בְּדַל חֲרוּךְ, שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל
בְּדִיל מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁאֵינוֹ מַסְגִּיר.
מִסְגֶּרֶת שְׂאִי אֶפְשָׁר לִפְרֹץ
פִּרְצָה, שְׂאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר
יוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁאֵין שֵׁנִי לוֹ
לוּ הָיָה לוֹ שֵׁנִי, הוּא. לֹא הָיָה
הָיָה פַּעַם. אֲנָשִׁים, חַיִּים בְּעָבָר.
עָבָר הַיּוֹם. לֹא נוֹתָר מִמֶּנּוּ בְּדַל.
אָז תִּשְׁמֹר לִי רַק מָקוֹם אֶחָד • מָקוֹם אֶחָד קָטָן בְּלֵב • שֶׁבּוֹ אֵדַע שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הִתְרַחַקְתִּי • אַתָּה תָּמִיד תִּשָּׁאֵר אוֹהֵב
מדוע האריז"ל, רבי ישראל משקלוב, והחזון איש לא גרו בירושלים
אני גאה להכריז: מעולם לא טעיתי. עשיתי בשכל וסירבתי לכל הצעה מגונה. חבריי התבזו בתפקידים נחותים. רגע לפני שאעצום עיניים, יש לי מסר אליכם • איש צודק היה
הגאון ר' שמואל מן חזר ממגבית בחו"ל וחשש להדביק את קהילתו • בצר לו הלך לבית כנסת של מזרוחניקים, אבל שם, רגע לפני הקריאה בתורה, התפתחה דרמה שכמותה לא זוכרים זקני המתפללים • וִיהִי בִּימֵי הֲקוֹרוֹנָה
והימים מבודדים אין דבר, נכפלים בין האתמול והמחר. ובטרם יתלש דף מן הלוח, עוד רומאי שב אל הרוח • דוד אליהו דרוק
