אלול תשע"ז

אלול ליטאי או אלול חסידי, מה האלול שלכם?
תקיעת שופר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מִיּוֹם שֶׁעָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי
וְנִגְלְתָה לְפָנַי חֶמְדָּה גְּנוּזָה,
בָּטְלָה חֲרָדָה מִמְּעוֹנִי
וְעֶדְנָה שָׁבָה לְמַלֵּא
אֶת מְחוֹזוֹת בְּלוּתוֹ שֶׁל אֱלוּלִי.
דָּגִים שֶׁבַּאֲגַם לִבִּי אֵינָם רוֹעֲדִים עוֹד,
גַּם אֶת אַגָּדוֹת הַפֶּטֶרְבּוּרְגֶר הִכָּה עַבְדְּךָ.
כִּי אָנוּ עַמְּךָ,
וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ –
בַּשָּׂדֶה.


בשולי המילים

ככל שנקפו השנים והתרחקתי מימי הישיבה, היה ליבי נוקפני מדי שנה לא על אימת הדין, אלא על כך שאיני חש אותה.

יום אחד התגלגלה לידי שיחה נאה בה נתגלתה לי השקפת עולם חסידית, השונה לחלוטין מזו עליה גדלתי, גישת המלך בשדה. לפיה אני לדודי ודודי לי כפשוטו (דוד=אוהב). דירשו ה' בהמצאו כהזדמנות נהדרה לבקש ולחוות קירבת אלוקים בהיותו נגיש ואקסטרה קשוב.

זוהי אותה חמדה גנוזה שנעלמה ממני בחסות החינוך הליטאי, את גילויה אני חוגג מדי אלול באלולו.

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

אבני הרחוב המשתלבות

אבני הרחוב רוחשות ומגדלי העיר ללא הפסקה מהדהדים את שיחת הסליחות של אליהו פולק

בין כסה לאפור

בין כסה לאפור, ברגעים של לבן וקידוש לבנה, הרעש המבעית מבחוץ, מקבל את כיפור כתירוץ

תיבה לו הייתה לי

אלחנן יונס משיט אותנו בתיבת ההזדמנויות אל אי האחווה האנושית

בית המדרש שלכן

לא הכרות, לא מתחים בין ערכים ולא עניינים אקטואליים – מנחם נאבת מזמין אתכן פשוט ללמוד גמרא

אולי יעניין אותך גם

קֶרַח

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן