למה על אי כיבוד הורים אתם שותקים ועל יחסים עם גברים משמיצים? כי הבעיה היא בכם

הסערה שפרצה בעקבות טורו של חרדי גאה ב'קו 400', הביאה את אלחנן יונס לתהות בקול: על איזה עבירות אנחנו מעלימים עין בקריצה, ואיזה חטאים מוציאים מאיתנו את כל השדים האפלים? • טור תגובה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

זהו אינו טור הלכתי.

אמש עלה באתר 'קו 400' טור המגולל את סיפורו של תלמיד ישיבה  המציג את עצמו כחרדי גאה, ומתאר את חוויותיו האישיות.

הסערה סביב נושא שמוגדר טאבו בחברה החרדית הייתה צפויה. בדבריי כאן אינני מתכוון לעסוק בסיפור האישי של הבחור, ואינני מתכוון להיכנס לפולמוס הלכתי מה נכון-מותר-ראוי-צריך להיעשות  במקרים כאלו.

זה פחות מעסיק אותי.

אני בוחן את התגובות האנושיות. את ההכלה והחמלה למורכבות של בני אנוש שמציגים דילמת חיים.

כולנו מתמודדים עם ציוויי תורה כאלו ואחרים.

השיפוטיות שלנו כחברה לדון יחידים ואף ציבורים מסוימים היא בעיניי שיא הכיעור. אינני מחבק מחללי שבת, ואיני קורא להם בשמות גנאי. אינני שופט את העוברים על עשרת הדיברות – לא תחמוד, כבד את אביך ואת אימך, זכור את יום השבת – כולם נמצאים על מסלול התנגשות יום יומית בין טבע האדם ליכולותיו הרגשיות ודחיית הסיפוקים שלו.

כולנו מכירים את המציאות הקשה וההתלבטות בין טוב לרע, כאשר הטוב והרע מוכתבים לנו ללא בחירה.

על פי היהדות, עבירות בין אדם למקום לבורא הם רע. נקודה. אז מה גורם לנו לבנות מדרג רע יותר/פחות? על מה יוצאים לקרב תודעתי ועל מה נעלים עין בקריצה ונשתוק?

הפערים בין השתיקות לצווחות הגיוועלד הם הסיפור האמיתי כאן.

הנגיעה האישית שלנו היא לגנות את מה שאינו נוח לנו להודות כי הוא קיים בכולנו.

לכולנו פנים פחות דתיות אותם אנו בוחרים לכסות במסכות ולעיתים מסכות שנועדו להסתיר את החולשות שלנו ולהפחיד את הצופים בנו. סיפור אישי על התמודדות עם סוגיות הלכתיות קיים בכל אחד מאיתנו.

האם כשאני נכשל בכיבוד הורים – אספוג גינויים פומביים ואעבור מסע שיימינג? האם כאשר בחור ישיבה "כושל" בשמירת שבת ומצית סיגריה הוא ינודה אל מחוץ למחנה השכינה? האם כאשר אדם נכשל ב'לא תחמוד', גם אז הוא יוכר כנושא דגל החמדנות? או שמא נחבק אותו חברתית נלמד עליו זכות ולא נחטט לו בנשמתו באופן פוגעני עם המלצות לתרופות, טיפולי המרה, ואף נקרא לו לבלוע חפיסת כדורים?

הכותב הינו פעיל חברתי, יועץ תוכן לעמותות ותנועות חברתיות

Photo by Taylor Wilcox on Unsplash

5 מחשבות על “למה על אי כיבוד הורים אתם שותקים ועל יחסים עם גברים משמיצים? כי הבעיה היא בכם”

  1. כך טבע העולם.
    בארה"ב העלמת מס חמורה כמו רצח ותיאורטית – אף יותר. רוצח פגע באדם אחד ומעלים מס – במדינה שלימה. ובכל זאת החברה מוכנה לקבל מעלימי מס הרבה יותר בקלות מאשר רוצחים.
    אם מישהו נושא את דגל ה"גאווה" המזוייפת הזו שכולה תקשורת – הוא פוגע לא רק בעצמו אלא בתודעה הקולקטיבית של החברה כולה. עובדה היא שגם חכמי הגמרא ראו נקודת זכות לגויים בכך ש"אינם כותבים כתובה לזכרים". היינו, אומות העולם בזמן חז"ל היו פרוצים במשכב זכר במידה שיתכן ועולה על זו של ימינו. את האימרה היוונית "להופליט יש שתי הנאות בשכיבה. השניה היא השניה" לא היהודים המציאו ובכל זאת, זו נקודת זכות ש"לא כותבים כתובה" – לא מנסים להפוך את זה לנורמה ומשהו שהחברה אמורה להכיל.
    היום המצב שונה. כל מי שמשהו לא בסדר איתו מיד הופך לסוכן שינוי ומהנדס תודעה בכפיה לחברה שלימה. עובדה שאפילו כאן באתר הקפידו על הניסוח "גאה" אפילו שגאווה גדולה במה שהDSM הגדיר בעבר כמחלת נפש – אין.
    אז כן. לסוכני שינוי ומהנדסי תודעה, גם אם הם שייכים לצד התקין מבחינה פוליטית, הייתי מציע לקחת כדורים.

    הגב
  2. כאשר מדובר באדם שרוצה להפוך את המציאות חיים שלו לאידיאולוגיה יש מקום לומר שאי אפשר לפסוח על 2 הסעיפים
    אי אפשר להיות קרינבור צימחוני
    יש מקום לכולם אך אי אפשר להיות דבר והיפוכו
    כל עוד המעשים הם אילוץ או נעשים התחום הפרטי הכל סבבה אבל אי אפשר באמת לצאת מהארון וגם להיות חרדי .
    בציבור החילוני זה לגיטימי והכל טוב .
    הכי נכון זה לצאת לשאלה מאשר לשנות את הדת .

    הגב
  3. ברור ההבדל בין עובר עבירה לבין אחד שהופך את זה לידאולוגיה
    ובעיקר בתקופה של היום שהוא מקובל בחוץ בחיבוקים מטורפים שזה ממש גאווה.
    ובשונה כיבוד הורים.

    וחוץ מזה אני חושב שלבחור בעל הטור הבעייה שלו התחילה כבר קודם.
    מהיציאה בלילות כ"חילוני".
    אין ישיבה עם פנמיה שאין שם סיפורים בין בחורים…
    אין לבחורים שום גישה לבחורות ובאופן ממילא קוראים מקרים בין בחורים
    הבחור לא יודע ולא מכיר את הצורך הייצרי שלו והוא לא יודע ליקראו לזה לשם כל שהו.
    פשוט יודע שזה עבירה בלי הרבה מושגים ועושה את מה שעושה.
    ומה שאני חושב שהסקת המסקנה של אותו בחור בעל הטור זה שהוא יצא מהישיבה בלילות כ"חילוני" ושאל אנשים מלוכלים בתוך הזבל מה זה אמור להביע שאני אוהב את החבר שלי ואז הסיק את מסקנותיו.
    ויתכן שבכלל הוא בחור רגיל שהמציא את התאוריה שלו בעיקבות אנשים לא טובים.
    ודרך אגב אני היום יודע על בחורים שבישיבות נפלו ועשו דברים עם בחורים אחרים וכיום הם נשואים לנשים ויש להם ילדים.
    ואפי' יש מהם אברכים חסידיים שבוודאי מתביישים במעשי בחרותם
    הם פשוט לא הסתובבו ברחוב ולא היה מי שיספר להם שיש להם ייצר שונה…

    הגב
  4. הבעיה בלהט״ב זה לא הפן ההלכתי אלא יותר הפן ההגיוני הקר
    ואסביר;
    בגיל ההתבגרות ההורמונים משתוללים בגוף, הנער עובר בצורה חדה מילד תלוי בהוריו ובלתי עצמאי למבוגר אחראי ועצמאי חלק מהשפעות המעבר זה גם על התפיסה המינית והמגדרית שלו
    להפוך ילד מבולבל מינית לאדם בעל נטיות הפוכות או זהות מגדר שונה זהו חטא בלתי נסלח ובפרט כשהנער החרדי מוגבל מקשר עם בנות עד החתונה ובא לו להתפרק מינית אז הוא מתחיל כביכול להימשך לגברים ואז זה יכול להיות חבר החדר המשגיח המשגיח קטן או כל דמות שנתפסת בעיניו כנחמדה מחד וקשוחה מאידך
    אין שום סיבה להכיל כזה דבר לפני שיש אישור מפסיכיאטר שאכן הנער שלפנינו באמת כזה ולא אחד מבולבל מינית כתוצאה מגיל ההתבגרות.

    הגב
  5. יש כאן שתי בעיות יסודיות.
    אחת היא בורות: לדוגמה: בחיים לא שמעתם על בי? אדם שנמשך לשתי המינים?
    אין דבר כזה סטרייט לגמרי או הומו לגמרי, כולנו נמצאים על הרצף של המשיכה לשני המינים ולכן זה גם הגיוני שאדם יקיים יחסי מין עם חבריו בפנימיה ואחר כך יתחתן עם בת ויקים משפחה, אבל אם הוא גילה שהוא מעדיף בנים או שהוא התאהב בבן אחר אין לכם שום הצדקה לניסיון למנוע ממנו את האהבה. ( אגב מי שמפריד בין בנים לבנות שלא יתפלא שהבנים עושים ביחד דברים שהם היו עושים עם בנות אם היו כאלה באיזור, כלומר החינוך הנפרד הוא חינוך לאהבת המין שלך.)
    הבעיה השניה היא ההתעלמות המוחלטת מהאנשים שנמצאים בסיטואציה הקשה הזאת ודיון קר לב בעניינם בצורה שמזכירה את אדישותם של החיילים הגרמנים בשואה, הלו! אנשים! תתעוררו!
    הם בני אדם בדיוק כמוכם! אפילו יותר!
    אנשים גיבורים שעוברים דרך מאוד קשה ומיוסרת שחלקם לא מצליחים לעמוד בה ומאבדים את נפשם!
    והסיבה היחידה! שהם צריכים לעבור את זה היא בגלל אנשים קשי לב כמוכם שהמצווה:"ואהבת לרעך כמוך" חלפה על פניהם בלי מצמוץ מיותר, אנשים שמעזים לשלוח בני נוער לעצת נפש ולטיפולי המרה כאלו המצווה:"לא תעמוד על דם רעך!" לא קיימת. אנשים שממשיכים לגבות את הרב במרכאות: ראובן ישראל ראש עצת נפש שנשלח לכלא ל3 שנים בגלל פגיעה מינית בנערים שאתם! שלחתם אותם אליו.
    אנשים כמוכם שממשיכים להתפלל כל יום וללמוד גמרא כאלו שזה יכפר אכשהו! על מה שעשיתם וממשיכים! לעשות.
    אני כותב את שורות אלה עם דמעות בעיניים, ויש לי רק בקשה אחת אליכם: כשיגיע יומכם ותעמדו לפני כיסא הכבוד וה' ישב ולצידו כל אותם הילדים ששלחו ידם בנפשם כי לא יכלו לסבול יותר את ההתנשאות והשנאה כלפיהם של החברה, וכל אותם האנשים שעודדתם אותם להתחתן כי: "ככה זה יעבור לו" וחיו חיים שלמים בצער ובייסורים, וכל אותם הנשים שחיו עם בעל שלא באמת אוהב אותם כי הרב שלו! אמר לו להתחתן איתך ולא המצפון שלו, וכל אותם הילדים שנפגעו מכך שאין אהבה במשפחה, וכל שאר האנשים, נשים ילדים וטף שהפכתם את חייהם לרקניים מכל אהבה ותוכן אל תאמרו:"ידינו לא שפכו את הדם הזה"

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

חנוך

"אַבָּא חוֹנֵךְ יֶלֶד חוֹנֵךְ אַבָּא חוֹנֵךְ יֶלֶד" – שיר מאת יעקב מתן

למה לדורון זה לא קרה?

עם הסיפור הזה פותח הרב הלל פלאי כבר עשר שנים כל שנת לימודים חדשה

"תוציאי לוח שנה", דרש השבוי מוייטנאם

הרב ג'ף שוורץ הוא רב צבאי אמריקאי. ג'ודית היא אשה גויה המתגוררת ב"מוזיאון". מייקל הוא חייל צעיר שנפל לשבי אכזרי. דרכם נפגשה לרגע אחד בלתי אפשרי • סיפור לחנוכה

תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

קול קרקורי המטיפעונים

התנצחותם של גדולים בעיטור הבכורות בפדיון הבן, מזכה אותנו לפירוש יקר ומיוחד בקינת אני הגבר ומנהג הכפרות

מסר פומבי נדיר מהרב עמרם פריד שליט"א - בחירות 2019ב
עת ומועד לכל

מסר פומבי נדיר במיוחד מהרב עמרם פריד שליט"א לרגל בחירות 2019ב

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן