מִן הַהֵיכָלוֹת הַמּוּאָרוֹת

שְׂאִי עֵינַיִךְ, אֶל הַמְּרַקֵּד וְהַיּוֹנֵק וְהַצּוֹחֵק וּמְזַמֵּר יְחִידִי, לְפָנַיִךְ

מִן הַהֵיכָלוֹת הַמּוּאָרוֹת
מִן הַמְּבוֹאוֹת הַמְּפֹאָרוֹת
מֵאוֹת וּרְבָבוֹת, מִן הַקּוֹל, הַזֶּמֶר, הַשִּׁיר וְהַמְּפַזְּזִים.
מִלֵּב הַיָּחִיד מִלִּבּוֹת הָרַבִּים, הַאוֹחֲזִים.
מִזֶּה אֲלָפִים, בַּשָּׁנִים.
מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית, לְקֶרֶן זָוִית.
תּוֹרָה,
מֵעֹמֶק לְבָבָם
חוֹבְקִים אוֹתָךְ
בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָם
חַיּוּתֵךְ חַיּוּתָם
לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם אַתְּ, עֲבוּרָם
בְּפִיהֶם וּבִלְבָבָם.
לַעֲשׂוֹתָם.
קְרוֹבָה. אֲהוּבָה. חֲשׁוּבָה.
יְחִידָה, אֲחִידָה, צְמוּדָה.
בַּעֵת הַזּוֹ.
לִפְנֵי בּוֹא יוֹם כְּלוּלֹתָיִךְ.
יוֹם שִׂמְחָתֵךְ עִם בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ.
שְׂאִי עֵינַיִךְ,
אֶל הַמְּרַקֵּד וְהַיּוֹנֵק וְהַצּוֹחֵק וּמְזַמֵּר יְחִידִי, לְפָנַיִךְ.
אֶל הַנַּעַר, הַשּׁוֹקֵעַ בְּאִמְרֵי שְׁפָרַיִךְ
אֶל הֶחָכָם הַמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתָגֵי אוֹתִיּוֹתַיִךְ
אֶל הַמַּחֲזִיקוֹת וְהַמַּחֲזִיקִים, בַּנֹּעַם נְתִיבוֹתַיִךְ
שְׂאִי אַלְפֵי, בִּרְכוֹתַיִךְ וְאַהֲבוֹתַיִךְ.
גַּם כִּי, רְחוֹקִים וּמַרְחִיקִים
בַּמֶּרְחָבִים הַפְּתוּחִים
מִבַּעַד לַחֲרַכִּים
בְּבִידוּדִים מְעִיקִים
מִתּוֹךְ סְגָרִים וְאִסּוּרִים.
תּוֹרָה,
שִׂמְחִי עִמָּהֶם. אַמְּצִי לְבָבָם. אֶל חֵיקַיִךְ.
כִּי הֵמָּה, עוֹשֵׂי דְּבָרַיִךְ.


כתבה: מיכל רוזנר http://www.ysviva.org/
ציור: עטי ברקלי [email protected]
מוקדש לכל המבודדים והנשמרים.

יוצרת: עטי ברקלי [email protected]

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

שִׁיר הַלֵּל לַסְּטֶנְדֶּר

מאחורי הסטנדר הישן והטוב צפו בי אנשים שבעי נחת, עטפוני בדממה ובהילת כבוד. זו תורה וזו שכרה, שידוך דירה, אולי גם שררה • משה שפירר

כן לא שחור לבן – פרק 5

"אוווו," הכריז במין התרגשות, "הבאתם הבוקר תקווה חדשה?" • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

להיות מספיק

כמה שאעשה, אשתדל להיות טוב, לרַצות • אפעם זה לא יהיה מאה אחוז
כי אין מושלם

קול דודי דופק

בין אהבה לבושה, שיר תשובה מאת אביגיל היילברון

כן לא שחור לבן – פרק 10

יש אנשים שחיים למען המזל, בשביל התהילה, בשביל הכוח. בשביל המשחק. ויש שחושבים שהדברים הפיזיים מגדירים את מה שבתוכם • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

היינו שנים

היינו שנים, הוא ואני ולא הבטתי אחור אל השני

נִטְרֹף אֶת הַחַיִּים

הֲרֵי בַּסּוֹף נַבִּיט בְּיַחַד לְאָחוֹר, עַל הֶעָבָר, אִם הִצְלַחְנוּ אוֹ כָּשַׁלְנוּ. לָדַעַת לִבְחֹר • אפרת ורניק

אף פעם

הקונטרסט בין פער הידיעה לאמונה המעולה – שיר מאת אפרת פינקל

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו