היא אזרה אומץ ושיתפה לראשונה בחייה את ההטרדות המיניות שהיא חווה מהבוס החרדי • היא עקבה אחרי התגובות: הפקפוק, הספקנות, כמו גם התמיכה והאהדה • אחרי לבטים, היא החליטה להגיב במילותיה שלה, על הכל
הנושא הזה טאבו. לא מדברים עליו. רצוי גם לא לחשוב. אבל יום אחד הרב הבר סגר את הגמרא ודיבר איתנו על הכל • ולא היו שם הפחדות, מלאכים שחורים וחטאים, אלא מסר אחד: "תזכרו שאתם נורמליים"
כמה שאעשה, אשתדל להיות טוב, לרַצות • אפעם זה לא יהיה מאה אחוז
כי אין מושלם
היא הייתה בחורה מושלמת. יפה, מוכשרת, היה גם סידור מלא. אבל היא לומדת הדף היומי. עליתי לשאול את הראש ישיבה
הוּא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְחַכֶּה לוֹ בֵּין עֲטוּיֵי הַטַּלִּיתוֹת וּבַמַּעֲבָרִים. לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְעַטֶּשֶׁת הוּנְפָה וְהוּא בָּחַר לַעֲצֹם עֵינַיִם לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבִיקוּת, לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם, לְצָרֵף אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד לַמִּנְיָן
יש כאלו שרושמים את השם שלהם בשביל לסמן טריטוריה. אבל יש את הארטיסטים, הציורים, המסרים. את הזעקה שלהם הם מעבירים לקיר • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים
אני כותב את הדברים האלה כדי שתדעו שהפכתם אותי לאנוס, אנוס גמור • זעקה אנונימית ברגע האמת
סערה ירושלמית סביב חידוש תקיעת השופר בשבת
