טפלו בשנאה עצמית שלכם, במקום להרשים את החילונים

אוריאל צייטלין כועס. על טכנאי מפתח תקווה, על פרופ' מהאקדמיה, ועל התקשורת בימי קורונה • "ללקק זה מדבק" - טור סוער

איציק חנן, טכנאי מחשבים דמיוני מפתח תקווה, קיבל טלפון המודיע לו כי הוא יוצא לחופשה ללא תשלום. איציק לא דאג, הוא חוסך במשך שנים ממשכורתו במיוחד לימים כאלה. כאילו ניבא שיבוא יום כזה, בו לא יוכלו לעבוד.

כן, זו היא תקופת הקורונה. איציק בסגר בדיוק כמו שכתוב בהוראות משרד הבריאות ולא מוציא את אפו מחלון ביתו.

הוא ניצל את ימי השעמום בסגר על כורסא, עם קפה וסמארטפון. פתאום הוא רואה ידיעה על כך שלא בכל הישיבות יצאו לבתים למרות ההוראות הברורות וכך מסכנים חיים של בני אדם ע"י נגיף הקורונה.

בימים כתיקונם, הוא יתעצבן לעצמו, אבל היום יש זמן. במוחו כבר החלו לרוץ מספרים של לייקים אותם יקבל על הפוסט. לא, לרגע אל תחשבו שמה שמעניין את איציק זה לייקים, הוא באמת מאמין שנעשה דבר חמור. הוא פתח את המחשב הנייד שלו והחל לתאר בלשונו המחודדת משל יפה ששמע בשנותיו בישיבה על אנשים שהולכים לגיהינום.

הוא מאוד אוהב את המגזר החרדי, את בחורי הישיבות ואת לומדי התורה ולכן כ"כ חשוב לו לדאוג לשלומם ולכן הוא יושב כעת לכתוב על כך שיש אנשים שיום אחד יגידו להם "רצחת".

לאיציק יצא פוסט מושלם על האיש החרדי שרצח כי לא שמע להוראות משרד הבריאות.

אין לתאר את האכזבה של איציק כאשר גילה שכבר נכתבו פוסטים מהסוג הזה לפניו. באחד מתואר ילד שנקרא על שם סביו שנפטר מקורונה ופוסט אחר סיפר למה לא צריכים לשמוע להוראות הרבנים ועוד ועוד. אבל שום דבר לא יעצור את איציק שלנו מלפרסם את הפוסט עליו עמל. "אז מה אם נדוש לכתוב פוסט יהיר על אחיי החרדים?", אמר לעצמו תוך כדי לחיצה על כפתור "פרסם".


בימים אלה בארצנו משתוללת מגיפה. ב"ה אנו במדינה שדואגת לשלום אזרחיה עד כמה שהיא יכולה. במסגרת כך היא הוציאה הנחיות מאוד ברורות כיצד לנהוג כדי לצמצם את השפעת נגיף הקורונה.

אישית, אני מיישם כל אחת מאותן ההנחיות. דא עקא, מסתבר שהציבור הישראלי בחלקו לא לקח ברציניות את ההנחיות. חלקם בעקבות הוראת רבנים כאלה ואחרים וחלקם כי הם רבנים לעצמם. חלקם חילונים וחלקם חרדים.

התקשורת הכללית מיד הסתערה על הנושא וחינכה את הציבור כיצד לנהוג. בעצם לא את כל הציבור, רק את הציבור החרדי. גורם בכיר מסר כי "החרדים יביאו אותנו למצב בו איטליה נמצאת". כותרת אחרת כתבה "החברה החרדית מביאה עלינו אסון". עיתונאים השתוללו באולפנים על החברה החרדית ההזויה, המסוכנת, מפיצת המחלות.

באותם רגעים ממש בהם נכתבו כותרות דוקרניות – אזרחים צילמו חילונים בים, מבלים בריצות חוף יושבים, אוכלים ומבלים. אבל בכל הקשור להיגיינה ושמירה על בריאות, רק החרדים המסריחים הורסים.

לאותם עיתונאים, יצטרפו קבוצת חרדים חשובים הלא הם איציק וחבריו. הם ישבו לכתוב פוסטים שנונים שברובם נכתב ההקשר בין חרדים לרצח, תוך התעלמות מוחלטת מחצי מהעם שהשתמש עם המלצות משרד הבריאות כתחליף לטישו שאזל מחנויות.

עשרות עדויות יצאו והוכיחו שהמגזר החרדי לא שונה מהמגזר הכללי, למעט העובדה כי בחלק מהמקרים רבנים עמדו מאחורי עניין זה. ופה נשאלת שאלה פשוטה מאוד: למה אותם חרדים מתעלמים באופן גורף מאותם חילוניים? הם פחות מסוכנים? הם פחות רוצחים כי הם זלזלו בהוראות לא מתוך ציות לרבנים? כלומר הציות הוא זה שמביא רצח? מה זה משנה למה לא נשמעים להוראות?

כבר בימים הראשונים של הקורונה, עוד טרם היו הנחיות ועוד טרם היו חולי קורונה בישראל, פרופסור מהאוניברסיטה העברית טען שהחרדים מפיצים את הקורונה. גם לעיתונאים וגם לאיציק וחבריו הטיעון היה נשמע הזוי. אבל הם בעצמם לאחר מכן באנטישמיות ייחסו להתפשטות נגיף הקורונה רק את החרדים בזמן שהחילוניים עשו את אותו דבר בדיוק.

רבותי, אתם לא שונים מאותו פרופסור, רק שאצלכם קיימת גם שנאה עצמית בשונה מהפרופסור שאצלו זה שנאת האחר.

את מי אתם מנסים להרשים? את הפרופסור? את החילונים? את התקשורת? איך אמר מישהו – מסתבר שללקק זה מדבק. בריאות!

Photo by Sam McGhee on Unsplash

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

השקה: זימרת קרני האור המתנפצות

אסתי שושן משיקה ספר שירה חריף ונוקב שלא חושש לשחוט פרות חרדיות קדושות. רשמים מערב ההשקה בשורות שלפניכם.

נביא בעירו

מִי יִקְפֹּץ קְצָת לִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ כְּמוֹ לְאִמָּא מֵרֹב יָמִים, לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בִּנְבוּאוֹת • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

יוצרות לאור

שיתוף פעולה של יוצרים סביבה ובית האומנים, יצר תערוכה עירונית רבת מוקדים, המציגה יצירות של עשרות אמניות חרדיות

סיפורו של ההלך

איך יתנקה ההלך השפוף, ומי יקח את האחריות

וזה זה

וזה זה,
וזה שלנו,
וזה תמיד ישאר

מאחורי הפרגוד

דוברים מפורסמים וקהל מגוון יצרו מפגש שירה בין מגזרי. ערב ההשקה של 'פרגוד' הביא לבמה את הכתיבה היוצרת החרדית על המורכבות והייחודיות שבה

אי אחד

יוֹנָה הוֹמָהּ יוֹנָה שׁוֹאֶלֶת מְצוּלוֹת. מִי יִחוּס עַל עִיר גְּדוֹלָה רִבּוֹא אָדָם, לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ. מִי יוֹרֵהוּ עָנָף יָרֹק, מַמְתִּיק מַיִם זוֹעֲפִים • בן ציון גולדשטיין

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו