אִם אֶפְשָׁר

אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ, הַנִּכְנֶסֶת, תִּתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר לְהַסְבִּיר פָּנִים • שֶׁנּוֹשִׁיט לְשָׁלוֹם יָד בִּלְתִּי מְהַסֶּסֶת, וְנוּכַל לְחַבֵּק רִגְעֵי אַהֲבָה קְטַנִּים

אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ שֶׁתַּגִּיעַ
תִּהְיֶה קְצָת פָּחוֹת מְלֵאַת מוּעָקָה
שֶׁנַּצְלִיחַ לִזְרֹעַ, לִקְצֹר, לְהַזִּיעַ
מִבְּלִי שֶׁנִּתְאַמֵּץ לְהַשְׁתִּיק זְעָקָה

אִם אֶפְשָׁר שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ, הַנִּכְנֶסֶת
תִּתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר לְהַסְבִּיר פָּנִים
שֶׁנּוֹשִׁיט לְשָׁלוֹם יָד בִּלְתִּי מְהַסֶּסֶת
וְנוּכַל לְחַבֵּק רִגְעֵי אַהֲבָה קְטַנִּים

וְאוּלַי עוֹד כַּמָּה בַּקָּשׁוֹת עַל הַדֶּרֶךְ
בְּכָל זֹאת, לֹא כָּל יוֹם מִתְחַלֶּפֶת שָׁנָה
שֶׁנַּשְׁכִּיל לְמַלֵּא אֶת חַיֵּינוּ בְּעֵרֶךְ
וְלֹא נִתְבַּזְבֵּז כָּאן עַל עוֹד הַמְתָּנָה

שֶׁנַּקְשִׁיב לַקּוֹל הַזֶּה הַפְּנִימִי
שֶׁהִצְלַחְנוּ לְעַמְעֵם בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר
וְאִם הַשֵּׂכֶל וְהַלֵּב סוֹף סוֹף יִתְאַחֲדוּ
נֵדַע שֶׁבְּכָל זֹאת נִדְלַק כָּאן הָאוֹר

שֶׁנַּסְכִּים לְהָכִיל, לֹא לְחַפֵּשׂ סִבָּה
וְאֶפְשָׁר רַק עוֹד פַּעַם אַחַת לְדַבֵּר
עַל קְשָׁיִים, אַכְזָבוֹת, הַצְלָחוֹת וְתִקְוָה
שֶׁנִּזְכֹּר מֵאֵיפֹה בָּאנוּ וְלֹא נִתְפַּזֵּר

שֶׁנִּלְמַד לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לְפִילְטֵר זוֹהֵר
אֶת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה הַזּוֹ, הַתְּמִימָה
כִּי עָבַרְנוּ כְּבָר דַּי וְהַזְּמַן לֹא עוֹצֵר
אוּלַי,
אוּלַי פָּשׁוּט תִּהְיֶה זוֹ שָׁנָה שֶׁל נֶחָמָה

Image by S. Hermann & F. Richter from Pixabay

מחשבה 1 על “אִם אֶפְשָׁר”

  1. חציפא נצח לבישא…

    תפילה צריכה לבקש מעומק הלב, ולא רק להביע משאלה בנימוס… אם אפשר…
    ואם אי אפשר???…???…

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

פטרנקר לא מתחפש

פטרנקר היה ילד נורמלי עד שפעם אחת הוא ראה מישהו מת ברחוב 59 ליד הבנק • פטרנקר שוכב על הספסל בזכרון משה, כבר אחרי חצות ומישהו נכנס לבית הכנסת • סיפור לפורים

יצירה תורנית חופשית

כמה חרדים זכו בפרס נובל? כמה חרדים הפכו לסופרים בין לאומיים? מדוע איננו זוכים לקדש שם שמים בתחום היצירה התרבותית?

שִׁיר הַלֵּל לַסְּטֶנְדֶּר

מאחורי הסטנדר הישן והטוב צפו בי אנשים שבעי נחת, עטפוני בדממה ובהילת כבוד. זו תורה וזו שכרה, שידוך דירה, אולי גם שררה • משה שפירר

כן לא שחור לבן – פרק 2

ידעתי שלא עשיתי את מה שהואשמתי בו • ידעתי שזה לא אשמתי • ידעתי שיתכן ולעולם לא אחזור • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

געגוע

שיר מאת שיפי סלובטיצקי

החבר מהמחלקה הכירורגית עם המספר על היד

"פון וואנט ביסטו"? שאל אותו מוריס בפעם הראשונה שהכירו במסדרון. מאז הפכו לחברים קרובים, אבל את סודו שמר באדיקות. רק אחרי שחזר מטיול בהונגריה, נחשף לסיפור ילדותו המצמרר

16 מרץ 2023
20:00
גלריית המקלט, יהודה המכבי 7 ירושלים

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו