כי בשדה עץ אדם

ובאמצע החורף עת סגרירי ט"ו בשבט שם בשבילי זהו יום בו האדם נולד מחדש

מי זה על דלתי ינקוש
בין יורה לבין מלקוש
ובתוכי אני נצבט.

מי זה בפתחי מציץ
העלה פרח הנץ ציץ
מתוך הזרע שנבט.

 מי זה בא צוהל רוקד
מטפס על עץ שקד
ועל אדמה נחבט.

 מי זה מבשר לי טוב
קריר גשום הוא ורטוב
עץ השדה, יום לידת.

זהו יום אפוף שיכרון
יום האתרוג מלא ברון
נסתר, אך נגלה מעט.

זהו יום קדמון לכל נוצר
יום בו הוכרז עולם מואר
ארבעים יום קודם בריאת.

זהו יום עת חקל תפוחין
יום גבוה, נסתר נסתרים
אדמורים, מחלקים שיריים פת

זהו יום עת זריעה
מעדר, זיעה קשה החרישה
נבט נרקב, כופר שולח מבט

אך אמנם האיש הזוכה.
תפילה נושא – סדר אמונה
רקב הישן, זרע נבט מורגש

ובאמצע החורף עת סגרירי
ט"ו בשבט שם בשבילי
זהו יום בו האדם נולד מחדש

Image by Mystic Art Design from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

נְעִימַת אֱלוּל

שׁוּב הִיא כָּאן מְעוֹרֶרֶת מִתָּמִיד
לְלִיבי הֲיַשֵּׁן חוֹדֶרֶת, אֲצִילִית
אֶת נִשְׁמָתִי הַכְּמֵהָה חוֹבֶקֶת,
יְדִידוּתִית

שִׁיר הַלֵּל לַסְּטֶנְדֶּר

מאחורי הסטנדר הישן והטוב צפו בי אנשים שבעי נחת, עטפוני בדממה ובהילת כבוד. זו תורה וזו שכרה, שידוך דירה, אולי גם שררה • משה שפירר

80 שנה אחרי: מותו הטראגי של החזן ההולל, הוא הסיפור של כולנו

יואל דוד סטרשונסקי עזב את השטייטל החמים לטובת קריירה בוורשה הגדולה • שנות הזוהר הקצרות הסתיימו בחטף, לא לפני שזכה לחיבוק אחרון מהחברים בכור מחצבתו • ולסיפור שלו יש הרבה יותר אקטואליה מנוסטלגיה

ממני נבצרתי

שיר מקורי מאת אביגיל היילברון

כן לא שחור לבן – פרק 11

יש כאלו שרושמים את השם שלהם בשביל לסמן טריטוריה. אבל יש את הארטיסטים, הציורים, המסרים. את הזעקה שלהם הם מעבירים לקיר • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

No data was found

אולי יעניין אותך גם

געגוע

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו