כששמעתי על הצעת השידוך הזאת בפעם הראשונה, סירבתי בכל תוקף.
אמרו שהיא בחורה נפלאה, פתחה חברת סטארט-אפ מצליחה, וכאחת שכזאת, גם נותנת סידור מלא. נשמע נהדר נכון?
אבל אז אמרו לי את הדבר שבהתחלה גרם לי לרצות לסגת מהעניין לחלוטין.
אמרו לי שהיא לומדת "דף היומי".
למה שאקח בחורה שלומדת דף היומי?
אני, שכל מאוויי בתורה, שאני לומד ר' עקיבא איגר, קצות החושן ור' שמעון שקאפ, על איזה נושאים אני יכול לדבר עם "בעלבתי'ת של דף היומי"?
התחלתי לרחרח אצל השכנים, שאלתי את החברות:
"למה היא לומדת דף היומי? זה אומר שהיא לא מוכשרת ללמוד "עיון"? היא כזאת רדודה? אולי היא סתם עצלנית? אולי בכלל היא נתפסה לגור נדל"ן?".
"דווקא לא", אמרה השכנה. "כשהיא מכינה עוגות היא מכינה עוגות מושקעות, זה לא שהיא מכינה רק עוגות שוקולד פשוטות… היא כן טיפוס שמשקיע".
אבל לא נחה דעתי, אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו באווירה 'בעליבתי'ת', אני רוצה שהם יגדלו להיות גדולי וגדולות עולם… מה יכול לצאת מילדים שרואים כזאת דוגמה בבית? ילדים פשוטים ורדודים?
בלית ברירה עליתי עם השאלה למורי ורבי ראש הישיבה שליט"א, והוא דווקא ראה את הצדדים הטובים שבעניין.
"אם תיקח בחורה שכל היום לומדת בעיון, מי יטפל בילדים? אתם כל היום תתווכחו על הוויות אביי ורבא, והילדים יגדלו כיתומים
דווקא מהאמהות הפשוטות של פעם, שרק מתפללות ולומדות דף היומי, יצאו הילדים הכי מיוחדים.
איך אמרו חז"ל: 'נחות דרגה, ונסיב איתתא'.
אתה יודע כמה בעיות של שלום בית אתה חוסך?
תחשוב על זה שאתה לוקח אשה למדנית, ואתם כל היום מתווכחים בלהט בהסבר דברי הבריסקע'ר ר'ב, אתה יודע איך זה הורס את השלום בית?", סוף דברי קדשו.
קיבלתי את דבריו, התחתנתי איתה, וצחוק הגורל. דווקא אני היום עמל כל היום על הפרנסה, ורק בערב פותח דף היומי, ואילו היא – שכלה נפתח כאולם, היא יושבת ולומדת מהבוקר על הלילה, ועמלה בפיצוח סוגיות מהקשות שבש"ס. היא כבר הוציאה עשרות קונטרסים, וכמובן אף פעם לא שוכחת להזכיר אותי בהקדמה, ולכתוב ש"שלי ושלכם – שלו".
היום היא זאת שקוראת לי "בעלב'ת", היום היא זאת שמתביישת מהחברות שלה שצוחקות עליה על זה שהיא נפלה עם בעלב'ת, אבל היא זוכרת לי את חסד נעוריי.
10 מחשבות על “כמעט סגרתי שידוך, ואז גילו לי: היא לומדת דף היומי”
אחי. ההומור שלך מוזר ביותר.
מילא היית כותב במושגים עכשוויים… (סידור מלא??? סירייסלי? מה אתה חי בשנות ה90??).
ומה המסר שלך? שבחור ישיבה למדן לא מסוגל להתמודד עם אשה חכמה ועצמאית?
או שלדעתך בחור ישיבה הוא כזו יצירה מושלמת באישיותו עד כדי כך שרק ויכוחים בלימוד עם אשתו יהרסו לו את שלום הבית המושלם שלו?
יש בך כיוון סאטירי אבל בוסרי מאוד….
אני רואה שאתה פותח אופוזיציה קבועה לכל מה שאני כותב, וזה כייף לראות את זה.
זה נותן לי תחושה שהדעה שלי שווה הרבה…
ולגוף העניין, יש סגנון סאטירי שכדאי לך להכיר. קוראים לזה "פרודיה", תמצא בקלות בויקיפדיה.
חבר,
אין כאן לא סאטירה ולא פארודיה. יש כאן אנקדוטה צינית ותו לא.
אני מצרה לפעמים לשאת את הבשורה הזאת, אבל הנה היא: בעלי מחשבה דוגמטית (כן, דתיים מכל דת ועדה) לא יכולים לכתוב פארודיה וגם לא סאטירה. אין בנפשם שום רצון להתקומם מכיוון שלתפישתם אין כנגד מה להתקומם; האילוף שעברו בילדותם הוא כה אפקטיבי, עד כי אינם מסוגלים לדמיין חיים שאלוהים אינו נוכח בהם בכל הדרגות ובכל רגע נתון; האינדוקטרינציה שחונכו על פיה כה שתלטנית עד כי אינם מסוגלים לדמיין מצב בו מחשבתם מרהיבה עוז וחוקרת מדוע הם בכלל נצרכים לאלוהים או לכל הטוענים לדבר בשמו.
ביום שבו תשיל מעצמך את גלימת הדת – מתוך מחשבה חוקרת וסקרנות סרקסטית – או אז תוכל לכתוב סאטירה וגם פרודיה.
בהצלחה.
אתה יודע מה המשפט הכי פתטי שאני מכיר?
"גם אני פעם חשבתי כמוך"
זה שפעם חשבת כמוני והיום אתה חושב אחרת, זה לא אומר שאתה צודק.
אתה משוכנע שכל החרדים חיים תחת שלטון אימים, ושכל מי שמקבל שכל או אומץ עוזב את דרך התורה.
זה לא רק אווילי, זאת גם פרדיגמה מחשבתית זהה לצורה שאותה אתה תוקף!
ואגב – הייתי ממליץ לך לשנות את שמך מפואטיקה – לפתטיקה…
חמוד.
בכל זאת, הייתי נהנה יותר אם היית מוותר על הפיתוי להשתמש בתיוג שלילי כלפי קהילה גדולה שמכילה כל כך הרבה גוונים ואי אפשר לכלול את כולם בתיוג חד ממדי ושלילי כזה.
הסאטירה היא בדרך כלל חד צדדית וחדה.
עם זאת אני מסכים אתך.
אני צריך להשתדל יותר לא לפגוע בקבוצות שונות, ובאנשים מסוימים, למרות שזה מפתה, מרתק, וקל.
ולצערי זה קורה לי לפעמים.
תודה על הביקורת החשובה!
יפה!
אהבתי. מקסים.
ובמיוחד אהבתי את התגובות שלך לכל מי שמנסה להפיל בדרך.
זה חמוד ויפה ומקורי! וכתוב מקסים!
לא הבנתי מספיק את המסר כנראה. על מה באת לרדת?