לא עברו ימים רבים מאז סיקרתי בבמה זו, את כנס ההשקה לספרו החדש של עדן אביטבול 'פרגוד', ושוב הוזמנתי לאירוע הוצאה לאור של ספר שירה. הפעם של משוררת, אסתי ביטון שושן, פעילה פמיניסטית חרדית מוכרת. 

הקהל, שייצג מיקומים שונים על הרצף החרדי, קיים מינגלינג ער בשעת ההתכנסות. הנאספים הכירו זה את זה ושמחו בהזדמנות למפגש. תחושה של קהילתיות מגובשת שררה בבית השקות הספרים של עלמא בתל אביב.

הספר של שושן, שזכה לשם "זמרת קרני האור המתנפצות" ויצא בהוצאת טנג'יר, מכיל שירים שנכתבו על ידה במשך שנים, ונוגעים בתפוחי אדמה לוהטים במגזר. מעבר למשקלם האמנותי של טקסטים אלה, הם מעוררים נקודות דיון רבות, בעיקר בנוגע למקומה של האישה החרדית. משכך, הערב לא עסק רק בהקראת שירי הספר החדש, אלא שימש גם כבסיס לשיח ביקורתי על סוגיית המגדר בעולם החרדי. כבר בדברי ההנחיה של אפרת שוקרון הושם דגש על היותה של שושן ממקימות תנועת 'לא נבחרות לא בוחרות', והדוברים עסקו גם באומץ הנדרש לצאת נגד המוסכמות.

בין הטקסטים שהוקראו היו כאלה שהתייחסו לדברים ניטרליים. כמו למשל השיר 'חורבן הבית' שהקריאה אפרת ג'הסי, עוסק ביכולת ההשתקמות שאחרי משבר ונושא רוח אופטימית מפוכחת. 'אל תחפשי שם בחרבן שלך.. סלחי לה לעקמומיות, היא תהיה לך לנזר'. כמו כן, בשיר 'התבגרות' מביעה שושן תחושות אמביוולנטיות ביחס לשנים החולפות עם הגיל ו'מקהות ריחות וטעמים', ועל 'עסיס הקיץ הניגר על שנותיי המתכלות'. 

שני שירים הקדישה שושן כסאטירה ביקורתית על תעשיית הישועות שהתפתחה בציבור החרדי. אחרי שהיא מציעה באריכות שלל ישועות על ידי 'שבעים אברכים ומאה כובסות, ל"ו צדיקים ויודעי נסתרות', אותן ניתן להזמין 'בפיתה או בלאפה', באה שורת המחץ 'רק בקשה לחתום על הוראת הקבע'. בכך מציבה שושן אמירה נוקבת הן לתעשיית הישועות לפי הזמנה, והן לארגונים שעושים את כספם ממכירת הסגולות. ובעוד אם בשיר זה ניתן לומר שהטקסט נעדר התחכמות הרי שקיבלנו השלמה ראויה בשירון הקצר 'סגולה לזיווג הגון' – "קראתי את שיר השירים ארבעים יום ברצף ונושעתי מהר מדי". כאן השאירה המשוררת מקום לפרשנות, כשהיא אינה מסבירה מהו מושא הביקורת, הסגולה או הזיווג.

חלק גדול מהשירים שהוקראו בערב ההוצאה לאור, עסקו בביקורתה החדה של שושן בנושא מעמד האישה ותחושותיה במרחב הדתי ובכלל. בעוד להשחזת חיצי כתיבתה משתמשת הכותבת בידענות גם במקורות. כך בשיר 'מלחמת מצוה' נמצא את תיאור תחושתה של אישה המצפה לבעלה החוזר מהקרב, ומגלה אשת יפת תואר בזרועותיו. או על בנות ציון המחזירות לנביא את בגדיהן, ואומרות לו 'לך תציל את עמך', כאומרות, בא וראה מה יש לתקן בעם ישראל מעבר לשאלות הצניעות. כך מבקרת שושן את מה שהיא רואה כנטייה נוחה של מטיפי המוסר בחברה, לראות בנשים ובצניעותן כאחראיות בלעדיות לצרות הכלל. גם הלכות נדה לא נעדרות מהטקסטים. בלי יותר מדי פילטרים מתארת שושן את הרב הבודק מראה דם לאור יום, כשלידו 'לב צעיר הולם בתקוה לפרקן ואולי גם לאהבה'. מעבר לאי הנוחות בסיטואציה בה רב ישיש בודק כתמים, היא מביעה גם ספק בכנות כוונותיו של השואל הנחשד כמחפש פורקן, ו'אולי' גם אהבה. רק אולי.

אם ההתייחסות הישירה למקרא ולהלכה עוררה בכם אי נוחות הרי שביקורתה הפמיניסטית של שושן שוחטת פרות קדושות אף יותר, הממוקמות בלב המוסכמות החברתיות. את ההיתר לכסות שער אישה בפאה נכרית שיופיה אולי עולה על מראה השיער הטבעי מכנה שושן, 'מזימה פמיניסטית שהצליחה יותר מדי', ומתארת את הפאנית ש'מיטיבה את צרור המחלפות הבהירות והופכת אותו לאשה פתיינית'. (שיר, סלון פאות). ואת השיר 'בעזרת השם' הקדישה המחברת לנוהג החרדי לא להזכיר נשים בשמותיהן בעיתונות, אלא אם כן הואילו בטובן למות. 

פרובוקציה חביבה עוררה הקולנוענית החרדית, מרלין וניג, שבבואה להקריא את אחד הטקסטים של שושן, שמוגדרת בפיה כ'תלמיד חכם עילוי', נעמדה עם הגב לקהל וכיסתה פניה בספרון השירה, וזאת כדי לשמור על עיניהם של הגברים בקהל. 

השיר שזכה לניתוח המקצועי והרחב ביותר הוא 'רוח ממללא' שהוקרא על ידי הסופרת יהודית רותם. השיר מבטא 'אלמות מתוקה' של אישה חרדית שנאלצת לנהוג באיפוק ו'לטוות בפלך השתיקה, אניצי פשתן וצמר שהחליפו תשוקה במועקה'. לפי רותם, שושן לוקחת את ה'תהיי יפה ותשתקי' החרדי, מעדנת אותו והופכת אותו לרוח ממללא. ובעוד את המשפט בסוף השיר 'אני כותבת אותי במילים שאולי פעם יצטרכו גניזה', הבנתי כמשפט שבא להחשיב מאד את דבר המשוררת עד כדי כך שיש בדבריה קדושה הראויה לגניזה. רותם ראתה בו דווקא את המסר המשתק, הגניזה נועדה לדברי הקודש הפגומים, ודבריה של שושן הם 'דברים של אישה הבוחרת לדבר במקום בו עלולים לגנוז את דבריה'. 

רוח ממללא

מִתַּחַת לְחַלּוֹן יַלְדוּתִי
אוּלַי יִצְמַח עֵץ
פְּרִי יָמִים וְלֵילוֹת שֶׁלָּעַסְתִּי בְּהַתְמָדָה
לֹא הִשְׁקֵיתִי אוֹתוֹ בִּדְמָעוֹת
רַק בְּאִלְּמוּת מְתוּקָה

אִפּוּק זֶה כּוֹחַ
אִפּוּק זֶה כּוֹחַ

לָמַדְתִּי לִטְווֹת בְּפֶלֶךְ הַשְּׁתִיקָה
אֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן וְצֶמֶר
הֶחֱלִיפוּ תְּשׁוּקָה בְּמוּעָקָה

וּבַיּוֹם בּוֹ לָמַדְתִּי לַהֲגוֹת אֶת נַפְשִׁי
אוֹת אַחֲרֵי אוֹת
מִלָּה אַחֲרֵי מִלָּה
אֲנִי כּוֹתֶבֶת אוֹתִי
בְּמִלִּים שֶׁאוּלַי
פַּעַם יִצְטָרְכוּ גְּנִיזָה

הערב מיאן להסתיים ומשתתפיו נשארו זמן רב לפטפוטים שאחרי. טוב שאירוע השקה לספר שירה כזה התקיים בתל אביב, חשבתי לעצמי, במרחק בטוח ממקומם של אלו שוודאי לא היו שבעי רצון מהתכנים שהועלו בו.

צילום: אפרת בן יוסף

ספר השירה 'זימרת קרני האור המתנפצות' מאת אסתי שושן, יצא בהוצאת טנג'יר.

הפוסט השקה: זימרת קרני האור המתנפצות הופיע לראשונה ב-קו 400.

את שני הקטבים שלה, מצד אחד עמידה איתנה מול עגל הזהב המערבי, קפיטליסטי ומצד שני מוחלשות כלכלית ועוני מחפיר שלעיתים אין דרך להחלץ מהם.

נשוחח עם חוקרת חרדית, חברת סגל באוניברסיטת תל אביב, הדוקטור נחומי יפה

ובתוך כך אל תפספסו את "החרדיפדיה" שתתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת".

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת

• פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין
• פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים
• פרק 3 – חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי
• פרק 4 – פמיניזם של קודש
• פרק 5 – התחדשותם אומנותם
• פרק 6 – תעודת עניות

על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עורכת תוכן וקריינית "חרדיפדיה": מירנה קציר, הפקה ועריכה טכנית: עומרי קפלן, תחקיר: אפרת ג'הסי, ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

הפוסט חרדית מדוברת 6: תעודת עניות הופיע לראשונה ב-קו 400.

מיהם החרדים החדשים ומה מייחד אותם? מהן הסוגיות הבוערות שמעסיקות אותם? האם הם רוצים לשנות את פני החברה הישראלית או שהם מתאימים את עצמם אליה?

נטע כ"ץ, חסיד גור במקור ומתמחה במשרד המשפטים, איש עסקים ודמות משפיעה ומוכרת במעגלי החרדיות החדשה, יפתח צוהר לקבוצת האינדיווידואליסטים שמתקשה לראות את עצמה כקהילה "החרדים החדשים".

ובתוך כך אל תפספסו את "החרדיפדיה" שתתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת".

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת

• פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין
• פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים
• פרק 3 – חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי
• פרק 4 – פמיניזם של קודש
• פרק 5 – התחדשותם אומנותם
• פרק 6 – תעודת עניות

על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עורכת תוכן וקריינית "חרדיפדיה": מירנה קציר, הפקה ועריכה טכנית: עומרי קפלן, תחקיר: אפרת ג'הסי, ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

הפוסט חרדית מדוברת 5: התחדשותם אומנותם הופיע לראשונה ב-קו 400.

ובתוך כך אל תפספסו את "החרדיפדיה" שתתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת".

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת

• פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין
• פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים
• פרק 3 – חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי
• פרק 4 – פמיניזם של קודש
• פרק 5 – התחדשותם אומנותם
• פרק 6 – תעודת עניות

על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עורכת תוכן וקריינית "חרדיפדיה": מירנה קציר, הפקה ועריכה טכנית: עומרי קפלן, תחקיר: אפרת ג'הסי, ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

הפוסט חרדית מדוברת 4: פמיניזם של קודש הופיע לראשונה ב-קו 400.

מה קורה כשוירוס גלובלי פוגש חברה מסתגרת?

על האדישות, הבהלה והאנרכיה. נשוחח עם אלי אדלר, מרצה ואיש חינוך חרדי מאלעד שיעשה סדר במבוכה האפידמיולוגית והחברתית שנוצרה. דרך סיפור הקורונה נלמד על ההבדלים בין הקהילות החרדיות ביחסן למדינה, לצבא ולמודרנה, על סוגיות שונות בהנהגה החרדית והקשר בינה ובין התקשורת המגזרית.

ובתוך כך אל תפספסו את "החרדיפדיה" שתתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת".

חרדית מדוברת 3: חרדים מקורונה – הסיפור

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת

• פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין
• פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים
• פרק 3 – חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי
• פרק 4 – פמיניזם של קודש
• פרק 5 – התחדשותם אומנותם
• פרק 6 – תעודת עניות

על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עריכת תוכן: מירנה קציר

הקלטה ועריכה טכנית. אולפני פודקאסטיקו

הפקה: עומרי קפלן

ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

תחקיר: יהב ארז

הפוסט חרדית מדוברת 3: חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי הופיע לראשונה ב-קו 400.

אחד הצירים המרכזיים סביבם מתנהלת החברה החרדית, הוא חברת הלומדים.

הבנים, הנערים והגברים מחונכים לשבת וללמוד תורה במשך כל היום לשנים רבות מחייהם.

האם כך היה תמיד בחברה היהודית? איך התפתחה חברת הלומדים בישראל ומה היו המנועים הרוחניים, הסוציולגיים והפוליטים שלה?

בפרק הזה נדבר עם הרב בצלאל כהן, יזם חברתי ואיש חינוך, שמפעלותיו החינוכיים וההגותיים הקימו עליו לא מעט מתנגדים פנימיים, אך היוו פריצת דרך בהשתלבות החרדית בתעסוקה, בחינוך ובהשכלה.

ובתוך כך אל תפספסו את "החרדיפדיה" שתתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת".

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת

• פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין
• פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים
• פרק 3 – חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי
• פרק 4 – פמיניזם של קודש
• פרק 5 – התחדשותם אומנותם
• פרק 6 – תעודת עניות

על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עריכת תוכן: מירנה קציר

הקלטה ועריכה טכנית. אולפני פודקאסטיקו

הפקה: עומרי קפלן

ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

תחקיר: יהב ארז

הפוסט חרדית מדוברת: פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים הופיע לראשונה ב-קו 400.

האינטרנט והרשתות החברתיות תפסו את הציבור החרדי לא מוכן. במשך כמה שנים הוא חדר פנימה בגרסה הפתוחה הבלתי מוגבלת שלו, עד שיזמים זריזים גילו את הפוטנציאל בדמות אינטרנט מבוקר, מצונזר ומסונן ברמות סינון שונות.

בפרק הזה נדבר עם יהודית יפרח, פרסומאית חרדית, יועצת אסטרטגית פוליטית, ונהגת אמבולנס, בעלת משרד הפרסום החרדי "מותג" שהיתה שם כשבשורת האינטרנט המסונן הגיעה לעולם ונדרשה לתווך אותה, גם לרבנים וגם לציבור.

ובתוך כך "החרדיפדיה" תתעורר מידי פעם ותבהיר מושגים ב"חרדית מדוברת" אל תפספסו.

פרקים נוספים בפודקאסט חרדית מדוברת

• פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין
• פרק 2 – המקרה המוזר של חברת הלומדים
• פרק 3 – חרדים מקורונה – הסיפור האמיתי
• פרק 4 – פמיניזם של קודש
• פרק 5 – התחדשותם אומנותם
• פרק 6 – תעודת עניות

על הפודקאסט חרדית מדוברת

קונפליקט דת ומדינה נמצא בלב הדיון הציבורי והוביל בתקופה האחרונה שבר פוליטי עמוק שלא נראה כמותו בהיסטוריית מדינת ישראל. הקורונה על שלל תופעותיה העמידה את הציבור החרדי במבחן קשה, מול מנהיגיו ואמונותיו, אך גם העמידה במבחן את שאלת השתלבותו במרחב הישראלי והיכולת של הציבור הכללי לקבל אותו פנימה ולכבד את מנהגיו.

בפודקאסט "חרדית מדוברת" נעסוק בעולם החרדי דרך תופעות ההתחדשות המתחוללות בו ומנקודת מבטם של אנשים ונשים החיים ונושמים את השינויים ואף מובילים אותם.

נביא את השפה החרדית השגורה וננגיש את המושגים, עם קריצה והומור והכי חשוב בלי צנזורה. פינת "החרדיפדיה" תתעורר כשיעלו מילים שכנראה רק אנחנו מבינים, וניתן להם פרשנות שלא תשאיר מקום לדמיון.

נביט אל עצמנו פנימה כמגזר, ברצינות ובעומק, אך גם בהומור ובאותנטיות. ופחות נחשוב על מה יגידו.

צוות הפודקאסט

היוצרת: אסתי שושן, יוצרת קולנוע, אשת פרסום ותקשורת, פעילה חברתית ואקטיביסטית לזכויות נשים בקהילה החרדית.

עריכת תוכן: מירנה קציר

הקלטה ועריכה טכנית. אולפני פודקאסטיקו

הפקה: עומרי קפלן

ייעוץ וליווי: ברית יעקבי

תחקיר: יהב ארז

הפוסט חרדית מדוברת: פרק ראשון – אלגוריתמים למהדרין הופיע לראשונה ב-קו 400.

אני בת שמונה או תשע בבית יעקב, הויכוחים הפוליטיים שקורעים את המגזר החרדי מגיעים עד אלינו, אני נמצאת בצד של ש"ס ומגנה עליה בחירוף נפש.

יש לי פתקים של ש"ס בתיק. אני מפזרת אותם בכל מקום (כן, לא אקולוגי אני יודעת). אני קוראת לכולם לבחור ש"ס ומתווכחת עם גדולים ממני, בטוחה בצדקת הדרך.

כמה שנים אחרי, אני כבר בת 18 או 19, אני עומדת בתוך קהל נשים ובנות צפוף, אריה דרעי צועד עם ספר התורה, בדרך לכלא. דמעות על לחיי, כאב עמוק ואמיתי. איך זה שאדם כזה שעשה כל כך הרבה טוב, הולך לכלא. אני בטוחה (כמו כל ילדה בת 18) שאני בצד "הצודק", אני כועסת על המערכת.

אבא שלי נבחר כחבר מועצה מטעם ש"ס. הנציגים של ש"ס מסתובבים אצלנו בבית. אנחנו נוסעים לרב עובדיה זצוק"ל ונכנסים בלי תור.
הכל ברור, נהיר. ש"ס היא הבית, היא המפלגה שלי.

אז איך, אחרי כמעט 20 שנה, אני מוצאת את עצמי לא רק שמה פתק אחר בקלפי, אלא גם כועסת וכואבת על המפלגה שלי? איך עוזבים בית? איך אני מוצאת את עצמי קוראת לנשים אחרות לומר די ולדרוש שילוב נשים במפלגות החרדיות, כשהתקווה הכמוסה היא שש"ס תהיה הראשונה לפרוץ דרך?

המאבק הזה אולי נשמע בשנים האחרונות, אך הוא קיים בתוכי מאז עמדתי על דעתי.

כבר בתור ילדה, ידעתי שהציבור, זה אני. ידעתי שאני ארצה לעזור בכל מה שאפשר לאנשים ונשים אחרים. נשמתי פוליטיקה, הבנתי את המשחק בגיל מוקדם, אבל קול פנימי אמר לי, את לא תוכלי להיות שם. לא כי את לא מספיק טובה, אלא כי את אישה.

כפעילה חברתית, הבנתי מהר מאד את התלות של פעילים חברתיים במעצבי ההחלטות, היושבים סביב השולחנות. בעיריות, במועצות ובכנסת. והבנתי מהר שכאישה חרדית, הנגישות אליהם בעייתית.

מעבר לכך, מקום בו אין לי כיסא, כלומר יש לי אפשרות תיאורטית לשבת על כיסא של מפלגה לא חרדית, אבל כילדת ש"ס, זה כואב.

ברמה הארצית הנציגים שלנו, עושים עבודת קודש, רוב הזמן. אבל לצערי, רוב העבודה היא בנושאים של כשרות, שבת וגיוס. על שמירה של ציביון יהודי. לא שזה לא חשוב, אבל שוכחים כי יש שדה שלם של צרכים חברתיים שנמצא שומם. אין מי שמטפל בזכויות לגננות ומורות, שפועל למען זכויות לחינוך המיוחד החרדי, למען המלחמה באלימות במשפחה, למען בריאות האישה, למען מלגות לסטודנטיות חרדיות, למען שילוב בתעסוקה ועוד ועוד נושאים שקשורים לחיים שלנו כאן ועכשיו.

אז כן. ש"ס בעיני יכולה בהחלט להיות חברתית, חוצת מגזרים, כחזונו של הרב עובדיה. אך היא מסתפקת בקמפיינים שמציגים מצג שווא כזה, ובפועל מקצינה רוב הזמן ושוכחת את תפקידה.

סבורני שאישה במקומות האלה, תביא בשורה חברתית חדשה אמיתית. תשדר שש"ס היא היהדות הספרדית המקבלת, שמסוגלת לחיות בין הניגודים והפערים ולהביא פיתרונות מפתיעים, שנשים לא מופיעות בה כפרט שולי בקליפ לפני בחירות, אלא כגורמי השפעה שווים.

הכותבת מנהלת פרוייקטים בנבחרות, תנועת נשים חרדיות.

קריאטיב קמפיין אסף וול
קליפ, נשות נבחרות תרצה אסתרזון בלוך, אפרת שוקרון, אסתי שושן, הילה לפקוביץ, רחלי מורגנשטרן
הפקה בשיתוף קמפיין אני אישה אני בוחרת לעידוד הצבעת נשים.

הפוסט הישיבה לגברים בלבד הופיע לראשונה ב-קו 400.