היי קורונה, עשרים עשרים
הכרנו לגמרי במקרה, לדעתי דרך התקשורת
רגע, אולי דרך מכרים משותפים?
בכל מקרה, את לא משו, אפילו קצת מכוערת.
וסלחי לי על הבוטות, אני בדרך כלל נחמדה
אבל אחרי שהפכת אותי לדו קרן (הטעות במקור)
ועקרת בית במשרה כמעט מלאה, אני מתוודה
ודפקת לי תוכניות, בלי סנטימנטים, בשיא הקור.
ניסית פעם, יא מעצבנת, להיות סגורה עם 7 נפשות בו זמנית
לגוון בצבע של שניצלים, ולהישאר לנקות עד אחרון הפרור
לכבס טריליון, ועוד אחד, ואז לגלות שוב הר מבעית
ולעשות מדיציה , להשאר רילקסססס, מה לא ברור?
את קולטת, יא קרציה שבאה להתארח בלי להודיע על זמן עזיבה
לי, לי אומרים שאני לא חיונית, מבינה מה שזה אומר??
ולא עוזר שאני ד"ר, יועץ, קאוצ'ר, שף, קונדיטור, וסטנד-אפיסטית מגניבה
בגללך חולת"ים אותי, אפילו שאני עצמאית בכלל, ונלחמת על זכויות כמו נמר.
מכירה כל טור ותור ברמי לוי, כל חצ'קון באף של השומר, אפילו את העצבים של נטשה בקופה ראשית
בגדול היגרתי לשם זמנית מחובקת עם אלכוג'ל, שק שינה, רישיון הורי ושש בש
בזמן שאת משתוללת, מחוצפת, פרוצה חסרת מעצורים, משקה אותנו חמצן בקשית
אנחנו פה, במלחמה קיומית הישרדותית, וקונים ביצי חופש ב-40 ₪ ל-12 יחידות, כי זה מה יש.
חשבת על זה שפתאום המייל שלי מפוצץ ספאם של לימוד מקוון, ומורים דאוגים עם מכתבי פסח כשר וצנוע
והקווים קורסים, ורוחב הפס והסטרימינג לא מכיל את דבר הראשישיבה והר"מים והודעות מנג'סות של העירייה
ובכל הכאוס וטקסטים והערבות וההדדיות צריך להמשיך ולנוע
ולהמשיך עם סדר יום (כי ככה המומחים ממליצים) ולפי הרב יגאל לחכות למשיח בצפייה.
את מבינה שפתאום צריך להתכונן למשיח, וכל החנויות סגורות
יא משביתת שמחות, סנובית ומתנשאת.
בניתי לקנות קולקציה מותאמת בית מקדש, כולל אקססוריז תואם וחגורות
ואז הקניון נסגר, ואחריו, בלי להתנצל, גם הביג די אין כח כבר לשאת.
וחכי, זה עוד לפני שדברנו על כל ההזמנות שזרקתי לפח, כי אנשים התחתנו תחת כל מחסן רענן
עם רב מחליף כי המקורי חטף קורונה ומבודד בדן פנורמה
וכסא כלה מושכר, קייטרינג לחץ, וצלם מאיזה ענן
ועם סבא וסבתא בזום, מחבקים ווירטואלית את המצלמה.
אהיה כנה איתך, קורונה לא יקירתי, ושיישאר ביננו כי את גרועה בשמירת סודות או דיסקרטיות
עד כה בוצעו איכונים אחרי שביקרת באזור, והפכת את כולם לבודדים
לקחת מאיתנו את הבסיס האלמנטרי של חיבוק אמיתי, חם, סמל ההונגריות והמשפחתיות
וכל מה שבא לי זה לתת חיבוק הכי ענק שיש לכל האלה בסיכון, המבוגרים והגלמודים.
את הזויה, גזלת מאיתנו חופש בסיסי, קפה קטן עם חברה אהובה
יצרת בתוך העם שסע וקרעים וחיכוכים וציות לרבנים והלשנות ומויסרים
את רואה, מחככת ידיים בהנאה (פסדר, אחרי חיטוי) ואין לך תשובה
נחלתינו הפכה לזרים, עבודתנו נתונה לחסדים של גורמים מאד מעונבים, מאד חשובים
האמת נמאס לי ממך, ככה פשוט הכי טוב להגיד דוגרי מה שחושבים
מוזמנת לעזוב בלי לכתוב כלום בספר אורחים, לעולם
חזרי לסין, הם ישחטו אותך בלי רחמים, שכחת שהם קומוניסטים?
צאי לנו מהחיים, אנחנו רוצים אותם חזרה, כך ייטב לכולללללללם.
ביי קורונה, אתי
