נרדם עם ספרים,
עושה כושר בבקרים,
קבוע בדף היומי,
ארוחות מסודרות.
מצלצל להורים קבוע,
חושב לפני שנוסע,
עונה בנחת לפוגע,
מוצא מקום להשתעשע.
מקשיב לילדים בלי ווצאפ.
הולך לטישים כשאפשר,
מחפש נקודת זכות על המוזר.
ישן בזמן,
לא מגיע למינוס,
את השלום בבית
משיג בכל מחיר.
צדקה בסתר גמור משאיר.
מקרב רחוקים
…וגם קרובים.
חוזר לטלפונים
מנודניקים מזדמנים.
מנדנד עגלות
של ילדי אחרים.
מנקה שמשות
של רכבים חונים.
מחייך לעיוורים.
רגע… זה נהיה מוזר.
אוי! התעוררתי.
חלום טוב חלמתי.
פרשת וירא: האמונה באל אחד ואהבת חסד במשנתם של הרב קוק וא. פרום על פי תפישת הקידמה
בימים אלו הילדים שלכם מחכים מלאי התרגשות ולהט, לדעת לאיזו ישיבה התקבלו. עוד לא הרבה שנים הם עלולים לאבד כל טעם בחיי תורה • לאוריאל צייטלין יש כמה תובנות שיכולות לשפר את התסריט
ילד קטן מצטופף לצד אביו בין אלפי חסידי קרלין ב'שול' הירושלמי, מה הוא ידע שאנחנו פספסנו
יהודה דרורי במאמר מעורר על סטראוטיפים, על מה הם מחפים ומה מחירם עבורנו
בזמן שהילדים סופרים את המטבעות, יצאנו לבדוק את מקור וטעמי המנהג • האם חכמי ספרד סברו שהאשכנזים העתיקו מנהג נוצרי?
מדוע אין משניות לחנוכה? לפי הגר"א – מסתבר שבכלל הייתה מסכת כזו ונעלמה, לפי החתם סופר – רבי יהודה הנשיא כעס על החשמונאים • וזה רק תחילתו של פולמוס מרתק
וְאוּלַי כְּמוֹ שָׁתִיל, גַּם אַתְּ גּוֹמַעַת, אֶגְלֵי זֵעָה מִמַּאֲמָץ, אוֹ מִתְּבוּסָה • אפרת ורניק
