ליבי מטרה
לחץ השלוח.

זרועי עייפה
מבקשת לנוח.

ובפה, אין בו כלום
רק הטעם מלוח.

כי ראיתי ימים
של סופות וגשמים.

וחוויתי לילות
של זיקים ורעמים.

בגלים מתגרים
ספינתי טולטלה.

ועל סיפוני
כבר הקצף עלה.

המים סביבי
עכורים מיגון.

ובאופק כולו
אין חוף לעגון.

על האי הרחוק
מסתוללים הרוחות.

הים נועץ בי עיניים
תכולות, מוכיחות.

גם רב החובל
בעיניו דם.

בועט וצועק
מה לך נרדם!

ואני
עם כל הבושה והצער.

עם כל הכאב
שפוצע כתער.

לא מסוגל
לדדות עדי שער.

ולזעוק מן הקרביים
בשלי כל הסער!

הפוסט מפטיר יונה הופיע לראשונה ב-קו 400.

לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֳנִיָּה הַמְּחַשֶּׁבֶת לְהִשָּׁבֵר
בְּיַרְכָּתֶיהָ הוּא נִרְדַּם כִּי בְּשֶׁלּוֹ הֲרָעָה 
וּכְשֶׁכֻּלָּם בָּהּ נֶגְדּוֹ וְאֵין לוֹ חָבֵר
יִזְעַק  – עִבְרִי אָנֹכִי, עוֹד יֵשׁ בִּי יִרְאָה

כָּל אָדָם מְבַקֵּשׁ לִפְעָמִים 
שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי, בְּשֶׁלִּי הֲסָעַר
אוּלַי כָּךְ יַשְׁתִּיק רְעָמִים
אַךְ בְּעָמְקֵי לְבָבוֹ נִפְצַע אָז פַּעַר

כָּל אֶחָד צָרִיךְ קְצָת מְעִי דָּגָה 
לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו וּלְהִתְפַּלֵּל 
עַל מַשְׁבֵּרָיו וְגַלָּיו, עַל מִינֵי דְּאָגָה 
עַד צֵאתוֹ אֶל הַחוֹף, מִתְגַּלְגֵּל

לְכָל אֶחָד יֵשׁ קִיקָיוֹן תַּחַת שֶׁמֶשׁ עוֹלָה 
לְהַצִּיל מֵרָעָתוֹ, לִהְיוֹת לוֹ צֵל 
הוּא שַׂמֵּחַ בָּהּ שִׂמְּחָה גְּדוֹלָהּ 
וְאָז, הַכֹּל הוֹפֵךְ יָבֵשׁ כְּאֶגְרוֹף מְצַלְצֵל

כָּל אֶחָד חָשׁ פַּעַם בְּ….
 טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי וּמִתְעַלֵּף 
גַּם אִם זֶה לֹא  קוֹרֶה הַרְבֵּה 
מַשֶׁהוּ אֵי שָׁם מִתְקַלֵּף

כָּל אֶחָד וְהָנִינְוֵה אֵלֶיהָ בָּא בִּשְׂחִיָּה 
כְּשֶׁפָּסַק מִלִּבְרֹחַ, כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹד לְבַד 
וּלְפֶתַע בִּן לַיְלָה שׁוּב קָם וְנִהְיָה 
גַּם אִם אֶמֶשׁ, בִּן לַיְלָה אָבַד

כָּל אֶחָד צָרִיךְ קְצָת אֹמֶץ וְכֹחַ 
לְהָבִין – שֶׁיֵשׁ בּוֹ יוֹנָה, הַמּוֹצֵא בּוֹ מָנוֹחַ.                                                                         

הפוסט וּקְרָא עָלֶיךָ הופיע לראשונה ב-קו 400.