אַנְשֵׁי חֶסֶד-חִנָּם
תִּינוֹקוֹת
שְׁבוּיִים בְּדַעַת (מָקוֹם וְקָהָל)
רֹאשָׁם בַּשָּׁמַיִם, עַתָּה רַב חִנָּם
נֶעֱטָפִים בְּהִסּוּס
חֲפֵצִים הִתְנַקּוֹת,
וְעָווֹן בָּם אָיִן.
תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ? לֹא הֵם שֶׁהִפְסִידוּ…
בִּ"יהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא" לֹא דִּבְּרוּ מֵעוֹלָם
לֹא רָמְסוּ הֵיכַל-קֹדֶשׁ בְּרֶגֶל גַּסָּה
אֵין מִצְוָה בְּיָדָם מְלֻמָּדָה.
חֶסְרוֹן דַּעְתָּם – לֹא מֵזִיד הוּא
אִישׁ מֵהֶם לֹא כִּוֵּן וְעָשָׂה,
אַף שׁוֹגֵג לֹא נֶחְשָׁב
חֶטְאָם, אֵין לוֹ עֵרֶךְ
גַּם בּוֹ – רַק רֹאשֵׁנוּ יֶאְשַׁם
כִּי נַפְשֵׁנוּ הִצַּלְנוּ, לֹא נֶפֶשׁ אַחִים
לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ.
בְּרַם, זְכֻיּוֹת בְּיָדָם – לְמֵאוֹת
מְלֵאִים כָּרִמּוֹן
מִי יִסְפֹּר וְיִמְנֶה וְיִפְקֹד
מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים
מַסְפִּיגִים בָּם, מַרְוִים
מְקַיְּמִים וְעוֹשִׂים לַבְּרִיּוֹת, לַשָּׁמַיִם
צִדְקַת פִּזְרוֹנָם לֹא כִּכְסוּת לְעֵינַיִם
לַחְמָם כִּי פָּרְסוּ לְאֶבְיוֹן – מִלֵּב רַךְ
(לֹא כְּחַ"י פַּעֲמַיִם שֶׁל "מִי שֶׁבֵּרַךְ"…)
וַהֲרֵי הֵם עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ כְּצַדִּיקִים
גְּמוּרִים
הַיּוֹם הֵם בָּאִים אֶל בֵּיתְךָ בְּיִרְאָה
טְהוֹרִים
אֵיכָה יִתְפַּלְּלוּ עִמָּנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים?!
בְּכֵן, בְּאֵין כָּל בְּרֵרָה
אָנוּ מַתִּירִין!
