בימים האחרונים געשה הארץ סביב הרב ברוך גזהיי, שכמעט ונכנס אל כנסת ישראל, אך בעקבות דבריו על צניעות נשים, החליט מיוזמתו – או שלא – שלא להיכנס.
לפני 4 שנים נתן הרב גזהיי אמירה קשה לעיכול, וכעת זה התנקם בו. אבל לא רק הרב גזהי הוא הסיפור פה. בדיוק במקרה באותם ימים רץ ברשת סרטון של קבוצת רבנים גדולה באמירות לא פשוטות על נשים ובעיקר על צניעות נשים.
במאמר הבא אני מתיימר בחוצפתי להתערב בתכנים של אותם רבנים שבדרך כלל שייכים לעולם ההרצאות. הסיבה שאני מרשה לעצמי לעשות זאת היא מכיוון שאני שומע הרצאות של הרבנים מהסוג הזה וברוב המקרים אני מאוד מעריך אותם, על כן אני מרגיש קרוב מספיק לתת הערה.
שימו לב, המרצים הללו לרוב אנשים עם אופי מאוד משעשע. הם מצחיקים, מעבירים תכנים שמתאימים לכל אוזן ומצליחים להחדיר אמונה גם לאנשים בעלי אופי קשוח.
הטקטיקה היא פשוטה מאוד: תהיה חבר שלהם, דבר אליהם בגובה העיניים. למשל במקום להגיד לחילוני בטון קשוח "מחלליה מות יומת", הם בוחרים להגיד על שבת "איזה יום נפלא, לוקחים חופש מהכל, נשארים עם המשפחה, אוכלים טוב". מי מאיתנו לא רוצה יום כיף שכזה? אז זה עובד! אם היו מפחידים אותם, הם היו בורחים.
כל נושא שרוצים לדבר עליו, עושים אותו בצורה הכי מתוקה בעולם. העסק הזה עובד והמרצים הללו צוברים זכויות ענקיות.
רק בנושא אחד הם הופכים למפחידים: צניעות. שם פתאום הם מתארים מה יקרה בגיהינום באיזו צורה הם יחזרו בגלגול ועד סוגי סרטנים למיניהם.
הסיבה לכך לדעתי שהם לא חווים על בשרם את הניסיון בשמירה על צניעות ולכן קל להם לדבר. הם לא מצליחים לשווק את המוצר שנקרא צניעות, כיוון שהם לא מכירים את הקושי.
אם אליי תבוא אישה ותתחיל להטיף לי מוסר על ניסיונות יצריים שיש לגברים, אני מניח שהיא לא תצליח לשכנע אותי כיוון שהיא לא יודעת מה אני מרגיש ואני אציע לה בנימוס להתעסק בניסיונות של נשים.
כנ"ל לגבי ניסיונות שישנם לנשים ואין לגברים. אל תטיף מוסר בנושא שלא נוגע אליך כי אתה לא תדע לשכנע אישה בלי להיות בנעליים שלה. זה רק יצא מזעזע, עם ביטויים לא במקום והפסדת יותר ממה שהרווחת ויותר חמור, פגעת באישה. העסק לא עובד.
הפתרון הפשוט ביותר, שרבניות ידברו עם נשים על צניעות ואילו רבנים עם גברים על יצרים גבריים. שאר הנושאים, תפדאל. דברו כמה שאתם רוצים, ניכר שאתם עושים את זה נהדר.
ואם אתם המרצים מפחדים שלא יישאר לכם נושאים לדבר עליהם, קחו נושא אחד ממני: שיעור העוסק בכך שאסור לדון אדם עד שתגיע למקומו.
4 מחשבות על “המסקנה שלי מסערת גזהיי: רבנים ליצרים גבריים, רבניות לצניעות נשים”
מה הבעיה שגבר מדבר על חוויה של מי שלא גבר? מדוע זה לא נוגע למטיף?
זה נשמע לי אנטי אינטלקטואלי ותקשורתי להניח שכל אחד אמור להיות בבועה שלו ולא לדבר על חוויות האחר.
אולי לדבר כן, לשפוט לא! כנ"ל לא לדבר באופן שנדע מה ביקורתי
אף אדם לא יבין את ניסיונותיו של השני עד שלא יכנס לנעליו עד הסוף, ויסגור את השרוכים
אז אפשר לדבר. למה לדעתך אי אפשר לשפוט? בגלל שהם אינם חווים את הקושי של האשה, לדוג', הם לא יכולים לשפוט על אף שיש מקורות חריפים בנושא?
כל מילה אוריאל, מאמר נהדר