פניי הצרובות
יבשו מן הרוח.
ליבי מטרה
לחץ השלוח.
זרועי עייפה
מבקשת לנוח.
ובפה, אין בו כלום
רק הטעם מלוח.
כי ראיתי ימים
של סופות וגשמים.
וחוויתי לילות
של זיקים ורעמים.
בגלים מתגרים
ספינתי טולטלה.
ועל סיפוני
כבר הקצף עלה.
המים סביבי
עכורים מיגון.
ובאופק כולו
אין חוף לעגון.
על האי הרחוק
מסתוללים הרוחות.
הים נועץ בי עיניים
תכולות, מוכיחות.
גם רב החובל
בעיניו דם.
בועט וצועק
מה לך נרדם!
ואני
עם כל הבושה והצער.
עם כל הכאב
שפוצע כתער.
לא מסוגל
לדדות עדי שער.
ולזעוק מן הקרביים
בשלי כל הסער!