'זה סרט שאתה חייב לראות', נאמר לי שוב ושוב על הסרט החדש של ארז תדמור, "בחורים טובים", שמשודרת בימים אלה בקולנוע. אך, כשניסיתי לחפש פרטנר ליציאה משותפת לסינמה או לפלאנט, בכל זאת, מחירי הפופקורן גבוהים מכדי לשאת בהם לבד, התברר לי שכל המועמדים הפוטנציאליים כבר צפו בזה. ובכן, מדובר בסרט פופולרי במיוחד.
כשנמצא הפרטנר סוף סוף, התחלתי להבין את ההמלצות המחייבות. גלי צחוק קולניים נשפכו בקהל בזמן ההקרנה, משל היה בערב סטנדאפ טוב במיוחד. בחורי ישיבות בשחור לבן וחרדיות עם פאת לייס בצבצו בחושך באולם הקולנועי. צופים בצד המחויך של החיים שהם מכירים.
בחורים טובים, מגולל את סיפורו של מוטי ברנשטיין (עמית רהב), בחור ישיבה למדן מבית אשכנזי מכובד, נכס מושלם לשדכנים. אך במקום לעשות מה שצריך ולסגור שידוך עם בת עשירים, הוא מתאהב בנחמי עזיזה ביטון (ליאנה עיון), בת של רחמים (רועי אסף), בעל חנות חמוצים במרכז בני ברק, שמנסה נואשות להשתלב בהגמוניה האשכנזית החרדית. מוטי נוקט בצעדים קיצוניים כדי להשיג את אהובתו, והעלילה נרקמת בהתאם.
בשורה מאחורי ישבה אישה עם בובו מאסיבי על הראש ולחשה לבן זוגה, 'זה מאד מוקצן, אבל מצחיק'. נער חרדי עם בלורית ופאות שישב קרוב לא התאפק והעיר לבעלת הבובו 'המציאות עוד יותר קיצונית'. שניהם צדקו. העלילה קיצונית בהגזמה. מוטי מתאהב בנחמי בגלל רבע מפגש על אוטובוס, ולולי הייתי חושש מלעשות לכם ספוילר יכולתי להביא עוד כמה דוגמאות לקיצוניותה המופרעת של העלילה.
אבל גם הבחור החרדי צודק. הסרט נוגע בשתי נקודות מרכזיות בעולם החרדי; הגזענות ביחס למזרחים ('ספרדים' בשפה החרדית), וצורת ההיכרות בשידוכים. בשני נושאים אלה, המציאות החרדית אכן עולה על כל דמיון.
אנשים אוהבים לצחוק ולכן הסרט הזה מדורג גבוה מבחינת ההנאה שהוא גורם לצופיו. אך יש לתת את הדעת גם על התוכן. מסתבר, שאם הגזענות הישראלית כיכבה בסרטי הבורקס של שנות השבעים, הרי שהגזענות במגזר החרדי הגיעה למסכים חצי מאה אחרי. רק לאחרונה, בעונה השניה של 'שבאבניקים', הוקדשו פרקים שלמים לאשכנזיה עשירה שמוכנה להתחתן עם בחור ספרדי רק אחרי שהיא מאבדת את ידה בתאונה, וגם אז רק בתנאי שישנה את שם משפחתו. גם בשבבניקים וגם בסרט של תדמור, כרכו יחד את נושא השידוכים עם בעיית הגזענות. בכך, הם צמצמו את הדיון על העדר הרומנטיקה החרדית למימדי השד העדתי, ועשו לחרדים חיים קלים. למען האמת, שיטת השידוכים החרדית, שבנויה כמודל עסקי ומבכרת מעמד משפחתי וסטטוס על פני האהבה האינדיבידואלית, היא בעיה רחבה בהרבה, וראויה לתפוס במה בפני עצמה.
יצירות הקולנוע והטלוויזיה העוסקות בחרדים ניתן לסווג לשני סוגים מרכזיים. הראשון, עסוק בהבאת האותנטיות החרדית, על שלל מורכבותיה האנושיות, כמו 'שטיסל', והשני, עסוק בהבעת מסרים וביקורות על המגזר החרדי, כמו 'שבבניקים'. בחורים טובים משתייך ללא ספק לסוגה השניה, אם כי, ניכרת הקפדה מרשימה על הניואנסים הפנימיים בקוד הלבוש ובשפת הדיבור.
הסרט, שפותח על ידי יזם הנדל"ן החרדי יקי רייסנר, כולל כמובן שחקניות בדמויותיו, אך חף מסצנות של מגע בין המינים. מה שהופך אותו ל"כשר" בדרגת רבנות בסיסית, וחרדים המרשים לעצמם לבקר בקולנוע יכולים לצפות בו בלא חשש מהמצקצקים. המפיקים אמנם פונים לקהל הרחב אך דומה שהשילוב של הסיפור החרדי עם ההפקה ה'צנועה' ושומרת הנגיעה, עשוי להפוך את הסרט לסרט חרדי.
הדמויות המרכזיות בעלילה סטריאוטיפיות ונטולות מורכבות. מוטי מושלם מדי, נחמי יפה מדי, ההורים האשכנזיים שחצנים במיוחד והשדכנית חסרת רגש לחלוטין כמעט עד הסוף. אף דמות לא מפתיעה בתגובותיה, ברור לחלוטין מי בצד הטוב (מוטי ונחמי), ומי בצד הרע (כל השאר כמעט). מי שמגלים קצת מורכבות זה ברוך אוירבך (מאור שוויצר), הרווק המתבגר שמגלה לב רגיש מתחת לפאסון המחוספס, וידידו, אחמד (הייתאם עומארי) טבח הישיבה, שנקרע בין הרצון להחזיר את מוטי לתלם לבין הניסיון להגמיש בשבילו את הכללים.
דמותו הצבעונית של אחמד, למרות השוליות שלה בעלילה, משמשת את היוצרים למטרות רבות. עובד ישיבה ערבי שמשתמש בניב אשכנזי ובציטוטים מהז'רגון הישיבתי מעצים את החלק הקומי, ומאפשר להביא ביקורות פשטניות וחותכות מעולמו, בלי פילטרים. אחמד מציג לצופים דו קיום ערבי-חרדי ומראה את החלקים האוניברסליים הקיימים בחברות פרימיטיביות ואותנטיות. הנה, יש עוד עולם בו קיים איסור חברתי על נישואי תערובת של מוצא, ואבא ששולט בשידוכי הבת.
שאלת המגדר לא נעלמת מהמסך בקומדיה זו. הגברים קשוחים וקובעים את המדיניות והנשים מנסות לרסן בעדינות. אבא של נחמי יפגיש אותה עם בחורים אילמים, אך אימא תתמוך בה בצד. אבא של מוטי כועס ונחרץ, אימא מתרגשת שמוטי בריא לפחות. את הצד השני של השוביניזם החרדי מגלמת דמותה של מלכי השדכנית (עירית קפלן). כשמושכות הפרנסה בידיה היא מפקידה את בעלה על גידול הילדים והשכבתם לישון כשהיא שקועה בעבודה מול המסך. העזר כנגדה, אברך כהלכה, יודע לדבר על הקב"ה, אך אינו יודע להבדיל בין מתג חשמל לברז מים, ומפתח תלות מוחלטת באשה בה הוא אמור להרביץ תורה והשקפה.
לסיכום, השחקנים עושים את עבודתם בצורה מושלמת, ומי שמחפש ערב משחרר – הנאתו מהסרט מובטחת. אחריו, מומלץ להמשיך דיון רציני ועמוק בשאלות שמועלות בו.
מחשבה 1 על “בחורים טובים”
ביקורת מצוינת, יישר כוח!
רק הערה אחת על תיאור העלילה בטור זה.
מוטי הכיר את נחמי היטב עקב היותה חברה של אחותו, ולא רק מרבע מפגש באוטובוס. מהבחינה הזו, השאלה של אחותו מהדהדת: מדוע מי שטובה מספיק להיות ידידתה הקרובה, לא יכולה להינשא לאחיה?
הדרך ההומוריסטית היא אכן שיטה טובה לביקורת, אבל מן הסתם רוב אלו שמרשים לעצמם להגיע לקולנוע פחות חווים ביום יום את הגזענות המתוארת בסרט. זה מזכיר קצת את המורה שגוער בתלמידים שהגיעו בזמן לשיעור, על כך שחבריהם לא הגיעו.