אך להפתעתי בבית הכנסת של האח לא שמרו לדאבוני על כללי המגפה, כמו ששומעים מאנשי תקשורת בנושא. הם התפללו תחת קורת גג, לא הקפידו על מרחק ולא על מסיכות ואלו ששמו מסיכות – שמו חיתולי סנטר.

אני הודעתי בנחרצות שאני מוכן להתפלל לפי חוק – רק תחת כיפת השמיים. לבינתיים שתיתי קפה מחוץ לבית הכנסת והגבאי מתחיל לצווח עלי שאני לא יכול להכנס ללא מסיכה כשעל פניו מרוח חיתול סנטר. סיימתי הקפה באיטיות, שמתי מסיכה, ההוא נרגע וניתן לי מקום במרפסת מול דלת וליד המקום חלון לתוך בית הכנסת.

בית הכנסת הזה סיקרן אותי ובפרט שהוא על שמו של דמות של כעין קדוש נוצרי ביהדות. והרב אבריטש שמו. ברם אותו כעין קדוש היה אשכנזי והמתפללים כיום הם אחים מעדה אחרת. תעלומה גדולה.

מתברר שהאיש צבר לעצמו בעירו מעמד חזק של קדוש הפועל בשמים ולא רק בחייו עלי אדמות. לאחר מותו של אותו רב צדיק, שנפטר ללא ילדים, ל"ע, לא נמצא לו יורש. לפיכך בית המדרש התקיים ממשפחות של חסידיו ולפי מאמצי הגבאי.

לאחר תרפ"ט רבים מיהודי המקום עזבו את האזור מחשש לחייהם והיה קושי בלארגן מניין ולא תמיד הצליחו. ברם יום אחד שכר יהודי מזרחי עני מרוד דירה באותו מבנה של בית הכנסת. בלילה הוא חלם שהצדיק אמר לו שאם הוא ישמור על בית הכנסת שלו תהיה לו פרנסה ברווח גדול. הוא החל לצרף חברים מהעדה המזרחית ובית הכנסת שינה את פניו ולבסוף את נוסחו. ועד היום בית הכנסת מתפקד, ברם הקהילה שומרת על המסורת של לפני כתשעים שנה ועדיין היא מתקשה להשיג מניין.

ועם כל זאת יש כאן תהליך סמלי של הלחמה בין אשכנזיות למזרחיות – תהליך שלדאבוני לא הולך וכנראה לא מושך. ולאחר שהבנתי את החיבור של הקהילה לאשכנזיות – עניין הנמצא על קירות בית הכנסת, שאלתי את עצמי שאלה והגעתי לתובנה נאה.

ראיתי את ההפרה של בית הכנסת של עדות המזרח ושאלתי את עצמי האם יש דמיון בין ההפרות אצל האשכנזים לעדות המזרח. כלומר, ברור יש את אלו המקפידים בעדות המזרח ויש אשכנזים המקפידים, ברם לגבי הפלגים המפרים בעדות השונות מה דומה?

וחשבתי שאולי יש כאן עניין של "מנשקי קמיעות" המאמינים בסגולה של הדת ושל התורה בהגנה מהמחלה. ובדומה לכך הרי יש גם אשכנזים רבים כאלו המאמינים בר"ח קנייבסקי כבאבא – ואפילו בקרב משפחתי.

ברם איך זה מסביר את הפלג הירושלמי שהרי הם שם לא מאמינים ברבנים כבאבות?

שברתי את הראש וחשבתי על מודל חדש "מנשקי האלות", אלו חבר'ה שמאמינים מבחינה רציונלית שאסור לוותר לשלטון החילוני בעניינים הקשורים לדת גם אם מדובר מבחינת השלטון באינטרס של הצלת חיים.

בנוסף הם גם מרוויחים מהמשבר עם השלטון והעם הישראלי. ככל שיש יותר שנאה ואלימות משטרתית נגד חרדים, אז הם מתגבשים ומשיגים עוד תמיכה בקרב העם החרדי. וכמו כן המשבר הכלכלי גם יכניס אנשים להתחזקות רוחנית משיחית בדת ובכך הם או חלקם יהפכו קיצוניים התומכים בפלג.

לסיכום כולנו מנשקים; השאלות הן את מי ואיפה. יש המנשקים את המוות ויש את תורת החיים.

הפוסט מנשקי הקמיעות ומנשקי האלות הופיע לראשונה ב-קו 400.

אחד המאפיינים הבולטים של החיים החסידיים הוא בכך שהדת כולה סובבת סביב החצר של הרבי; בית הכנסת של החסידות; טישים; מקווה נייעס; התוועדויות; שמחות החצר ושלל אירועים חברתיים-בידוריים, הנחשבים בעיני הבורים כגופי תורה וכיהדות שורשית ועתיקת יומין.

הקורונה פוגעת בכל מלבושי החסידות החיצונית, ומרוקנת עבורם את הדת היהודית-החסידית כמעט לגמרי. זאת לעומת היהודי הספרדי, שיכול ללמוד או לעשות מצוות או הליטאי שיכול גם לדבר ב'השקופע' מעבר ללימוד – כל אלו יכולים להיעשות גם דרך הטלפון ועם בני המשפחה.

זאת ועוד: בעולם החסידי כפי שאנחנו מכירים, יש שני היבטים:

להיות חסיד – לא כלל אשכנזי, המכונה ליטוואק, מת'נגד, יקה וכדומה.

להיות חסיד ספציפי – כגון חסידות, ויז'ניץ ובעלזא. כלומר, חשוב להם להיות חצר לעצמם, מבלי אינטגרציה עם זרים. כשהם מצוידים במוסדות חינוך נפרדים – הם מבדילים עצמם מהאתניות החרדית הרגילה.

וכבר ידוע ה'וורט' הנאמר בשמו של הרבי מגור, בעל ה'חידושי הרי"ם', על כך שהעופות הטמאים נאסרו כי הם אכזריים, והרי הגמ' אומרת: 'שהחסידה נקראת בשמה כי היא עושה חסד עם חברותיה', אם כך מדוע היא טמאה, הרי היא עושה חסד?! עונה בעל חידושי הרי"ם, שמכיוון שהיא עושה דווקא עם חברותיה…

לפי דעתי, הרבי מגור הראשון זיהה ורמז שבאופנה החסידית דואגים בעיקר לעצמם ולא לכלל העם. ולכן החסידות דומה לעוף ולא לחסידים הראשונים שהיו לא רק גומלי חסדים, אלא גם מיטיבים וצדיקים.

לפיכך אנו לומדים שיעור חשוב: לא לבנות יהדות סביב טקסים ומבנים. זה לא מתאים למגפה. צריך יהדות בתוך הגוף של היהודי. יהדות גם ללא רבי או חצר או בית החסידות, יהדות שיכולה לעבוד כשהקשר עם הדברים הללו מנותק, יהדות כזו היא חזקה יותר וקרובה לה' ללא מתווכים החוצצים בין האדם היהודי להוראות במקום לקשרו להשי"ת.

חסידים המזלזלים בחיים שלהם ושל זולתם מראים שהם לא מעריכים את טובתו של המקום ברוך הוא שנתן להם חיים ויכולת לעשות מצוות. חסידות שמקדמת מוות גם מראה באופן סמלי היכן היא נמצאת.

חור גדול מרחף לכאורה על התיאוריה שהצענו: הלא חסידויות גור וקרלין בולטות לטובה בשמירה על ההנחיות וזהירות יתר מהקורונה? על כך אשיב – היא הנותנת.

שתי החצרות מפורסמות בהיותן מושתתות על לימוד התורה. בגור צריך להזכיר כי שר הבריאות היה איש החצר יעקב ליצמן, יש להם גם קומדנטים שיכולים להסתובב בין קהלים קטנים, להפחידם ולחברם לקהילה.

בראשות חסידות קרלין עומד אדמו"ר הידוע בחריגותו. הוא מקדם לימודי בגרות לבנות, מתיר טלפונים חכמים ושימוש ברשת, אוהב לקרוא ספרי חול ובעל חיבה לספרי מלחמות והיסטוריה צבאית. החסידות מושפעת רבות מהליטאים, והקהילה הייתה שנים רבות בישראל ללא רבי. חסידיה לא כפופים ל"עבדות" החסידית המוכרת כיום, וניחנו בעצמאות.

הנה כי כן, ככל שיש לך זהות יהודית עצמאית וקומה תורנית זקופה – יקל עליך לעבוד את ה' באמת ובתמים, בשגרה כמו בימי מגפה.

הפוסט למה החסידים מזלזלים בקורונה? כי אין להם אלוקים הופיע לראשונה ב-קו 400.