וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא (אבות ב טו)

הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים

הקול בתפילה הוא חלק מהותי מביטוי התפילה:

אלו דבריו חוצבי הלהבות של הרמב"ן בסוף פרשת בא:

"וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבנים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותך אנחנו, וזו כוונתם במה שאמרו ז"ל (ירושלמי תענית פ"ב ה"א) ויקראו אל אלהים בחזקה (יונה ג' ח'), מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול, חציפא נצח לבישה (עי' ערוך ערך חצף)"

בספר בית אלוקים מאת רבינו משה מטראני, המבי"ט, שער התפילה פ"ו כתב:

"אבל התפילות שמתפללים בעת הצרה והצער, אי אפשר שיתפלל אותם האדם בנחת, מצד צערו. ולכן הוא צועק בקול קם כו'. וכן כל זעקה וצעקה שבתהילים הוא בעת צרה, כי אין לב האדם פנוי לכוין בתפילה אם לא בקול קם במרירות נפשו והרי הוא כמי שאינו יכול לכוין בלחש, שמתפלל בקול קם בינו לבין עצמו (כדי שלא יוטרד הציבור)".

מלבד מתפילת י"ח, שאר חלקי התפילות נאמרים בסגנונות שונים, כל קהילה כפי דרכה ומנהגיה, אבל ישנו מכנה משותף לכל הקבילות והוא צורת התפילה בעזרת נשים, שדרכי הצניעות מאחדות את כל המתפללות לאמירה שקטה וחרישית.

מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה.

איך ומתי יתבטאו הרגשות והתחושות במערכי התפילות?

שאלה קצרה זו, ארוכה היא. נהרות של רגשי קודש אצורים בתוכה. אי אפשר לערוך בכתב את עוצמת האנרגיות שנאצרות בסכר השקט, ההודף במחסומי פלדה את להט העבודה שבלב.

מאמרים קשורים

הפוסט הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים הופיע לראשונה ב-קו 400.