מִן הַהֵיכָלוֹת הַמּוּאָרוֹת

שְׂאִי עֵינַיִךְ, אֶל הַמְּרַקֵּד וְהַיּוֹנֵק וְהַצּוֹחֵק וּמְזַמֵּר יְחִידִי, לְפָנַיִךְ

מִן הַהֵיכָלוֹת הַמּוּאָרוֹת
מִן הַמְּבוֹאוֹת הַמְּפֹאָרוֹת
מֵאוֹת וּרְבָבוֹת, מִן הַקּוֹל, הַזֶּמֶר, הַשִּׁיר וְהַמְּפַזְּזִים.
מִלֵּב הַיָּחִיד מִלִּבּוֹת הָרַבִּים, הַאוֹחֲזִים.
מִזֶּה אֲלָפִים, בַּשָּׁנִים.
מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית, לְקֶרֶן זָוִית.
תּוֹרָה,
מֵעֹמֶק לְבָבָם
חוֹבְקִים אוֹתָךְ
בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָם
חַיּוּתֵךְ חַיּוּתָם
לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם אַתְּ, עֲבוּרָם
בְּפִיהֶם וּבִלְבָבָם.
לַעֲשׂוֹתָם.
קְרוֹבָה. אֲהוּבָה. חֲשׁוּבָה.
יְחִידָה, אֲחִידָה, צְמוּדָה.
בַּעֵת הַזּוֹ.
לִפְנֵי בּוֹא יוֹם כְּלוּלֹתָיִךְ.
יוֹם שִׂמְחָתֵךְ עִם בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ.
שְׂאִי עֵינַיִךְ,
אֶל הַמְּרַקֵּד וְהַיּוֹנֵק וְהַצּוֹחֵק וּמְזַמֵּר יְחִידִי, לְפָנַיִךְ.
אֶל הַנַּעַר, הַשּׁוֹקֵעַ בְּאִמְרֵי שְׁפָרַיִךְ
אֶל הֶחָכָם הַמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתָגֵי אוֹתִיּוֹתַיִךְ
אֶל הַמַּחֲזִיקוֹת וְהַמַּחֲזִיקִים, בַּנֹּעַם נְתִיבוֹתַיִךְ
שְׂאִי אַלְפֵי, בִּרְכוֹתַיִךְ וְאַהֲבוֹתַיִךְ.
גַּם כִּי, רְחוֹקִים וּמַרְחִיקִים
בַּמֶּרְחָבִים הַפְּתוּחִים
מִבַּעַד לַחֲרַכִּים
בְּבִידוּדִים מְעִיקִים
מִתּוֹךְ סְגָרִים וְאִסּוּרִים.
תּוֹרָה,
שִׂמְחִי עִמָּהֶם. אַמְּצִי לְבָבָם. אֶל חֵיקַיִךְ.
כִּי הֵמָּה, עוֹשֵׂי דְּבָרַיִךְ.


כתבה: מיכל רוזנר http://www.ysviva.org/
ציור: עטי ברקלי [email protected]
מוקדש לכל המבודדים והנשמרים.

יוצרת: עטי ברקלי [email protected]

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

בניי היקרים, 90 שנה לא טעיתי, להלן צוואתי

אני גאה להכריז: מעולם לא טעיתי. עשיתי בשכל וסירבתי לכל הצעה מגונה. חבריי התבזו בתפקידים נחותים. רגע לפני שאעצום עיניים, יש לי מסר אליכם • איש צודק היה

כן לא שחור לבן – פרק 11

יש כאלו שרושמים את השם שלהם בשביל לסמן טריטוריה. אבל יש את הארטיסטים, הציורים, המסרים. את הזעקה שלהם הם מעבירים לקיר • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

להיות מספיק

כמה שאעשה, אשתדל להיות טוב, לרַצות • אפעם זה לא יהיה מאה אחוז
כי אין מושלם

אהבה בחלון

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם שַׁלְהָבוֹת מְרַקְּדוֹת, שֶׁתַּמְשִׁיכוּ לִנְצֹר אֶת סוֹדִי • ישראל אדלר

החבר מהמחלקה הכירורגית עם המספר על היד

"פון וואנט ביסטו"? שאל אותו מוריס בפעם הראשונה שהכירו במסדרון. מאז הפכו לחברים קרובים, אבל את סודו שמר באדיקות. רק אחרי שחזר מטיול בהונגריה, נחשף לסיפור ילדותו המצמרר

געגוע

שיר מאת שיפי סלובטיצקי

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו