נרדם עם ספרים,
עושה כושר בבקרים,
קבוע בדף היומי,
ארוחות מסודרות.
מצלצל להורים קבוע,
חושב לפני שנוסע,
עונה בנחת לפוגע,
מוצא מקום להשתעשע.
מקשיב לילדים בלי ווצאפ.
הולך לטישים כשאפשר,
מחפש נקודת זכות על המוזר.
ישן בזמן,
לא מגיע למינוס,
את השלום בבית
משיג בכל מחיר.
צדקה בסתר גמור משאיר.
מקרב רחוקים
…וגם קרובים.
חוזר לטלפונים
מנודניקים מזדמנים.
מנדנד עגלות
של ילדי אחרים.
מנקה שמשות
של רכבים חונים.
מחייך לעיוורים.
רגע… זה נהיה מוזר.
אוי! התעוררתי.
חלום טוב חלמתי.
כתב העת לשירה נשית קול. שירה. אישה משיקים את הגיליון ה-9, ואנו זוכים לסקירה מקיפה עם בונוס ייחודי
אבני הרחוב רוחשות ומגדלי העיר ללא הפסקה מהדהדים את שיחת הסליחות של אליהו פולק
גבר צריך שתהיה לו מילה. מרוב שאתה מפחד, אישתך דורכת עליך וזה הזייה כי אתה לא טיפוס כזה שקט. יש לך דעות • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים
שְׂאִי עֵינַיִךְ, אֶל הַמְּרַקֵּד וְהַיּוֹנֵק וְהַצּוֹחֵק וּמְזַמֵּר יְחִידִי, לְפָנַיִךְ
מה המשותף להרצל, יצחק נחום לוי, יצחק עבוד הלוי (הקבלן) ושכונת הר נוף
הֲרֵי בַּסּוֹף נַבִּיט בְּיַחַד לְאָחוֹר, עַל הֶעָבָר, אִם הִצְלַחְנוּ אוֹ כָּשַׁלְנוּ. לָדַעַת לִבְחֹר • אפרת ורניק
