיקר צרם לי.

אני באופן אישי סבלתי רבות מידי זרועה של ה"מערכת" החרדית המשוננת, כמערכת היא רואה את הכלל והפרט הרגיש נדרס תחת מפלצתיותה, אך בכל זאת אני בוחר בחרדיות, כי היא בעיניי -עם כל החסרונות והבאגים- המייצגת הנאמנה ביותר של היהדות, וכן בעיניי גדולי הדור הם הטופ שאפשר לשאוף אליו.

ולכן, לראות קבוצה כה גדולה של אנשים חרדיים לכל דבר מריעים לכל ביקורת קטנה על חברון ופוניבז' כאילו הם עכשיו בכלל בליל פורים וקורא המגילה הגיע ל'המן' הראשון, זה פשוט צרם.

לראות משוררים כה מוכשרים שואבים השראה ממקורות שאין קשר בינם לבין חייהם כלל, השראה מכל מיני רעיונות פלורליסטיים פוסט מודרניסטים, שאין בינם לחרדיות, עזבו. אין בינם ובין דת שום קשר, זה צורם.

מי כמוני יודע להעריך את חופש היצירה. את הצורך למרוד לפעמים דווקא במוסכמות. אבל זה הרגיש לי יותר מידי. זה עורר בי את הרצון שילדיי דווקא יישארו בשמרנות החרדית. שלא 'יראו עולם' כביכול, שיפסידו את היופי שיש בתרבות, אבל שלא יתבלבלו מכל מיני רעיונות שבוודאי לא יהפכו אותם לצדיקים יותר.

אני חייב להודות. לצד ההנאה הגדולה שלי מקבוצת משוררים ברמה התאכזבתי ביותר. התאכזבתי שעדיין לא מצאתי מקום כחרדי וכאיש שמעוניין ליצור ולצרוך תרבות. מה שהיה שם לא מהווה מענה עבורי.

קישור מקוצר:

מחשבה 1 על “היכן הקשר אליכם – מאמר תגובה ל"קומזיץ משוררים"”

  1. למי אתה בא בטענות? לעצמך שבניגוד ליקירי ירושלים, לא בודק מראש עם מי הוא יסב בסעודה?
    מה חשבת, שמדובר על שירי הקודש של החתם סופר שנכתבו בדבקות בימים שלאחר יום הכיפורים?

    לגופו של עניין אין סתירה בהכרח בין פוסט מודרניות לבין דת, ואם אתה ככ דוגל בחופש יצירה אתה אמור לדעת שאין כזה דבר לומר למשורר או יוצר על מה לכתוב…
    אדרבה הביקורת (הדי ילדותית אגב) שלהם על העולם החרדי, מראה באירוניה חריפה למביני עניין, עד כמה כל מי שהיה שם, עדיין כלוא בכלא החרדי ולא מסוגל לפרוח על כנפי נפשו ללא מבט לאחור לממסד השנוא עליהם ככ…

    ובקשר לרמה? יש להם לדעתי עוד המון עבודה כדי לייצר שירה הראויה לפרסום.
    שוין, שנה טובה

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

וזה זה

וזה זה,
וזה שלנו,
וזה תמיד ישאר

כן לא שחור לבן – פרק 9

אנחנו יכולים לתת לגיטימציה לרע, לכן הסודות נשמרים בסוד • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

הקורונה הזכירה לנו איך מרגישה תפילה במניין, הגיע הזמן שתפסיקו לדחוק אותנו

בתקופה בה נשים חרדיות כובשות עוד פסגות בעולם המעש, דווקא מקומן בבית הכנסת הולך ונדחק • מלכי רוטנר זכתה להתרוממות רוח במנייני הקורונה, ומאבחנת: זה מה שיקרה אם תמשיכו לדחוק נשים מבתי הכנסת

ותן טל ומטר

יומנו של עולה הרגל: היום לפני 2000 שנה

כן לא שחור לבן – פרק 3

קקות. העולם קקות. למה אף אחד לא נותן לי ספר הדרכה לחיים * פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

צבי דוד – חלק 3

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, פרק אחרון בטרילוגיה.

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן