בשנת 1921 עבר בניהם חתול שחור. עקב כך שהרב קוק תמך בהקמת הרבנות הראשית, מה שהיה למורת רוחו של הרב זוננפלד- לעשות שיתוף פעולה עם חילונים, תוך כדי הכרה בשלטון חילוני!

בשנת תרצ"ה (1935) התקיימו בחירות לרבנות הראשית, היו אלו הימים שלאחר פטירתו של הראי"ה קוק הנערץ. ולאחר שהרב יחזקאל אברמסקי מראשי ישיבת סלבודקא וחבר מועצת גדולי התורה אליו פנו מנהיגי "התנועה הציונית" (שהבטיחו לו שהוא יבחר ברוב קולות) סרב למלא את החלל הרק שהותיר הראי"ה קוק.

על ירושת תפקידו התחרו בעיקר שני רבנים, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ שהחליף את הראי"ה קוק בראשות ישיבת מרכז הרב. והרב דוקטור יצחק אייזיק הלוי הרצוג (אביו של הנשיא, וסבו של יו"ר העבודה).

בחירות כמו בחירות. הרבה אמוציות אישיות, והמקורבים לרבנים הנ"ל עשו כל שביכולתם כדי שרבם יבחר לכהונה הרמה של "הרבנות הראשית לישראל".

הרב חרל"פ אשר למרות שגדלותו התורנית לא נכנסה למייסטרים התורני-החרדי היה גאון עצום, והיה צפוי כי היהדות החרדית בראשם החזון איש יתמכו בו. אך לא כך הדברים, והחזון איש תמך במפגיע ברב דוקטור הרצוג!

מקורביו של הרב חרל"פ לא נחו לרגע, ופירסמו פשקויל עם תמונתו של הראי"ה קוק, שכותרתו "לאן פני ארץ ישראל מועדות" בוחר!

"א. המשכת מפעלו הכביר של רבינו הגראי"י קוק זצ"ל בעבודת התחיה ובנין הארץ ע"פ התורה וברוח של תחית הקודש.

ב. פירוד גמור בין היהדות וניתוק הקשרים בין היהדות החרדית הנושאת את דגל התורה, ובין אותה היהדות המאורגנת בכנסת ישראל. הרוצה אתה בנסיגה אחורנית למצב הפרודים שבזמן חובבי ציון? או באיחוד הבנין?"

ובכן, כוונת כותבי הפשקויל לומר שהיה ואם הרב חרל"פ לא יבחר לרבנות הראשית, הרי במדינת ישראל בהנהגת הרבנות הראשית תשרור רוח תנועת חובבי ציון ותהיה הפרדה מוחלטת בין "היהדות החרדית הנושאת את דגל התורה" לבין המדינה כולה!

אנו נשאל את עצמינו מדוע החזון איש תמך בכל זאת ברב הרצוג, ולא ברב חרל"פ?! מה הוא לא רוצה שהרב הראשי במדינת ישראל לא יניף את דגל רוח התורה?! נמשיך לקרוא את הפשקויל, ונענה על זה תשובה בהמשך. כותבי הפשקויל מביאים תמונה של הרב חרל"פ והכותרת זעקה שוב

"בוחר, אל תשפיל כבוד ירושלים ולא תגרום להנמכת קומת ישראל כולה! אל תבגדו בגידת זדון בתורת הגאולה של רבינו הגאון ציס"ע המנוח הרא"י הכהן קוק ז"ל, הגאון הגרא"י קוק, ויבל"ח חברו תלמידו הגאון חרל"פ שליט"א. הם הם שבמשך 30 שנה עבדו יחד. בבית היוצר לנשמת האומה למען ארץ ישראל בנויה עפ"י התורה!

ואז מגיע השורה שתסביר לנו הכל.

"בוחר! כשנתמנה הגרא"י קוק שצ"ל. לרב ראשי בא"י ע"י בחירות הוכרז צום ע"י הגאון הצדיק הרי"ח זוננפלד זצ"ל בתפילה לכבוד כסא הרבנות הראשית בישראל. הרב זוננפלד אמר שהוא חושש שאחרי הרב קוק ז"ל ישב רב דוקטור על כסאו, ולכך התפלל שהכסא יהיה שלם"

לקראת סיום תקפו כותבי הפשקוייל חזיתי את הרב דוקטור הרצוג

"אם יתקיים חששו של הרב זוננפלד זצ"ל אז אין לנו אלא להכריז כי הוא צדק גם בשיטתו ואסור להיות חבר בכנסת ישראל"

בוחר, בחר בהרב חרל"פ לרב ראשי לארץ ישראל כי אתו השלום, ורוח ישראל על טהרתה"

ובכן, לאחר סיום הפשקוויל אנו מבינים מדוע החזון איש העדיף לבחור ברב הרצוג! ברור, הרי רק כך, תהיה ראיה שהרב זוננפלד צדק במאבקו כנגד הרבנות הראשית! וכותבי הפשקוויל מדגישים זאת לחבר כנסת הדתי שמעיין בו, שהרי בקולותיהם נבחרים הרבנים הראשים. שאם הוא לא יבחר ברב חרל"פ הרי אסור להיבחר לכנסת! והוא יפסיד את פרנסתו בכנסת ישראל.

למבינים בהיסטוריה של הישוב הישן, ידוע שהרב חרל"פ היה בין היחידים שהיה מקורב גם לרב זוננפלד וגם לראי"ה, הרב חרל"פ למד בחברותא עם הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין בנו של גדול קנאי ירושלים המהרי"ל דיסקין! ואם הוא היה נבחר לרב הראשי הרי שהיה ניצחון לאנשי הרב קוק, וכן הערצה של החוגים החרדים כלפי הרבנות הראשית לישראל! ואת זה החזון איש לא רצה!

הרב יעקב אדלשטין בספרו "שיחות בין השמשות" תמה גם הוא על הבחירה הלא צפויה של החזו"א, ומבאר שהרב חרל"פ לא היה כפוף לחזו"א כיון שהוא אחז שהוא "דעת תורה בפני עצמה", ולא היה מקשיב לו בפסיקת הלכה, מה שהרב הרצוג כן הקשיב לחזו"א בענין הזה.

וכך טוענים יודעי דבר על הרב יונה מצגר שהתמודד בשנת תשס"ג (2003) מול הרב יעקב אריאל. כי למרות גדלותו התורנית של הרב אריאל, הרי שנבחר הרב מצגר משני סיבות, א. הוא הסכים להקשיב לפסיקת הרב אלישיב. ב. הוא גיסו של עורך יתד נאמן לשעבר.

מסופר על הרב הרצוג שבאחת משיחותיו עם החזו"א התלונן בפניו שהוא שכח את תלמודו מחמת עיסוקיו הרבים בעניני הרבנות הראשית. אמר החזו"א במליצה שיש להקשות, מדוע רבי זירא שעלה לארץ ישראל מבבל התפלל שישכח את "תורת חוץ לארץ", שהיה מתפלל להתמנות למשרת הרב הראשי של ארץ ישראל וכך היה שוכח את תלמודו.

ההשראה – תנועת הציונות החילונית

את האמת שאת בחירתו של הרב הרצוג, כאדם שפחות מתאים לתפקיד על מנת להקטין את חשיבות התפקיד לא חידש החזון איש כלל וכלל! ההפך, יתכן שהוא למד זאת מהתנועה הציונית החילונית!

בעיירת בריסק בשנת תרע"ח (1918) נפטר הגאון רבי חיים מבריסק! שני בניו התמודדו על הירושה. רבי משה (בנו השני) מתנועת המזרחי, ורבי יצחק זאב (בנו השלישי) מהחוגים החרדים המתנגדים לתנועה הציונית, שגם זכה בתפקיד הנחשק.

לכאורה רבי משה שלימים כיהן כראש "ישיבה יונברסיטי" בניו יורק (החליף את "העילוי ממייצ'יט" בתפקיד) היה אמור להתמנות לרבנות בריסק הנחשקת, הוא גם היה גאון כאביו, וכן המצב הפוליטי איפשר לו זאת, כיון שתנועת המזרחי היתה בעלת רוב בעיירת בריסק, ובצרוף תנועת "הציונים הכללים" החילונית הוא היה זוכה ברוב קולות.

מה קרה? מדוע רבי יצחק זאב נציג קהילת המיעוט החרדית והאנטי ציונית נבחר?

התשובה המרתקת היא כי תנועת "הציונים הכללים" החילונית נחלקו קשות על תנועת "המזרחי", ואם הרב ראשי של בריסק היה שייך למזרחי, הרי שהיא הייתה מקבלת חיזוק משמעותי כנגד "הציונים הכללים!" ולכן העדיפו לתמוך ברבי יצחק זאב שילחם כנגד שתי התנועות (המזרחי והציונים הכללים) מאשר רב שיתן חיזוק למזרחי לבדה.

סיפור דומה אירע מיד לאחר קום המדינה, כאשר הציעו לרב יחיאל ווינברג להתמודד לרבנות הראשית, מאחר שהוכר ברחבי העם היהודי כגאון עצום ביותר (עד כדי כך שלמרות שהוא היה במידה כזו או אחרת "משכיל" הרי שספריו נמצאים בכל בית כנסת חרדי, בהשמטת הפרק שמדבר על מעשיו הנפלאים של הרצל) אך החזו"א התנגד בתוקף לכך, ומסתבר שהתנגד בשל שהרבנות הייתה חוזרת לימיה הגדולים כבימיה של הראי"ה (מקור בשם הראב"ד הרב שטרנבוך).

חושבים שההיסטוריה נעצרה? לרגע לא. בשנת תשנ"ג (1993) התמודדו הרב ישראל מאיר לאו דמות מכובדת הן על המגזר החרדי והן על המגזר הדתי לאומי. מולו התמודד הרב שמחה הכהן קוק רב העיר רחובות, ונשיא מספר ישיבות חרדיות נחשבות (מאור התלמוד חכמת שלמה, תורת רפאל ועוד) ולמרות שאביו הוא אחיינו של הראי"ה קוק, הרי הוא מזוהה יותר על המגזר החרדי.

במי אתם חושבים שתמך מרן הגרמ"מ שך זי"ע?

ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף 7115039@GMAIL.COM

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL

הפוסט כיצד בוחרים רב ראשי במדינת היהודים הופיע לראשונה ב-קו 400.