עֲרָבָה
לְלֹא טַעַם וְרֵיחַ,
מְרוּטָה וּפְשׁוּטָה
עֲרָבָה בּוֹכִיָּה
אֲגֻדָּה וְנִפְרֶדֶת
תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת
נִרְעֶשֶׁת, נִפְחֶדֶת
מַרְכִּינָה הֲרֹאשׁ
מַכָּה עַל חֵטְא
נִשְׁעֶנֶת וְשׁוּב רוֹכֶנֶת
סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת
בָּאתִי אֲנִי
לְגַלּוֹת סוֹדֵךְ
לִלְחֹשׁ אָזְנֵךְ
הִגִּיעַ זְמַנֵּךְ
עֲרָבָה בּוֹכִיָּה
עֵת הֶהָדוּר בְּקוּפְסָא סָגוּר
וּמֵפִיץ הָרֵיחַ לְלֹא כֹּחַ
וְאֵין שִׁדְרָה וְאַיִן שְׂרָרָה
בָּא עִתֵּךְ
יְקָרָה
בְּעַרְבֵי הַנַּחַל
אִמְרִי נָא
אָנֹכִי עֲרָבָה.
הִגִּיעַ עֵת הָאַהֲבָה.
פַּלְּסוּ דֶּרֶךְ סֹלּוּ מְסִלָּה
בְּאִבֵּי הַנַּחַל דּוֹדִי זֶה בָּא
בָּרוּחַ, בֶּעָנָן, בְּקוֹל, בְּלָבָן
וְהֶעָרֵב, נָא
שְׁמַע קוֹלָה
בְּזוּ הַשָּׁנָה.
כתבה: מיכל רוזנר http://www.ysviva.org/
ציור: מנוחה ינקלביץ [email protected]
