איש משרד החקלאות במקצועו, אמן ויוצר בהווייתו: הכירו את יאיר בן אורי

שם המשפחה המקורי ואסבוצקי, אלא שהוא הוחלף לשם יוצר כלי המשכן המקראי • האב היה אמן רב תחומי שהקים מוזיאון ליצירה יהודית-דתית בקריית שמואל • הבן יאיר הביא אמירה משלו, והשושלת רק הולכת ומסתעפת
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

שם המשפחה של יאיר בן אורי, מתקשר בתודעתם של יודעי ואוהבי המקרא, לשמו המקראי של אמן המשכן ויוצר כליו, בצלאל בן אורי.

ואכן, שם המשפחה מדורי דורות היה שונה בתכלית: ואסבוצקי. אלא שכישרונות אמנותיים יוצאי דופן – שהיו והינם נחלתם של כמעט כל בני המשפחה המסועפת, ואשר נושאי יצירתם מושתתים רובם ככולם  על מוטיבים של קדושה ואמונה – תרמו להחלטה על שינוי השם.

אביו של יאיר, מאיר, היה אמן רב תחומי, צייר, מאייר, מלחין, מנצח, אדריכל, במאי, מתכנן ערים ומוסדות דתיים, חוקר מקרא, והיה תלמידו ומבאי ביתו של הצייר ואמן התחריטים הרמן שטרוק, מגדולי האמנים היהודיים בגרמניה.

גם לאם, יהודית, היו כישורים אמנותיים, בעיקר בתחום הציור והרקמה. סבתו הייתה ציירת, וסבא רבא היה צורף אמן. עם עלייתו לארץ, שינה האב את שם המשפחה לבן אורי, כסמל לעיסוקיו האמנותיים המגוונים.

בנו יאיר, ירש מאביו לא את שם המשפחה בלבד, אלא גם מגוון נרחב של כישרונות אמנותיים. במשך שנים רבות יצר כתובות מריקועי נחושת המעטרים ומפארים את כתלי בתי כנסת ומוסדות ציבור דתיים בבתי הכנסת שבעירו, פתח תקוה, ובמוסדות דת נוספים ברחבי המדינה, ואשר הנושא המרכזי בהם הוא כתובות מסידור התפילה, מספר תהילים וממקורות נוספים, המבטאים את אורח חייו של היוצר.

יאיר בן אורי הוא גם צייר מוכשר המנפיק מדי שנה לוחות שנה מעוטרים בציורים והמכילים כמעט את כל האינפורמציה שבאי בית הכנסת זקוקים לה: כניסת ויציאת השבת, הדף היומי, פרשת השבוע, חגים ומועדים, וימי זיכרון מיוחדים.

בית כנסת בשכונת כפר גנים מעוטר בעבודותיו של יאיר. צילום: אברהם פלד

יאיר בן אורי, הבן השני במשפחה בת חמישה אחים ואחיות, נולד בקיבוץ שדה אליהו של תנועת "הפועל המזרחי". ישוב שאמו, יהודית, הייתה בין מייסדיו. לאחר מכן עברה המשפחה לקריית שמואל ליד חיפה.

יאיר למד בביה"ס הממלכתי דתי בקריית שמואל, בישיבה תיכונית בירושלים ושנה נוספת בישיבת כרם ביבנה. לאחר שירותו הצבאי בצה"ל (סיירת שריון) למד יאיר בן אורי באוניברסיטת בר אילן כלכלה ומדעי המדינה.

לאחר נישואיו עם שרה, עובדת סוציאלית ובעלת כישרון מוסיקלי, עבר הזוג לרמת גן ומשם לפתח תקוה, לבית מגורים בו מתגוררת המשפחה כמעט יובל שנים.

ניתן לומר שיאיר ספג את כישוריו האמנותיים מחלב אמו, וכבר בגיל 3 שנים התחיל לצייר, בהדרכת הוריו. גם בנעוריו, בבגרותו, ובמקביל לעיסוקו העיקרי לא זנח את יצירות האמנות, בהן עסק בכל שעה פנויה. עיסוקו העיקרי, לפרנסתו, היה דווקא במישור שונה לחלוטין: הוא הועסק כמבקר במנהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות, מקצוע בו עבד עד פרישתו לגמלאות.

יאיר בן אורי הוא ממשיך דרכו של האב, מאיר, שאחת מיצירותיו, תבנית "תיבת נוח" אותה יצר על פי חישובים גיאומטריים מורכבים, מעסיקה גם את יאיר ובני משפחתו. אחת מבנותיו ממשיכה לפתח את הנושא.

ה"תיבה" מוצגת במוזיאון לאמנות יהודית דתית שהקים האב בקריית שמואל, והמכיל תצוגה של כ-300 פריטים, בהם תמונות שמן, אקוורלים, תחריטים בעקבות התנ"ך והמדרשים, כדים, צלחות חרס ועוד.

בימים כתיקונם יאיר מגיע, אחת לשבוע, למוזיאון בקריית שמואל, מדריך מבקרים ומרצה בבתי הארחה על מוצגים במוזיאון ועל מונחים סתומים במקרא.  

ליאיר בן אורי ששה ילדים, ארבע בנות – מוריה, מורשה, רננה וראומה, ושני בנים, אלעזר ומאיר, נכדים ונינים. כמעט כל צאצאיו ירשו את הנטייה לאמנות, ורבים מהם אף עוסקים בכך. שלוש מבנותיו הן מורות לאמנות בבתי ספר, וגם הבנים, בעלי תפקידים במוסדות חינוך תורניים, מוכשרים לעבודות אמנות. אחד מנכדיו הוא בעל כישורים בציור ורישום, ומוריו מועידים לו המשך יצירתי.

ביתו של יאיר בן אורי הוא "מקדש מעט" ליצירות האמנות של האב האמן, וציוריו מעטרים את כתלי הבית.

כיום מתרכז יאיר בפיתוחים יצירתיים לדור הצעיר: צילום ציורים של האב, הדבקתם על משטחי עץ וחיתוכם לפאזל, ועבודות עץ שונות לנכדים. בשבתות ובמועדים שרים בני המשפחה יחדיו את הניגונים שהלחין האב, מאיר, לכל שבת וחג ניגון משלו. לכל תקופה בחייו של יאיר, בן ה-74, הייתה עדנה אמנותית ייחודית. והוא סוקר את העבר, וגם את העתיד, בצניעות ובסיפוק.

בימי הקורונה הקים, כשלא יכול היה לבקר בקביעות בבית הכנסת "חפץ חיים" הסמוך לביתו, הוא נאלץ, למגינת ליבו, להתפלל את תפילות החול ביחידות. עם זאת, הוא מרבה בלימוד תורה, ומאמץ אל לבו את הפסוק אותו כתב האב על קירות ביתו ואשר שימש כמוטו ליצירתו:

"טוב טעם ודעת למדני, כי במצוותיך האמנתי".

צילום: אברהם פלד

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

הרצל לא משלנו

הרצל היה פוליטיקאי טוב • הוא לא חווה הארה רוחנית וחזרה בתשובה • גרשון מושקוביץ במאמר תגובה לד"ר עליזה לביא

הסגולה של הערוץ הראשון

מדוע התארחו זוג צ'עלמרס בערוץ הראשון, והיכן נולדה סגולת הזיווגים בעמוקה

ממני נבצרתי

שיר מקורי מאת אביגיל היילברון

זרים לעצמנו

הגיע הזמן לחינוך לעבודת השם עצמאית • עבודת השם של השתפכות הנפש אהבה ורצון ללמוד גם בבית לבד

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן