אחי ורעי היקרים
אנו עומדים כעת בעיצומה של סופה וסערה עולמית, שהתרחשה עלינו כמעט בפתע פתאום, וכולנו אבודים ונבוכים ואיננו יודעים מה ילד יום וכיצד נכלכל את צעדינו. שאלות רבות מרחפות בחלל עולמנו, ואין מי שייתן לנו תשובות.
ברצוני לשתף אתכם במחשבות שונות, מתוך תקווה שהדברים יגרמו למשא ומתן ציבורי כדרכה של תורה, ואולי נצליח שיתקיים בנו המקרא "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק".
את דבריי, אני מבקש לחלק לחמישה נושאים: דיני נפשות, דיני ממונות, בתי מדרש וירטואליים, התארגנות קהילתית, ויחסינו עם כלל החברה הישראלית.
דיני נפשות
כולנו מכירים את הכלל שקבעו חז"ל "חמירא סכנתא מאיסורא" (חולין י,א), ולכן ברור שעפ"י התורה עלינו להיזהר באופן מירבי למנוע את המשך התפשטות הנגיף הקטלני הזה, וכל תקנה שנקבעה בעניין זה היא חשובה לא פחות מכל סעיף אחר ב"שולחן ערוך", וכל המחמיר בעניינים אלו הרי זה משובח. וכשם שמחללים שבת ואוכלים ביום הכיפורים מפני פיקוח נפש, ברור שיש לוותר על כל חומרה והידור שאנו רגילים בהם בימים כתיקונם בשביל להחמיר במצוות פיקוח נפש.
בעת מגיפת הכולרה בווילנה בשנת תר"ט הודיע הגאון ר' ישראל מסלנט שחובה על כולם לאכול, וכששמע מאחד מידידיו שהחמיר על עצמו לצום, שאלו "איך העזת לעבור עבירה חמורה כזו בעצם היום הקדוש?". (תנועת המוסר חלק א עמוד 152)
כל הניסיונות להקל בכללי ההרחקה לצורך תפילה, או קריאת התורה, או כיבוד הורים, או הכנסת אורחים, או חומרה בענייני פסח, היא ללא ספק עצת היצר הרע והיא בגדר "מצווה הבאה בעבירה".
חשוב לזכור, שככל שנחמיר כעת בעדים הנדרשים לעצירת התפשטות הנגיף, כך יש לקוות שנוכל בזמן קצר יותר לסיים את התקופה הקשה הזו, על כן יש כאן גם מעין מה שאמרו חז"ל "אמרה תורה חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה" (שבת קנא,ב).
דיני ממונות
הכלכלה העולמית כולה נמצאת כעת במשבר גדול, אבל החשש הגדול שלי הוא שבמחנינו יהיה המשבר קשה שבעתיים. עולם הישיבות והכוללים ואלפי מוסדות חינוך וארגוני חסד ורווחה, תלויים מאוד בפילנתרופיה של נדיבים מחו"ל, וכעת אין לאף אחד מושג האם וכיצד יצליחו להמשיך ולגייס את הסכומים הגדולים הללו.
עשרות אלפי בתי האב החרדים שנמצאים כעת במצוקה כלכלית, עלולים גם כן להתקשות להמשיך ולשלם את שכר הלימוד למוסדות החינוך השונים, בוודאי אם הילדים יישארו בזמן הקרוב בבית. כך גם התשלומים השוטפים של רבים וטובים לבנקים ולגמ"חים עשויים להתעכב בשל הקשיים הכלכליים, והדבר עלול לגרום לקריסה כלכלית של מוסדות וארגונים רבים. בעת הזאת, לא ברור מי יוכל לטפל במשבר כה גדול ובהשלכותיו על הפרט ועל הכלל. בכל אופן, ברור שככל שנקדים לתת את דעתינו לעניין, כך יש לקוות שנוכל לצמצם את הפגיעה.
בתי מדרש וירטואליים
עשרות אלפי בחורי ישיבות ואברכי כולל נמצאים כעת בבתיהם, והלימוד הבלתי פוסק בבתי המדרשות ובבתי כנסיות פסק בבת אחת לחלוטין, ואין אנו יודעים מתי הוא יתחדש. זהו הזמן לנצל את החידושים הטכנולוגיים, להקמת בתי מדרש וירטאוליים, ללימוד ולמשא ומתן בכל חלקי התורה, ע"י מגוון של שיעורים ודיונים בין כל אותם צורבים, בכל התחומים, בגפ"ת, בעיון ובבקיאות, בהלכה ובאגדה, בדרוש ובמוסר, בחסידות ובקבלה, בהיסטוריה ובמחקר, בתורה ומדע, בהשקפת עולם ובאקטואליה עפ"י ראיה תורנית. הרי מקובלים אנו שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל התורה, ובוודאי שגם כל החידושים הטכנולוגיים בכלל זה.
התארגנות קהילתית
עד לשעה זו, נראה שהמוסדות הוותיקים כדוגמת המפלגות החרדיות, ארגוני החסד הרבים, המנהיגות התורנית, התקשורת החרדית וכיו"ב, לא הצליחו להוביל את ההתמודדות עם האירוע הגדול הזה בקהילה החרדית, מלבד פעילות מקומית ונקודתית כזו או אחרת.
אני מאמין שזו השעה של יזמים חברתיים חרדים צעירים, בעלי ידע מקצועי הבנה וניסיון באתגרי המקום והזמן, להתאחד ולשתף פעולה בשביל להוביל את הטיפול הנכון בעת הזאת בהיבט הרפואי, הכלכלי, הנפשי, הרוחני, הגשמי, החברתי והחינוכי. אני מאמין שבכוחם יהיה לתכלל את כל הגורמים הרלוונטיים, בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה, על מנת שנעבור את התקופה הקשה הזו באופן הטוב ביותר.
היחס לכלל החברה הישראלית
מערכת היחסים של הקהילה החרדית בישראל עם כלל החברה הישראלית ידעה במשך השנים עליות ומורדות. ישנן סוגיות שונות הנמצאות בויכוח מתמשך בין החרדים לחברה הישראלית, כדוגמת גיוס חרדים לצה"ל, שיעור ההשתתפות של חרדים בכוח העבודה, חקיקה בנושאי דת ומדינה כדוגמת שבת; כשרות; גיור; נישואין וגירושין, הפרדה בין גברים לנשים ועוד כיו"ב. המשבר הנוכחי הביא מסיבות שונות להצפה של העוינות כלפי הקהילה החרדית למימדים מדאיגים.
חשוב מאוד לנסות ככל האפשר למנוע את ליבוי היצרים משני הצדדים, ויחד עם זאת חשוב להבין שהגיע השעה לליבון יסודי של הסוגיות הללו, על מנת לגבש הסכמות חדשות במקום "הסטטוס קוו" שנקבע לפני 70 שנה ונראה שכבר אבד עליו הכלח.
חשוב שנבין, שכשם שאנחנו נרתעים מהכללות כלפינו ומדיבורים קשים ופוגעניים, כך גם עלינו להימנע מהכללות כלפי כלל החברה הישראלית ומדיבורים קשים ופוגעניים. למרבה הצער, פעמים רבות אנו חשים היטב את הפגיעה בנו, אבל מתעלמים לחלוטין מכך שאנו גם פוגעים באחרים.
מניסיוני במשך שנים רבות, יש לנו הרבה שותפים ואחים אוהבים בכלל החברה הישראלית, וחשוב לשמור עליהם על מנת לבנות יחד עתיד משותף טוב יותר.
