שבתאות בארץ הקודש

ביום ו' חשוון לפני 316 שנה נפטר השבתאי ר' יהודה חסיד משדליץ, ארבעה ימים בלבד לאחר שנכנסו בשערי ירושלים הוא ושיירתו שלאחר פטירת 500 נפשות במהלך טלטולי הדרך שלקחו 3 שנים, נותרו 1000 איש! מספר עצום באותם ימים! שצעדו במסירות נפש ומתוך אהבת ציון בהרגשה של "הנה הוא עומד אחר כותלינו".

יש לשים לב שלא נתבלבל עם ר' יהודה החסיד הראשון בעל ספר חסידים וצוואת רבי יהודה החסיד ומחבר הפירוש המפורסם  לתורה מגרמניה במאה ה-12.

פטירתו של משיח הקהילה – יהודה חסיד בטרם עת, גרמה לבלבול גדול, חלק מהקהילה התאסלמו, חלק התנצרו, ובודדים בלבד נשארו בירושלים. למעשה הבית כנסת חרב, לאחר שהחובות לטורקים לא שולמו, וכבר הרחבנו במאמר על תולדות אהרון על לבוש הזברא ואכל"מ.

נדלג 120 שנה קדימה, השנה- 1808, עלייה של תלמידי הגר"א בעיצומה, ומחלוקת איומה קורעת את ליבות גדולי העולם, רבי מנחם מנדל משקלוב, ורעהו רבי ישראל משקלוב- ראשי קהילת הפרושים בירושלים, האם להקים מחדש את בית כנסת החורבה, שהחבורה המשיחית הקימה, או לא?!

רבי מנחם מנדל עשה כל טרחה בעולם כדי להקים את הבית כנסת, ואילו רבי ישראל חלק עליו בתקיפות רבה, ואף אסר את המגורים בירושלים! (ראה במאמרנו מדוע האר"י, החזון איש, ור"י משקלוב לא התגוררו בירושלים)

כה אחז רמ"מ שראוי לבנות את הבית כנסת, עד שאת רווחי ספרו "שער הצמצום" הוא הקדיש להוצאות הבניה. בכתבי היד שלו מובאים שתי תפילות שבו הוא מתפלל שיצליח לשלם את החובות שלו שלקח על בנייתה של החורבה

רבי מנדל חלק על רבי ישראל במהלך הגאולה, ששלח שליחים לכל העולם כדי לחפש את עשרת השבטים, ואילו הוא שם דגש על בנין ירושלים, בתי כנסיות ולימוד תורה, וכך הוא כותב:

"וזכותו של הגר"א וזכות אבותי הצדיקים.. עמדו לי להביאיני ארץ הקדושה.. והביאני לירושלים עיר קדוש אלוקינו… וקבעתי בעז"ה ביה"מ וביה"כ לתורה ולתפילה, ועתה עזרני ה' להוציא את החורבה שבירושלים שהיה של אחינו האשכנזים בימי קדם יותר ממאה שנה בית כנסת בתוכה ונהפכה לזרים ולנכרים, ונעשה חרבה ושוממה, ועתה ברוב רחמיו וחסדיו הוצאתי מידם, ואמרתי זהו שאמרו חז"ל "כל הנהנה מסעודת חתן וכו', ואם משמחו זוכה לתורה, רב נחמן בר יהודה אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, על כן בנין ירושלים הוא יותר!!"

פרופסור אריה מורגנשטרן החוקר שנים ארוכות את עליית תלמידי הגר"א לאה"ק סבור שרבי ישראל התנגד לבניית ביה"כ החורבה, מפני שהתנגד בכללית למגורים בירושלים, והעדיף את צפת על פניה (וכבר הכה אותו על קודקודו החתם סופר בהספד הידוע על רעידת האדמה בשנת 1837)

סברא אחרת מעלה הרב בנימין המבורגר בספרו "משיחי השקר ומתנגדיהם". לטענתו רבי ישראל משקלוב לא הסכים לבנות את ביה"כ החורבה בשל שמקימיה היו חשודים על שבתאות! שר' יהודה חסיד נמנה על מקימיה!!!

ראיה לכך שחששו של ר"י היה מהשבתאות של מייסדי המקום. מצאנו באגרת ר' צבי לעהרן (ראש ארגון הפקידים ואמרכלים שעזר כספית ליהודי ארץ ישראל במאה ה-19) לר' אליעזר ברגמן (תלמיד החתם סופר) שכותב לו לאחר שהחלו לבנות את החורבה "בירושלים אומרים שכבר התחילה הגאולה". ולאחר שנודע ללעהרן שנערכו שינוים בסדרי התפילה, כגון השמטת הקטע "התנערי מעפר קומי" מליל שבת, וכן את תיקון חצות, כיון שחשבו שכבר השכינה אינה נמצאת בעפר, כותב לעהרן "אשאלהו מי זה שחידש מנהג זה, אי לאו שפקיע שמיה שלא הוטה בטעות שבתאי צבי. אזי המנהג הזה חשוד הוא אצלי שמאנשים המוטעים בש"צ!!!"

לאחרונה פירסם חוקר הקבלה יהודה ליבס מחקר שמבוסס על כתבי רמ"מ משקלוב שלא פורסמו לציבור, בו הוא טוען שבכתבי רמ"מ ישנה זיקה עם המקובל ר' העשל צורף מוילנה שחשוד בשבתאות, ולכן הם לא הודפסו, ונשכחו עם השנים, ורק בשנים האחרונות מצאו אותם במרתף נושן בשכונת מאה שערים, ולמרות כך מזכירים אותו הבעל שם טוב ועוד צדיקים מפורסמים, ובשל שהבעש"ט הזכירו החוקרים החרדים הרב יצחק אלפסי והרב יהושע מונדשיין חולקים בחריפות וטוענים שר' העשל לא היה שבתאי כלל וכלל!

הרב מונדשין מביא ראיה מכך שכתביו של ר' העשל התקבלו בציבור התורני ללא כחל ושרק, לעומתם החוקר גרשון שלום שתומך בכך שר' העשל היה שבתאי מציג ראיות שהבעל שם טוב לא ידע מי הכותב, ויותר מכך, שהסתירו ממנו בכוונה את שם הכותב..

בשיחה עם הגאון רבי בנימין המבורגר מחבר הספר הידוע "משיחי השקר ומתנגדיהם" בהסכמתם של גדולי ישראל בראשות מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, הוא גילה לי דעתו בענין, והיא שר' העשל היה שבתאי גמור!

דבר מדהים שהחוקר יהודה ליבס סבור שזלמן צורף הידוע שבזכותו נבנה ביה"כ החורבה ע"י ששיקר לאברהים פחא וטען לו שרוטשליד רוצה להשקיע בו, הוא מנכדיו של ר' העשל צורף, ודבר זה מסביר לנו מדוע כה רבה הייתה שאיפתו לסיים את בית כנסת של סבו.

אומנם החוקר הרב יחיאל גולהדבר חולק בתוקף על גישתם של המבורגר וליבס שסברו שצאצאי רמ"מ לא הדפיסו את כתביו מחשש שידעו שהיה שבתאי, והוא מוכיח שלא היה לרמ"מ כסף להדפיס את ספריו, ועוד בחייו הוא מתלונן על כך כמה פעמים בכתביו, כמו כן ליורשיו לא היה כסף להדפיס, והם בעצמם היו מקבצי נדבות, ואת הנהלת העדה לאחר פטירת רמ"מ, קיבל רבי ישראל משקלוב ואח"כ חתנו רבי ישעיה ברדקי, עוד סיבה נותן הרב גולדהבר שלא היה ת"ח ללמוד את ספריו העמוקים של רמ"מ.

התנגדות החתם סופר

מענין שהחתם סופר התנגד לבנית החורבה מסיבה אחרת לגמרי. בחודש שבט תקצ"ח (1838) הוא עונה לשאלה ששאלו אותו, לאחר שהגיעו לחו"ל שדרי"ם של הקהילה הפרושית בירושלים שביקשו תרומות לבנית בי"כ החורבה, ור' צבי הירש לעהרן מנע בעדם, כיון שהוא היה האחראי על התרומות לעניי א"י, והוא חשש שאם הציבור יתרום לחורבה, לא יתרמו לעניים.

ופוסק שמוכרים בית כנסת לצורך תלמוד תורה! ואפילו אין להם בית כנסת אחר! וצודק ר' צבי עהרן שעוזר ותומך בעניי א"י "הלא ידוע כי התושבים בארץ הקודש יושבים במצור ומצוק וחיי צער הם, ונשיהם ובניהם, וכולם אינם עוסקים אלא בתורת ה' כל אחד כפי יכולתו, ועלינו מוטל להחזיק ישיבת ארץ ישראל, לא לסייעם למצות ישיבת א"י, אלא לעצמינו לקיים את דברי התורה הזאת, כי לולא ישיבת א"י שמה, תפוג תורה ח"ו"

בימינו הנושא נשתכח, ובעת הקמת בית כנסת החורבה, נאבקו נציגי הציבור החרדי והדתי מי ישלוט בבית כנסת, והקדימו עסקני בציבור החרדי ומינו את הגאון רבי שמחה קוק לרב הראשי.

---

ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף 7115039@GMAIL.COM

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL