החסידות שעלתה פעמיים לארץ ישראל

ישראל שפירא מוביל אותנו בסקירה היסטורית ועדכנית על וותיקת החסידויות בארץ ישראל

במסגרת עיסוקי כמדריך טיולים, לקחתי אתמול קבוצה "ישראלית" לסיור בשמחות בית השואבה בשכונת גאולה – מאה שערים.

את סיורי למגזר החילוני והדתי בשכונות החרדיות, אני מגדיר "ריבוי אהבת חינם" הכרות המגזר החרדי לא דרך "העינים של הטלויזיה הישראלית".

 דמות ידועה בשכונת מאה שערים אליו הולכים קבוצות חילוניות לבקר מפאת שהמארח הינו "חביב התקשורת הישראלית", מסית ומדיח כנגד מדינת ישראל הציונית, וכן כנגד המפלגות החרדיות. 
מבקריו שואלים אותו "מדוע אתה מכניס אותנו לביתך, והרי אינך פועל למען "דו קיום" במדינתנו ומיעוט שנאת חינם, הרי לאחר הביקור אצלך, אנו מבינים טוב מאוד מדוע אנחנו שונאים אתכם?" 
והלה עונה להם בציניות "מעולה, אני מונע שנאת חינם, מעתה ואילך אתם יודעים טוב מאוד מדוע השנאה. 

את הסיור אני מתחיל בשמחת בית השואבה של חסידות "קרלין סטולין" המאירה פנים לכל אחד שנכנס אליה, בה אני מספר למשתתפי הסיור על ההיסטוריה ואופי החסידות בימינו.

לצורך ההדרכה כתבתי בפנקסי את הדברים, מן הון להון המילים הספורות התארכו והחלטתי להעלות את הכל במאמר הסוקר את אופי והשקפת החסידות המוגדרת כ"פורצת דרך" בתחומים רבים, דברים העומדים במחלוקת עזה עם ההשקפה החרדית.

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין על ידי רבי אהרן הגדול (נולד ב-1736) תלמידו של המגיד ממזריטש המפורסם שהפיץ את "תורת החסידות" של הבעל שם טוב לרחבי העולם היהודי.

כל אדמורי קרלין עודדו עלייה לארץ ישראל, וקרלין הייתה החסידות הראשונה שעלתה בשנת 1770 לעיר טבריה עוד לפני העליה המפורסמת בשנת 1777 של רמ"מ מויטפסק ור"א מקאליס שחסידות סלונים משתייכת אליהם. (מדהים ששני החסידות הראשיות הראשונות שנטעו רגל בארץ הקודש הם אלו המחשיבות את ערך לימוד התורה, בדומה לזרם הליטאי, בניגוד לכל שאר החסידויות, נרחיב על כך גם בהמשך)

נקפוץ 180 שנה קדימה, סבו של האדמור הנוכחי רבי ברוך, היה רבי יוחנן שהתגורר רוב חייו בחו"ל הוא היה הבן השישי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין שאביו רבי אשר נפטר כאשר רבי ישראל היה בגיל ארבע וחצי בלבד! כך שרבי ישראל מונה לכהן כאדמו"ר בגיל בר מצווה!

לאחר פטירתו, מונו לאדמורי"ם שני בניו רבי יוחנן ורבי אברהם אלימלך, רבי יוחנן בלוצק, ורבי אברהם אלימלך בקרלין. רוב החסידים בארץ ישראל קיבלו את מרותו של רבי אברהם אלימלך. ולאחר שנרצח בשואה, חסידי קרלין הירושלמים קיבלו את מרותו של רבי יוחנן הבן היחיד ששרד את השואה.

רבי יוחנן עלה בשנת 1946 לארץ ישראל, וכעבור שנתיים בלבד עבר לארה"ב, בשנת 1955 הוא נפטר ולא השאיר אחריו בנים. ומאחר וחתנו לא היה מתאים להמשיכו, נכנסה חסידות קרלין למחלוקת על זהות היורש.

רוב החסידים קבלו את נכדו רבי ברוך שוחט לאדמו"ר כשהיה בן תשע בלבד!! אלה שלא קיבלו את מרותו (בעיקר החסידים הוותיקים בירושלים, אשר לפני השואה היו חסידי האח רבי אברהם אלימלך) עברו לאדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב שהיה תלמיד מובהק של רבי אברהם אלימלך, שהוסיף לשם החסידות את השם "קרלין" ובכך היה מכונה האדמו"ר מקרלין לעלוב".

וכך היה שני קבוצות של חסידי קרלין בירושלים, חסידי הינוקא הצעירים יותר ששמם היה "די יונגע קארלינער" (צעירי קרלין) והחסידים שהתאחדו עם רבי משה בידרמן מלעלוב בשם "די אלטע קארלינער" (זקני קרלין).

"פילוג יצר פילוג" ולאחר שרבי משה בידרמן נפטר, בנו רבי שמעון לא רצה להיות חלק מהמחלוקת ולהיקרא "אדמו"ר מקרלין לעלוב", ובשל כך חסידי קרלין עזבו אותו, לאחר בחירות פנימיות נבחר לאדמו"ר צאצאו של רבי אהרון הגדול מקים החסידות- רבי אהרון רוזנפלד, אשר דרש להפסיק את המחלוקת עם קרלין סטולין, לאחר בוררות שנערכה בבית דין, הפלג בראשות רבי אהרון רוזנפלד כונה "פינסק קרלין".

הינוקא

נחזור לילד הצעיר ברוך שוחט בגיל תשע שכונה "הינוקא". צוות מחנכים נסע לארצות הברית כדי להכינו ולהדריכו לקבלת האדמורו"ת.

הינוקא החל להנהיג את החסידות בהדרגה, בשנת 1964 הוא עלה עם הוריו לארץ ישראל, וביקר לראשונה "במקום ממנו הכל התחיל" – טבריה עיר הקודש שבה קבור סבו. בשמחת נישואיו קיבל לראשונה את כתב ההכתרה, שעליו היו חתומים קהילות וראשי חסידות קרלין ומאז החל רשמית להנהיג את החסידות.

"פילוג שלישי" ארע בשנת 1985 כאשר האדמו"ר החל לקבל למוסדותיו כספים מרשויות המדינה, וחלק קטן מחסידיו פרשו ומאז כונו "קהל חסידי ירושלים".

האדמו"ר בעצמו עשה "עליה" לארץ ישראל בשנות ה-90 לעיר פסגת זאב המוגדרת כהתנחלות, בניגוד לדעות אחרות כדוגמת מנהיג המגזר הליטאי מרן הגרמ"מ שך אשר אסר על תלמידיו להתגורר "בשטחים הכבושים", עד כי על עיר הדגל של הציבור הליטאי – מודיעין עילית מסופר כי היזמים הביאו למעונו שליח של ראש הממשלה יצחק רבין שהבטיח שמאחר והשטחים המיועדים לעיר, צמודים לגבולות הקו הירוק, הרי היא לא תוחזר לעולם לרשות הפלסטינית. (גרסה חלופית טוענת כי ארבעת היזמים "עבדו" עליו  והביאו לו מפות שגויות שבה השטחים המיועדים לעיר מודיעין עילית נמצאים בתוך הקו הירוק ואכל"מ).

יש לשים לב כי לפנינו דבר שאין לו אח ורע בעולם החסידות! אין ולו חצר חסידית אחת שהעבירה את משכנה מארה"ב לארץ ישראל!

בשני דברים נוספים מוגדר האדמו"ר "פורץ דרך", הראשון הוא שבניגוד לכל החסידיות השואפים להיות יהודים טובים, עובדי ה', השומרים על הלבוש היהודי ואינם מעריכים ושואפים אך ורק ללמוד תורה כל החיים כשאיפת הזרם הליטאי. השקפת חסידות "קרלין סטולין" מעריכה בתור מעלה ראשונה את לומדי התורה! בדיוק כמו הליטאים!

נדגיש כי למרות שגם בחסידיות אחרות ישנם לומדי תורה חשובים, אבל התפישה אינה כדוגמת הזרם הליטאי המקיים קהילות נפרדות ומוסדות חינוך אליהם מתקבלים אך ורק אברכים בני תורה, בעוד בעלי הבתים העובדים לפרנסתם אינם נמצאים במיינסטרים הקהילתי.

בעקבות כך, מוסדות התורה של חסידות קרלין סטולין נחשבים לאיכותיים וחשובים במיוחד, ומעמידים מידי שנה אברכים דיינים ורמי"ם המפארים את כותל המזרח של עולם התורה.

לצד זאת, האדמו"ר לא שוכח את אותם החסידים הנאלצים לעבוד למחייתם (וישנם כאלה בתפקידים בכירים מאוד במשק הישראלי, יועצים פוליטיים בליכוד, זמרים מפורסמים, בכיר במד"א ועוד) וכל יום בשעה 6.30 בבוקר נערך שיעור לחסידים העובדים במקומות חילונים, ובכך מקרבם לתורה ויראת שמים.

הדבר השני בו מוגדרת החסידות כפורצת דרך, הוא בהיותה "נחשונית" בכל הקשור להשתלבות החרדים במדינת ישראל, בצבא, באקדמיה ובשוק העבודה.

כותב השורות לקח מספר פעמים קבוצות "ישראליות" למפגש עם בכיר מחסידות קרלין ומקורבו של האדמו"ר, אשר התבטא מספר פעמים במפגשים בנוסח הבא:

"שבעים שנה דאגנו לעולם התורה, לישיבות ולכוללים, הקמנו פה אימפריה של תורה שלא הייתה פה מימות חזקיה מלך יהודה!" והשארנו את הצבא רפואה אקדמיה וכו' לשאר הציבור הישראלי.

בימינו, אנחנו השאר! הרי הציבור החרדי הולך להיות רוב במדינת ישראל! מי ילחם עם המחבלים בעזה?! מי יגן עלינו מהמחילות של נסראללה?! מי ישלח טילים כנגד איראן?! איזה עתיד יהיה לעולם הרפואה במדינת ישראל?"

המשפט הנ"ל נחשב ככפירה אצל חלק (ואולי רוב) המגזר החרדי. מעניין אף יותר שאת אותו משפט במשמעות הפוכה אומרים מספר רבנים בציבור הדתי לאומי. כגון הרב שפירא ראש ישיבת רמת גן, והרב נריה יו"ר קרן "אחד לאחד" שמכהן בראשות ישיבה אותו שמעתי מתבטא

"70 שנה דאגנו למדינת ישראל! לצבא חזק! לאוניברסיטאות! כעת הגיע הזמן שנדאג לעולם התורה!! והרי אין כמעט אברכים ציונים דתיים?!"

בין החסידים ישנם אנשים מפורסמים בציבור. נזכיר את אחד מהם החוקר המוערך הרב יחיאל גולדהבר שמחקריו על הישוב הישן ותולדות ארץ ישראל זכו לתהילה בקרב שוחרי המחקר.

הפלא הגדול כי יחס האדמו"ר לאקדמיה ולאינטרנט מסונן איננו שלילי, הוא האדמו"ר היחיד שמאפשר לחסידיו להחזיק אייפון (כינוי גנרי במגזר החרדי לסמארטפון), בניגוד לגישה הליטאית שאותה הטיב להגדיר הרב פינק באחד הכנסים נגד "פגעי הטכנולוגיה" שהאנשים הזקוקים לאייפון, לאחר שיעשו "שאלת רב" שיורה להם להיתר, אל ישתמשו באייפון בריכוזים החרדים, אלא יחזיקו שני פלאפונים, האחד כשר לקהילה, והשני איפון לעבודה.

הביא דוגמה לרפתן המתעסק בחליבת פרות כל היום, שהוא לא ילך עם הפרה בכניסתו לשכונת המגורים, אלא ישאיר אותה ברפת. כך ביקש הרב פינק מקהל שומעיו "שנאלצים" לצורך פרנסתם להחזיק מכשיר איפון מוגן, לבל יסתובבו איתו בשכונה החרדית, אלא יחזיקו גם מכשיר כשר.

כקוריוז סיפר לי "סטודנט חרדי" הלומד באוניברסיטת בר אילן בפקולטה להיסטוריה על נוהג זה, כי בימי לימודו קורס על ימי הבית השני ועל הורדוס המלך שבנה את בית המקדש, קיסריה ואת החקרא, פגש אותו אחד המרצים הישישים בבוקרו של יום, ותמה בפניו "מדוע אינך משיב לי לאסמסים?! ענה הסטודנט "לא שלחתי לי שום אסמס", בתשובה הוציא הפרופסור הישיש את מכשירו הסלולרי, והציג בפנו הודעת טקסט ששלח לו. ענה הסטודנט "כעת התישבו ההדורים", אתה שלחת הודעת טקסט למספר "הכשר", והיית צריך לשלוח למספר השני.
לאחר שהסטודנט הסביר לפרופסור את ההוראה של הרב פינק שליט"א "אורו עיניו" של הפרופסור ואמר "כעת לימדת אותי שהורדוס היה חרדי, ראה, הורדוס בנה בית מקדש לפרושים, קסריה לרומאים, ואת החקרא לצדוקים, להורדוס היה "פלאפון פרושי, פלאפון רומאי, ופלאפון צדוקי". 

ההשקפה הקרלינאית אחרת מהרב פינק בכל הענין הקושר לעולם הטכנולוגיה, האדמו"ר מקרלין בין הראשונים שנתן "הכשר" לאייפון מסונן" והמפליא שאין הדבר משליך כלל על יראת השמים והטוהר החסידי המקובל על ילדי ונוער החסידות! והילדים זכים וטהורים בדיוק כמו (ואף יותר) מזרמים קיצונים שאינם מאפשרים השתלבות כלל כהשקפת קרלין סטולין.

זהו הבדל תהומי נוסף בין חסידות קרלין לסלונים, סלונים היא על גבול "הנטורי קרתא" -האדמו"ר נוקט בקו חריף נגד אקדמיה, ומוביל קו תקיף ביותר נגד "גזירת הגיוס" בנוגע למספרים. קרלין מוערכת בכ-2500 משפחות וסלונים 1500 משפחות.

יש לציין שבעקבות כך ישנם המתבטאים כנגד השקפת החסידות במילים חריפות מאוד, כותב השורות שמע מספר ביטוים מאברכים ליטאים שאינן מוגדרים "קנאים" כגון "גם בעבר היו גדולים בירושלים שלא זיהו את כוונתו הזדוניות של יחיאל מיכל פינס" ובמקרים קיצונים יותר "גם לראשי ההשכלה היה זקן ארוך" ו-"תוך כמה שנים לא ישאר מהם שומר שבת אחד".

בסיום הסקירה יש לציין כי האדמו"ר אינו מתבטא מאומה בבחירות ואף לא חותם להצביע למפלגות החרדיות, אך דעותיו ימניות, וידוע שהוא התנגד לתכנית ההתנתקות.


ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 3

קקות. העולם קקות. למה אף אחד לא נותן לי ספר הדרכה לחיים * פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

כן לא שחור לבן – פרק 2

ידעתי שלא עשיתי את מה שהואשמתי בו • ידעתי שזה לא אשמתי • ידעתי שיתכן ולעולם לא אחזור • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

אף פעם

הקונטרסט בין פער הידיעה לאמונה המעולה – שיר מאת אפרת פינקל

מעצמאות להתמסרות

אלי שטרן לוקח אותנו למסע מטלטל של גילוי פנימי, המחבר בין ראש השנה לסוכות

האיש שלא היה שם

חבל התלייה נשזר, זה הוא ולא זר – שהצדק צורח, והזמן לאיטו בורח

אלול

לָשִׁיר בְּלִיטָאִית עֲמֻקָּה דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

החבר מהמחלקה הכירורגית עם המספר על היד

"פון וואנט ביסטו"? שאל אותו מוריס בפעם הראשונה שהכירו במסדרון. מאז הפכו לחברים קרובים, אבל את סודו שמר באדיקות. רק אחרי שחזר מטיול בהונגריה, נחשף לסיפור ילדותו המצמרר

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו