יש פרידה ויש שכול

ורעו משמיים הביט אליו תוכחות, לרגע אוחדו נשמות פרודות. 'אני פה' לחש הוא זעקות, נשמתי חיה אצל יוצר עולמות

יש פרידה

יש פרידה עם געגוע

דמעה חומקת, נעלמה

בלי לשאול למה, ומדוע

וכבר אחת אחרת מגיעה


יש פרידה נצרכת מחויבת

סדרי בראשית משנה

אך רגעים היא נוצרת

תמיד יש תקווה


יש שהולכים להם אי שם

ויש כאלו שבסוף חוזרים

זה דרכו של עולם

אבל תמיד נשארים געגועים


ויש שכול

רגש חרישי קריר ומנוכר

מצטנף מכל הינף, צועד

בחובו מסתיר ירח מאוחר

מכונס, רועד מכל הד


הולך הוא בפינות דרכים

רוב העיתים – מכונס הוא

מציץ לו, מבעד לחרכים

שמא אבוד – הכל תהו


למה, מדוע, איך וכמה, תוהה

ואנשים מבט בעיניים, חיבוק

פעם בשנה זר, דגל, צפירה

נר נשמה, מדליק כיבוד


וכשנשאר לבד כל לילה

רוח חרישית אותו לוטפת

גם רעך בדד זה עתה

אמר לנפשו השוצפת


ורעו… משמיים הביט אליו תוכחות

ולרגע אוחדו, נשמות פרודות

"אני פה", לחש הוא זעקות

נשמתי חיה אצל יוצר עולמות


נכתב לעילוי נשמת רב סרן בניה בן מיכל שראל, שנהרג על קידוש ה', ה' אב תשע"ד, בן 27. את בניה פגשתי כשלקח אותי טרמפ מירושלים לחברון, עת הייתי בחור ישיבה. מהשיחה בדרך ומהפגישות שהגיעו בעקבותיה, זכית להכיר בחור גדול רוח ורחב לב. יהי זכרו ברוך.

צילום: HannaK©, ויקיפדיה

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

אבידת בת הרב

בין יעקב לעקיבא, ורחל לרחלי, עיר של זהב ובית של תורה

חלום של שנ"צ

מנדנד עגלות של ילדי אחרים, מנקה שמשות של רכבים חונים. מחייך לעיוורים, רגע, זה נהיה מוזר • צביקה בוטרמן

דיאטת הדיאטות

אך חלפו החגים והמירוץ לגזרה התחיל, מוישה מגיע לתובנה במלחמת הדיאטות

קול קרקורי המטיפעונים

התנצחותם של גדולים בעיטור הבכורות בפדיון הבן, מזכה אותנו לפירוש יקר ומיוחד בקינת אני הגבר ומנהג הכפרות

כן לא שחור לבן – פרק 10

יש אנשים שחיים למען המזל, בשביל התהילה, בשביל הכוח. בשביל המשחק. ויש שחושבים שהדברים הפיזיים מגדירים את מה שבתוכם • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

זיכרון

אשר נקדשנו באהבה ונצטווינו להדליק נר לנשמה

שבתאות בארץ הקודש

סיפורם המרתק של הקהילה השבתאית בירושלים, הקמתו ונפילתו של בית הכנסת החורבה תוך מחלוקת איומה שקרעה את ליבות גדולי העולם היהודי.

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו