מִן הַהֵיכָלוֹת הַמּוּאָרוֹת

שְׂאִי עֵינַיִךְ, אֶל הַמְּרַקֵּד וְהַיּוֹנֵק וְהַצּוֹחֵק וּמְזַמֵּר יְחִידִי, לְפָנַיִךְ
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מִן הַהֵיכָלוֹת הַמּוּאָרוֹת
מִן הַמְּבוֹאוֹת הַמְּפֹאָרוֹת
מֵאוֹת וּרְבָבוֹת, מִן הַקּוֹל, הַזֶּמֶר, הַשִּׁיר וְהַמְּפַזְּזִים.
מִלֵּב הַיָּחִיד מִלִּבּוֹת הָרַבִּים, הַאוֹחֲזִים.
מִזֶּה אֲלָפִים, בַּשָּׁנִים.
מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית, לְקֶרֶן זָוִית.
תּוֹרָה,
מֵעֹמֶק לְבָבָם
חוֹבְקִים אוֹתָךְ
בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָם
חַיּוּתֵךְ חַיּוּתָם
לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם אַתְּ, עֲבוּרָם
בְּפִיהֶם וּבִלְבָבָם.
לַעֲשׂוֹתָם.
קְרוֹבָה. אֲהוּבָה. חֲשׁוּבָה.
יְחִידָה, אֲחִידָה, צְמוּדָה.
בַּעֵת הַזּוֹ.
לִפְנֵי בּוֹא יוֹם כְּלוּלֹתָיִךְ.
יוֹם שִׂמְחָתֵךְ עִם בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ.
שְׂאִי עֵינַיִךְ,
אֶל הַמְּרַקֵּד וְהַיּוֹנֵק וְהַצּוֹחֵק וּמְזַמֵּר יְחִידִי, לְפָנַיִךְ.
אֶל הַנַּעַר, הַשּׁוֹקֵעַ בְּאִמְרֵי שְׁפָרַיִךְ
אֶל הֶחָכָם הַמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתָגֵי אוֹתִיּוֹתַיִךְ
אֶל הַמַּחֲזִיקוֹת וְהַמַּחֲזִיקִים, בַּנֹּעַם נְתִיבוֹתַיִךְ
שְׂאִי אַלְפֵי, בִּרְכוֹתַיִךְ וְאַהֲבוֹתַיִךְ.
גַּם כִּי, רְחוֹקִים וּמַרְחִיקִים
בַּמֶּרְחָבִים הַפְּתוּחִים
מִבַּעַד לַחֲרַכִּים
בְּבִידוּדִים מְעִיקִים
מִתּוֹךְ סְגָרִים וְאִסּוּרִים.
תּוֹרָה,
שִׂמְחִי עִמָּהֶם. אַמְּצִי לְבָבָם. אֶל חֵיקַיִךְ.
כִּי הֵמָּה, עוֹשֵׂי דְּבָרַיִךְ.


כתבה: מיכל רוזנר http://www.ysviva.org/
ציור: עטי ברקלי [email protected]
מוקדש לכל המבודדים והנשמרים.

יוצרת: עטי ברקלי [email protected]

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

הנרות הללו

וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן

אֵיךְ הַכֹּל עוֹד מִתְעַצֵּם, עַד קְצֵה גְּבוּל הַיְּכֹלֶת, וּמִשָּׁם צוֹמֵחַ מֵאֵלָיו • אפרת ורניק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן