ובתוך כך אל תפספסו את "החרדיפדיה" שתתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת".

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת

• פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין
• פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים
• פרק 3 – חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי
• פרק 4 – פמיניזם של קודש
• פרק 5 – התחדשותם אומנותם
• פרק 6 – תעודת עניות

על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עורכת תוכן וקריינית "חרדיפדיה": מירנה קציר, הפקה ועריכה טכנית: עומרי קפלן, תחקיר: אפרת ג'הסי, ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

הפוסט חרדית מדוברת 4: פמיניזם של קודש הופיע לראשונה ב-קו 400.

וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא (אבות ב טו)

הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים

הקול בתפילה הוא חלק מהותי מביטוי התפילה:

אלו דבריו חוצבי הלהבות של הרמב"ן בסוף פרשת בא:

"וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבנים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותך אנחנו, וזו כוונתם במה שאמרו ז"ל (ירושלמי תענית פ"ב ה"א) ויקראו אל אלהים בחזקה (יונה ג' ח'), מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול, חציפא נצח לבישה (עי' ערוך ערך חצף)"

בספר בית אלוקים מאת רבינו משה מטראני, המבי"ט, שער התפילה פ"ו כתב:

"אבל התפילות שמתפללים בעת הצרה והצער, אי אפשר שיתפלל אותם האדם בנחת, מצד צערו. ולכן הוא צועק בקול קם כו'. וכן כל זעקה וצעקה שבתהילים הוא בעת צרה, כי אין לב האדם פנוי לכוין בתפילה אם לא בקול קם במרירות נפשו והרי הוא כמי שאינו יכול לכוין בלחש, שמתפלל בקול קם בינו לבין עצמו (כדי שלא יוטרד הציבור)".

מלבד מתפילת י"ח, שאר חלקי התפילות נאמרים בסגנונות שונים, כל קהילה כפי דרכה ומנהגיה, אבל ישנו מכנה משותף לכל הקבילות והוא צורת התפילה בעזרת נשים, שדרכי הצניעות מאחדות את כל המתפללות לאמירה שקטה וחרישית.

מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה.

איך ומתי יתבטאו הרגשות והתחושות במערכי התפילות?

שאלה קצרה זו, ארוכה היא. נהרות של רגשי קודש אצורים בתוכה. אי אפשר לערוך בכתב את עוצמת האנרגיות שנאצרות בסכר השקט, ההודף במחסומי פלדה את להט העבודה שבלב.

מאמרים קשורים

הפוסט הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים הופיע לראשונה ב-קו 400.

מלכי מתארת את החוויה שעברה במנייני הקורונה ואם ניתן למילותיה היא לדבר כי אז:

"לראשונה לא רק שהתפללתי תפילות יום חול בבית כנסת, לא רק שראיתי ועקבתי אחרי קריאת התורה בחול, אלא הייתי חלק מעזרת הגברים.

לראשונה בחיי התפללתי 3 פעמים ביום במניין

לא הצצתי דרך מחיצה, לא חנקתי תפילה מרגשת בלחש.

לא יצאתי אחרי 'כתר' של מוסף כדי למנוע בסוף התפילה התנגשות של גברים ונשים.

לא הייתי 'צופה', הייתי 'פועלת' בתפילה, שייכת אליה וחלק ממנה".

אם אני מבין נכון את הדברים מלכי אינה רוצה עזרת נשים מסורתית כדאשתקד. בעזרת הנשים ההיא היא תאלץ להציץ דרך מחיצה, לחנוק תפילה מרגשת בלחש, לצאת אחרי 'כתר' של מוסף וכללית להיות אך ורק על תקן של 'צופה' – דבר שלתפיסתה הוא לא רצוי.

ובכן, איך שהדברים נראים כרגע הרי שכדי להשיג את המטרה הרצויה קיימות שתי אפשרויות, האחת רפורמיסטית והשניה שמרנית יותר.

באפשרות הראשונה מלכי נהפכת להיות חלק מעזרת הגברים כלשונה, היא תשב באותה הקומה עם בעלה תוציא את ספר התורה, תעלה אליו, תוציא את הרבים ידי חובתם וכדומה. היא כמובן לא תחנוק שום תפילה בלחש אדרבה – תשיר ביחד עם הציבור. קיצרו של דבר: פעילה לכל דבר ועניין.

למרות התיאור המלבב הלזה אהיה מופתע למדי אם אכן אלו השאיפות של מלכי ובאם כן, הרי שהמשך הדברים אינו רלוונטי – צריך לדון באפשרות הזו בכלל.

אולם, תחושתי חזקה שהיא אינה רוצה להרחיק לכת עד כדי כך. אשר על כן הבה ננסה לשרטט את דמות עזרת הנשים היותר שמרנית אם כי עדיין עונה על הדרישות דלעיל.

ובכן, ראשית כל ככל הנראה על העזרה לקבל מחצית מחלל בית הכנסת לפחות, כיאה למחצית מהאוכלוסיה השוחרת לפתחו. שנית על העזרה לא להיות כמקובל מעל עזרת הגברים או מאחוריה אלא יש לחלוק את חלל בית הכנסת לאורך – כך שגם לנשים וגם לגברים תהיה גישה שוויונית אל הבימה ואל ארון הקודש.

אם ברצוננו שמלכי וחברותיה תוכלנה לשיר כאוות נפשן עלינו לתכנן מחיצה כזו כך שמחד היא תאטום את קולותיהן כלפי חוץ ומאידך תאפשר להן לצפות ללא הפרעה בנעשה.

אני אינני מכיר טכנולוגיה שכזו, אולם, נניח שהיא קיימת לצורך הדיון. יש צורך ליצור שתי כניסות נפרדות לבית הכנסת, כך שנשים תוכלנה להשתמש בחלל הזה מתי שתרצנה אם להתפלל ואם ללמוד, כאוות נפשן, בוודאי ובוודאי שלא תיאלצנה לצאת את בית הכנסת מחשש שתפרענה לגברים.

הפתרון הלזה אמנם אינו מאפשר שותפות מלאה מלאה, מלכי לא תוכל למשל לקרוא בתורה או להיות שליחת ציבור, אך הוא לפחות לא גרע מהמצב במניין הקורונה, כך נדמה על פניו.

מלכי היא חסידת בעלזא. יצא לי כמה פעמים לשוחח איתה ואני יודע אל נכון עד כמה העובדה הזו היא חלק ממנה, מזהותה הפנימית. חסידות בעלזא – בוודאי בדור האחרון – הפכה להיות לאחת מהחסידויות הבולטות והחדשניות בישראל.

דווקא ככזו אני מנסה להעלות בדמיוני את הסיטואציה הבאה: מלכי ניגשת אל הרבנית מבעלזא תליט"א ושוטחת בפניה את רצונה להיות חלק, לא אך ורק צופה. אני מרחיק לכת בדמיוני עוד יותר – מלכי מוכנסת אל הקודש פנימה, היא עומדת נוכח פני הרוּב שליט"א ומציגה בפניו את כל טענותיה אלו. הן אמת שנשותינו מזמן כבר אינן רק במטבח אם בכלל, וכי לא אמת הדבר? אמת. עז הרצון שעבודת השם הנשית לא תהיה אך ורק צניעות, וכי למה ניגרע? כבנות צלפחד בשעתו היא תטען בפניו וכמותן תצפה ממנו למענה.

יכולני להפליג בדימיוני זה עוד ועוד ועוד, אולם ככל שאני מרחיק בתמונה זה הזרות פושטת בי. דומני שאינני מרחיק לכת בחושבי כי מלכי עצמה תחייך חיוך עגום על מחזה זה ותפטיר: "חלמא טבא חזית" או "אבדה חמורך טרפון".

אבל הבה נעצור רגע ונשאל – מדוע באמת זה כך? האם חלילה לא רוצה הרבי מבעלזא ברוחניות חסידות בעלזא? האם לא חשובות לפניו תפילותיהן הרותחות של בנות עדתו? האומנם הן פחותות דרגה חלילה בעיניו? והחסידים – האם העזר כנגדן, אלו שצועדות עמם, עיקר הבית שלהם, האם הן ככלום? ובכן, לשון הרע בדרגה כזו יש להדוף בשאט נפש, בטח כאשר מדברים על מי שמדברים בו, הס שלא להזכיר.

אולם שאלה היא ומשאיר הנני אותה פתוחה, בכוונה. אני חושב שבתשובה לשאלה הזו טמון גם מענה למאמרה זה של מלכי – כל שצריך הוא להתבונן בה בשאלה זו ולענות עליה באמת.

הפוסט רוצָה יותר מעורבות נשית בבית הכנסת? הנה האפשרויות, נראה אותָך בוחרת הופיע לראשונה ב-קו 400.