חרדית מדוברת 6: תעודת עניות

פודקאסט חרדית מדוברת עם אסתי שושן והדוקטור נחומי יפה • והפעם על רווחה, עוני ומוחלשות בחברה החרדית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כשחמישים אחוזים מהילדים בחברה החרדית נמצאים תחת קו העוני, ומפעלי הצדקה הקהילתיים משגשגים,  זה הזמן להבין את המנגנונים החברתיים והאידאולוגיים שייצרו את תרבות העוני כערך. 

את שני הקטבים שלה, מצד אחד עמידה איתנה מול עגל הזהב המערבי, קפיטליסטי ומצד שני מוחלשות כלכלית ועוני מחפיר שלעיתים אין דרך להחלץ מהם.

נשוחח עם חוקרת חרדית, חברת סגל באוניברסיטת תל אביב, הדוקטור נחומי יפה

ובתוך כך אל תפספסו את "החרדיפדיה" שתתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת".

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת


על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עורכת תוכן וקריינית "חרדיפדיה": מירנה קציר, הפקה ועריכה טכנית: עומרי קפלן, תחקיר: אפרת ג'הסי, ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

ימים נוראים בתל אביב

חווית הימים הנוראים בעיר ללא הפסקה, אומץ לחרדים עושה גרפיטי לנשמה

גור שלא הכרתם

רשמים מסיור מרתק שהוביל ישראל שפירא בחסידות גור

בין הסטנדר לארון: "שנתיים לא נגעתי בעצמי בישיבה, מזה שנתיים אני גר עם אהבת חיי"

שנים רבות חייתי בבדידות, לא חשבתי שיש עוד יצורים מוזרים כמוני. פנטזתי על המשגיח, החיוך של החברותא הדליק את התשוקה וכיבה את הלב • אט אט התחלתי לספר. חלק כיבדו, אחרים טרקו דלתות • היום, גאה, מאושר ומחוץ לארון, אני רוצה לומר כמה דברים אליך, אל עצמי, הילד המפוחד שהייתי

הנרות הללו

וילדי הקט עומד בחלון
ומצמיד את אפו לזגוגית
מצייר באדים חיוך עם תקווה
מתבונן הוא בנרות ועיניו משתאות

ואביתה תהילה

וַאֲבִיתָהּ תְּהִלָּה, מִיּוֹשְׁבִי בַּד, לוֹחֲשֵׁי לָט, חוֹבְשֵׁי סַלּוֹנוֹת, יוֹשְׁבֵי מִרְפָּסוֹת – וְהִיא תְּהִלָּתְךָ • מעטו של בן ישיבה

רַק אֶצְלִי הַחַלּוֹן סָגוּר

וַאֲנִי פַּךְ קָטַן, לְלֹא בַּיִת אוֹ חוֹתֶמֶת. וְהַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קוֹדֶשׁ הֵם, וֵאֶיּן לִי רְשׁוּת • תומר פרי

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן