כי בשדה עץ אדם

ובאמצע החורף עת סגרירי ט"ו בשבט שם בשבילי זהו יום בו האדם נולד מחדש
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מי זה על דלתי ינקוש
בין יורה לבין מלקוש
ובתוכי אני נצבט.

מי זה בפתחי מציץ
העלה פרח הנץ ציץ
מתוך הזרע שנבט.

 מי זה בא צוהל רוקד
מטפס על עץ שקד
ועל אדמה נחבט.

 מי זה מבשר לי טוב
קריר גשום הוא ורטוב
עץ השדה, יום לידת.

זהו יום אפוף שיכרון
יום האתרוג מלא ברון
נסתר, אך נגלה מעט.

זהו יום קדמון לכל נוצר
יום בו הוכרז עולם מואר
ארבעים יום קודם בריאת.

זהו יום עת חקל תפוחין
יום גבוה, נסתר נסתרים
אדמורים, מחלקים שיריים פת

זהו יום עת זריעה
מעדר, זיעה קשה החרישה
נבט נרקב, כופר שולח מבט

אך אמנם האיש הזוכה.
תפילה נושא – סדר אמונה
רקב הישן, זרע נבט מורגש

ובאמצע החורף עת סגרירי
ט"ו בשבט שם בשבילי
זהו יום בו האדם נולד מחדש

קישור מקוצר:
Image by Mystic Art Design from Pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

יש פרידה ויש שכול

ורעו משמיים הביט אליו תוכחות, לרגע אוחדו נשמות פרודות. 'אני פה' לחש הוא זעקות, נשמתי חיה אצל יוצר עולמות

גור שלא הכרתם

רשמים מסיור מרתק שהוביל ישראל שפירא בחסידות גור

הרבנית קניבסקי שלי

יעל מזרחי בסיפור אישי על הרבנית בת שבע קנייבסקי לרגל יום השנה לפטירתה

נִטְרֹף אֶת הַחַיִּים

הֲרֵי בַּסּוֹף נַבִּיט בְּיַחַד לְאָחוֹר, עַל הֶעָבָר, אִם הִצְלַחְנוּ אוֹ כָּשַׁלְנוּ. לָדַעַת לִבְחֹר • אפרת ורניק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן