אלול תשע"ז

אלול ליטאי או אלול חסידי, מה האלול שלכם?
תקיעת שופר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מִיּוֹם שֶׁעָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי
וְנִגְלְתָה לְפָנַי חֶמְדָּה גְּנוּזָה,
בָּטְלָה חֲרָדָה מִמְּעוֹנִי
וְעֶדְנָה שָׁבָה לְמַלֵּא
אֶת מְחוֹזוֹת בְּלוּתוֹ שֶׁל אֱלוּלִי.
דָּגִים שֶׁבַּאֲגַם לִבִּי אֵינָם רוֹעֲדִים עוֹד,
גַּם אֶת אַגָּדוֹת הַפֶּטֶרְבּוּרְגֶר הִכָּה עַבְדְּךָ.
כִּי אָנוּ עַמְּךָ,
וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ –
בַּשָּׂדֶה.


בשולי המילים

ככל שנקפו השנים והתרחקתי מימי הישיבה, היה ליבי נוקפני מדי שנה לא על אימת הדין, אלא על כך שאיני חש אותה.

יום אחד התגלגלה לידי שיחה נאה בה נתגלתה לי השקפת עולם חסידית, השונה לחלוטין מזו עליה גדלתי, גישת המלך בשדה. לפיה אני לדודי ודודי לי כפשוטו (דוד=אוהב). דירשו ה' בהמצאו כהזדמנות נהדרה לבקש ולחוות קירבת אלוקים בהיותו נגיש ואקסטרה קשוב.

זוהי אותה חמדה גנוזה שנעלמה ממני בחסות החינוך הליטאי, את גילויה אני חוגג מדי אלול באלולו.

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

בערל נרדם

ששששש בערל תישן, אני שומרת עליך

המקום הכי חם

אנחנו יודעים שהוא שבור, אז אנחנו מרפים, ומתפללים שיצא יהודי מאמין ושפוי

צבי דוד – חלק 1

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק ראשון בטרילוגיה.

סילביה וספנסר

בין עבודה לנטל, ובין חיבור לחנק, סילביה וספנסר מובילים אותנו לבין המיוחד שיכול להתקיים רק בזוגיות

הישיבה לגברים בלבד

פעילת ש"ס נלהבת מוצאת את עצמה מובילה את מחאת הכיסאות, טור אישי סוער במיוחד

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן