גשם מזלעף ממטרי עוז
אמרו שתהיה שחונה.
אז אמרו,
כי מה החזאי מבין.
בקצה שלולית
ילד מחפש חום
מפלט דרכו אל מקלט.
שורך דרך אל בית
והוא סב והוא חג.
אור מנצנץ בחלון
פחות מעשרים אמה
נר מהבהב.
לא אחד. שנים.
הנרות הללו,
יש לנו רשות
להשתמש.
וְאֵיךְ אֶקְרָא לְכָל שִׁכְבָה בִּשְׁמָהּ • בִּידֵי רְסִיס עוֹצְמָהּ • נָפַלְתִּי, נִשְׁבֵּיתִי בְּקִסְמָהּ
יואל דוד סטרשונסקי עזב את השטייטל החמים לטובת קריירה בוורשה הגדולה • שנות הזוהר הקצרות הסתיימו בחטף, לא לפני שזכה לחיבוק אחרון מהחברים בכור מחצבתו • ולסיפור שלו יש הרבה יותר אקטואליה מנוסטלגיה
יוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁאֵין שֵׁנִי לוֹ
לוּ הָיָה לוֹ שֵׁנִי, הוּא. לֹא הָיָה
כִּי עִם הַזְּמַן – הַיָּדַיִים נִשְׁבָּרוֹת, וְהַזְּכוּכִית
הַדַּקָּה הַסְּדוּקָה – נִשְׁאֶרֶת שְׁלֵמָה.
ישראל שפירא מוביל אותנו בסקירה היסטורית ועדכנית על וותיקת החסידויות בארץ ישראל
חווית הימים הנוראים בעיר ללא הפסקה, אומץ לחרדים עושה גרפיטי לנשמה
סיפורו של עץ לימונים וציציות בחצר בית הכנסת הירושלמי
