את אילה שירה עמואל אפשר לכנותה כגרסא הנשית של ראובן רובין, שהחל את דרכו לפני 100 שנה בדיוק בבואו כחלוץ לתל אביב עיר החולות והחל לצייר את חוויותיו כחלוץ וכאמן ואת הקשר שלו למקום.
בדומה לרובין, אילה עמואל היא אמנית וחלוצה עם חיבור חזק ליישוב. דור שני לחוזרים בתשובה אשר עלו לישראל מארה"ב, והתיישבו בישוב בת עין. עמואל עוסקת בעבודותיה בבית ובחיי היום יום, חוקרת את הטבע וסביבתה הקרובה. כאמנית דתיה, היא חוקרת את מהות הבגד ככסות, לצד דימויים של הגוף. ציוריה נוגעים בהסתרה ובגילוי שהם חלק מהפרקטיקה המרכזית היומיומית של ההביטוס הדתי. השטיח הוא הסימבול המרכזי ביצירתה ומסמל חיפוש שורשים, חיבור לקרקע ולאדמה ובמקביל כיסוי הראש ובדי הלבוש.
משחק הסמלים מופיע גם במשחק המילים בשם התערוכה 'הסתר בדים' הרומז לדמותה של אסתר בחודש אדר מצד אחד ולבדי העץ הענפים המופיעים במשולב – פנים חוץ. אלו אוקסימורונים הבאים לידי אחדות ביצירותיה המושפעת מהשפה הסימבולית של רבי נחמן מברסלב
"יש הר ומעל ההר עומד אבן ומן האבן יוצא מעין… כל דבר יש לו לב וגם העולם בכללו יש לו לב" (רבי נחמן מברסלב)
"אני מתייחסת לסביבה החיצונית של המקום בו אני גרה, לסביבה העירונית ולחיפוש אחר הטבע בסביבה זו. אני גרה בשכונת נחלאות בירושלים בבית עתיק עם כיפה עגולה, אשר מופיע תדיר בעבודות שלי", היא אומרת. "יש רגעים שאני חווה, בהם אני מביטה על עצמי מבחוץ, מנקודת מבט שונה, ומציירת את עצמי ממבט חיצוני. רגע בו רוח מעיפה את השמלה שלי, שלולית בגשם, חיבוק עם התינוקת או עלה שנפל, אני מתרגמת את התחושה לציור."
תהליך עבודתה הוא ברובו אינטואיטיבי, והיא יוצרת חיבורים מרתקים ממפגשים של חייה למשל קבר הרשב"י במירון, המבנה העגול והעיטור של הגדרות ליד ביתה בנחלאות, כמו גם חיבור בין הפנים של הבית לחוץ השטיח יחד עם עץ הזית.
עץ הזית נתפס כמשהו אנושי ביצירה של עמואל. הגזעים החלולים עקומים ומפותלים כמו ריקוד של גוף חי ומתכתבים עם נושאי ציוריה של האמנית אנה טיכו שהגיעה מאירופה לפני יותר ממאה שנה אל הרי ירושלים. עבודותיה משקפות את המבט של המהגרת שהגיעה לארץ המתפתחת מגרמניה המפותחת וכולה התבוננות ופליאה על הנופים החדשים. עמואל מתכתבת במקביל גם עם עבודותיה של אמה שעלתה לישראל לפני עשרות שנים, אל הרי ירושלים ומביעה את הקשר המיוחד בציוריה.
את החיבור בין התערוכה לבין דמותה של נשים יהודיות מובילות ניתן לראות בדיוקן העצמי של אילה , והוא שהביא את ההשראה לעסוק בדמותה של דונה גרציה בערב הסיום שתוביל מיכל אהרוני רגב.
מוזמנים לבוא ולחזות בתערוכה ובמופע הסיום "מי היתה דונה גרציה" ביום חמישי הקרוב ה-16.3 בשעה 20:00
לפרטים ולהרשמה: https://forms.gle/v89fq8amDSSQqJaa7
תערוכת הסתר בדים \ גלריית המקלט
היוצרת: אילה שירה עמואל
אוצרת: ד"ר נעה לאה כהן
מופע סיום: מיכל אהרוני רגב – מי היתה דונה גרציה ומדוע היא רלוונטית גם להיום.
יצירות נבחרות מהתערוכה הסתר בדים
