דְּבָרִים הָיוּ בְּרוּרִים
הָיְתָה שִׂיחַת הַפְּתִיחָה
וְרֶגֶשׁ נִמְתָּח בֵּין קִירוֹת הַהֵיכָל
וִכּוּחִים מְכוּרִים מֵרֹאשׁ
עַל מַהוּת וְדַרְכֵי הַיִּרְאָה
וְהַזְּמַן מְעַרְבֵּב אֶת הַכֹּל
רְגָעִים סְדוּקִים
חוֹמְקִים בֵּין מָנָה לְמָנֶה
נִטְרָפִים בְּסֶרֶט נָע
קוֹקְטֵיְל הַבַּיִת לְשֻׁלְחָן שָׁלוֹשׁ
וּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת שֶׁל בִּירָה מֵהֶחָבִית
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר
וְסוֹפוֹ
יְסוֹדוֹ מִתְעַמְעֵם וְנִקְבַּר
אֵיךְ טֻלְטַל לוֹ הַגּוּף
לָשִׁיר בְּלִיטָאִית עֲמֻקָּה
דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי
אֲנִי עֵר לֵילוֹת שְׁלֵמִים
וְלִבִּי יָשֵׁן
מתוך אירוע קומזיץ משוררים מטעם תרבוס – חרדים עושים תרבות, בשיתוף פעולה עם קו 400
2 מחשבות על “אלול”
כתבת מתכון מקורי למלצרות… ויכוחים מכורים במוסר ישיבתי
מעניין.
פשוט החיים עצמם….. מפגש שמערבב את השגרה והכורח שלא ניתן להימלט מהם ושתמיד יהיו מלווים באשמה שלא עשינו מספיק….