ימים נוראים בילדותי, זמן של תשובה.

ילד קטן מצטופף לצד אביו בין אלפי חסידי קרלין ב'שול' הירושלמי, מה הוא ידע שאנחנו פספסנו
מתפללים

ילד צעיר הייתי כשנדחפתי עם אבי מורי שיחי' בין אלפי החסידים שגדשו בטליתות וקיטלאך לבנים את ה'שול' של חסידי קרלין בי-ם.

ראש השנה היה החג הצפוף ביותר בקרלין. כולם כולל כולם באו להתפלל עם ה'רעבע' למרות שידעו שאת המחזור שלהם הם יצטרכו להניח על גבו של המתפלל העומד לפניהם.

ואנוכי הקטן, פחדתי. פשוט פחדתי. אימת הדין היתה מוחשית כ"כ. הצינורות האפורים של מערכת המיזוג המיוחדת שניסתה לצנן את התלהבותם של החסידים כאילו באו להוסיף דרמה ללב הקטן והמפוחד שלי, וכשפצחו אלפי הקרלינר'ס בשאגות ה'נשמת' שלהם, כבר היה הפחד כ"כ גדול שנדחפתי החוצה למרות שכל יציאה/כניסה בין השואגים לקחה כרבע שעה.

כמה עשיתי תשובה באותם ימי פחד, תשובה על פספוס זמן קריאת שמע של המגן אברהם, על לשון הרע, על חשש גזל ( רשמתי במכולת ללא רשות מאבא…) ועל ראייה אסורה (המרפק החשוף של המוכרת באותה מכולת).

"שפרו מעשיכם וברית לא תופר" השתפכה הנעימה הקרלינאית, והילד שבי ידע בדיוק במה להשתפר. ללמוד יותר. להתפלל יותר. לשחק פחות בטטריס.

ימים נוראים בילדותי, זמן של תשובה.

עברו כמה ראשי שנים, חלפו כמה תמורות, בית הכנסת הקרלינאי כבר לא צפוף, המון החסידים עבר להתפלל באוהל מיוחד שיכיל אותם, את טליתותיהם וצרחותיהם. גם הילד הקרלינאי עבר שינויים, הוא כבר לא כ"כ ילד ולא כ"כ קרלינאי, הוא כבר לא רושם במכולת על חשבון אבא שלו, ומרפק חשוף לא נחשב אצלו ראיה אסורה.

כבר אין את הפחד המשתק, אבל גם אין את הבהירות. מי יודע לאן בדיוק לשוב, מיהו המלך המשפט ומה הוא רוצה, מה משמעות הקיום, תכלית הסבל ומטרתו, מה טעם למשפט בעולם חסר צדק זה, האם רק אני זקוק לסליחה ממנו, או שאני צריך גם לסלוח לו.

אין פחד, אבל גם אין אדישות, את הרהורי התשובה החליפו זעקות התהיה, מה אתה רוצה ממני? מה אני רוצה ממני?

ימי הרחמים והסליחות, זמן של שאלה…

מתפללים
MARK NEYMAN
לשכת העיתונות הממשלתית

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

"תוציאי לוח שנה", דרש השבוי מוייטנאם

הרב ג'ף שוורץ הוא רב צבאי אמריקאי. ג'ודית היא אשה גויה המתגוררת ב"מוזיאון". מייקל הוא חייל צעיר שנפל לשבי אכזרי. דרכם נפגשה לרגע אחד בלתי אפשרי • סיפור לחנוכה

כן לא שחור לבן – פרק 6

2 קמצנים בתחנה המרכזית החדשה ודג קרב שגדל אצל צייר תמהוני • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

כן לא שחור לבן – פרק 5

"אוווו," הכריז במין התרגשות, "הבאתם הבוקר תקווה חדשה?" • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

זמן שמחתינו

"רוכב ערבות" ממגיפה הושע – נא • עולו אושפיזין עילאין נא תהא ברכתכם שלימה

אִם אֶפְשָׁר

אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ, הַנִּכְנֶסֶת, תִּתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר לְהַסְבִּיר פָּנִים • שֶׁנּוֹשִׁיט לְשָׁלוֹם יָד בִּלְתִּי מְהַסֶּסֶת, וְנוּכַל לְחַבֵּק רִגְעֵי אַהֲבָה קְטַנִּים

האיש שלא היה שם

חבל התלייה נשזר, זה הוא ולא זר – שהצדק צורח, והזמן לאיטו בורח

מהירות האור

מה סודך שלהבת יקירה, גלי לי מה את מסתירה. איך יופייך לא פג עם השנים, לא נס ליחו, לא התפוגג בין העמים • אתי קצבורג

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו