רבי מאיר שפירא

היום לפני 85 שנה בדיוק, בבוקרו של ז' במרחשוון 1935 הוכה העולם היהודי בתדהמה עם בוא הידיעה כי נשיא אגודת ישראל ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי רבי מאיר שפירא נלקח לגנזי מרומים

רבות ומגוונות פעילותו למען כלל ישראל של רבי מאיר, נכתוב פה וורט מדהים לעילוי נשמתו הטהורה, הקשור לפעילותו בסֵיים הפולני (פרלמנט בלע"ז) בה פעל בשנים 1922-1927, רבות ונצורות למען יהודי פולין.

מסופר כי במהלך פעילותו בפרלמנט הפולני, רבי מאיר שפירא ביקש דרש שהממשלה תיתן תקציב ליהודים, ונעשו דיונים לכאן ולכאן. בלהט הדיונים קם שר בכיר ואמר "אתם היהודים תגידו תודה שלא הורגים אתכם" (היינו כעין האריה שאמר לחסידה שחילצה את העצם מגרונו לאחר שהבטיח לה פרס, הפרס הוא שיצאת מלוע האריה בחיים).

חיבת ציון

מעניין שסמוך מאוד לפטירתו של רבי מאיר שפירא, התאריך ה' במרחשון, 60 שנה לפניו, נפטר רבי צבי הירש קַלִישֶׁר זצ"ל 1874, תלמידם של רבי יעקב לוֹרְבֶּרְבּוֹים בעל "נתיבות המשפט", ורבי עקיבא אֵיגֶר,

בשנת 1836, פנה הרב קלישר אל הגביר המפורסם מאיר אַנְשֶׁל רוטשילד, וביקש ממנו עזרה בפנייה אל מוחמד עלי שליט מצרים, עם הצעה לרכישת ארץ ישראל מידו.

"לעת כזאת אשר מדינת ארץ ישראל איננו תחת ממשלת מלך אדיר כִּהְיוֹתוֹ בימי קדם תחת מלך רומי, ולא תחת ממשלת המלך הגדול הישמעאלי, דֶער טִירְקִישֶׁער סוּלְטַאן [השולטן הטורקי]. לא כן עתה, אבל הארץ תחת ממשלת הַפָּאשֶׁע, אולי יהיה נאות לו אם אדוני, ידיד עליון, יפזר לו ממון רב ויקנה לו מדינה אחרת תְּמוּר הארץ הקטנה כעת בכמות וגדולה באיכות".

התוכנית היא פשוטה: רוטשילד העשיר יציע למוחמד עלי ארץ אחרת, ותמורתה יקבל מידו את ארץ ישראל.

לשם מה צריך הרב קלישר את ארץ ישראל? כמובן, כדי לחדש את עבודת הקרבנות!

או אז, פרץ פולמוס הלכתי עז שקרע את גדולי ישראל בשאלה הרת הגורל, האם מותר לחדש את עבודת הקורבנות, או לא?!

לא נאריך בדעות השונות של גדולי ישראל, רק נציין פה עדות אחת מפי רבי שמעון הורביץ ראש ישיבת שער השמים בשם ר"נ פרינדלנדר בשם הגרי"ז סולוביציק מבריסק בשם הגר"ח מוולוזין שהוא קיבל מרבינו שרף אלוקים משיח ה' מרנא הגר"א זי"ע "אם נשיג רק הר הבית להקריב עליו קרבן תמיד פעם אחת, הרי זה לאחר מעשה".

מדוע המיזם לא צלח?! כלום לא היה רוב מובהק בקרב גדולי ישראל להקרבת הקורבנות?! ברור שהיה, אך מחמת שתי סיבות לא יצא כלום: א. שליט הארץ המצרי אִבְּרָאהִים מָחֲמַד עָלִי פָּאשָׁא לא חלם לאשר ליהודים להקים את בית המקדש. ב. רבני ירושלים גם כן לא חלמו להקריב קורבנות בהר הבית מחמת בעיות הלכתיות.

ועל כך מוסר לנו בן התקופה ר' שמעון ברמן (1870) את הדברים הבאים "הכניסה לאבן השתיה בהר הבית מותרת לכל, אבל חכמי ירושלים אינם מתירים זאת. כאשר כבש המלך המצרי, אברהים פאשה, לפני חמישים שנה לערך את הארץ ביקש לתת את מקום בית המקדש ליהודים לבנותו, אבל חכמי ירושלים של אז סירבו לקבל את ההצעה.

סופר לי, שהגאון הקדוש החתם סופר זצוק"ל כאילו גלה דעתו שמוטב אילו קיבלו היהודים אותה הצעה, וגם הגאון ר"צ קאלישר זצ"ל העלה פלפול נרחב ב"דרישת ציון" שלפיו מותר עתה גם להקריב קורבנות".

מה הקשר בין יוזמתו של ר"צ קלישר לרבי מאיר שפירא? ובכן כאמור שניהם נפטרו בחודש חשוון בהפרש יומים, וכנראה שניהם היו בשורש דומה של אהבה לבית המקדש, ואמונה שבכל רגע הוא צריך לקום.

רבי מאיר שפירא הכריז שכל תלמיד שיהיה בקיא בסדר קדשים, יקבל מהנהלת הישיבה תעודה של "צורבא מרבנן", בשנים האחרונות גילו אוסף תמונות נדיר מהיכל ישיבת חכמי לובלין שבהם ישנו דוגמה מעץ של בית המקדש כדי לראותו בעיניים ולהתפלל על בנייתו המהירה בקרוב ע"י עם ישראל (כדכתב הרמב"ם), או צניחתו משמים (לפי שיטת אדמו"ר ויואל משה מסאטמר זי"ע).

ייסוד מפעל הדף היומי

מפורסמים דבריו של רבי מאיר שפירא בכנסיה הגדולה בשנת 1923 עת העלה את רעיון הדף היומי לרבבות המתכנסים:

"אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?! נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות, נוסע הוא שבועיים מישראל לארצות הברית, לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום ומצטרף ללומדים בחדווה, ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתהדר מתגדל ומתקדש".

אך לא הרבה יודעים שמיזם זה לא היה הצעה של כלל חברי מועצת גדולי התורה, והיו רבים שהתנגדו מחמת כמה סיבות, (אחת מהם היא שהם חששו שיזניחו את לימוד העיון) ולכן זו הייתה הצעה אישית של רבי מאיר, ולא על דעת המועצה.

המפליא שהיו כאלו שהתנגדו בכלל לישיבת חכמי לובלין! כפי שמעיד ר' שמואל רוטשטין (ספר רבי מנחם זמבה הוצאת נצח ת"א תש"ח) ולאחר ארוע הנחת אבן הפינה שהשתתפו בו חמישים אלף איש! בראשות ראשי הישיבות וגדולי ליטא "התריזו כנגדו ונגד מפעלו, למרות שגדולי הרבנים והאדמורי"ם סמכו ידיהם על המפעל ועל פעלו וראו בזה נכס יקר ליהדות".

בהמשך מבאר רוטשטיין על מה ולמה זעקו כנגדו? ובכן מסתבר שעד אז לא היה נהוג לבנות בנין ורק אח"כ לרכז תלמידים, אלא להיפך, כשהתעוררו מספר בני עלייה לקבל תורה הם התקבצו בבית מדרש בעירו, ורק אם המקום היה צר מלהכיל היו יוצאים החוצה ובונים בניין, ופה עשו הפוך, הקמת בניין, ואח"כ ניסו להביא תלמידים.

הדבר ייצר מחלוקת גדולה והגיע הפולמוס לעיתונים ממשיך רוטשיין ומספר "באותם הימים התקיימה ועידה ארצית של אגודת ישראל בפולין. התכנסו יותר מאלף צירים מכל חלקי המדינה, וכאשר הרב שפירא עמד אז בראש המרכז של אגודת ישראל בפולין החליטו באי כח הישיבות בשליטא לצאת נגדו בנאום חריף בועידה זו. כאשר המדברים מטעם הישיבות נבחר הרה"ג ר' אברהם  קלמנוביץ שליט"א נשיא ישיבת מיר.

ונאומו היה האשמה כבירה נגד הרב מלובלין ונגד רעיון יח"ל, אח"כ עלה לדבר הגאון רבי מנחם זמבה וביאר בטוב טעם ודעת על ההבדלים בין ליטא ופולין, ומדוע בפולין במקום שכבוד התורה ירד פלאים צריך לעשות "עסק גדול ותעמולה מודרנית כדי להגדיל את כבוד התורה", להשלמת ההבנה יש להבין שבאותם ימים עיקר היהדות הייתה בפולין, ומספר היהודים שומרי מצות שהתגוררו בה מוערך בכשלוש וחצי מליון, ואילו בליטא והונגריה היו חצי מליון יהודים בלבד. ובפולין כמעט ולא היו ישיבות כפי שמספרים המשגיחים שהשואה ארעה כיון שלא היו כמעט ישיבות בפולין.

ממשיך רוטשטין וכותב "נאומו של הגאון רבי מנחם זמבה הציל את הועידה ממשבר חמור, והצירים התרגשו כל כך מדבריו הכנים והנלהבים עד שיצאו בשיר ובריקוד חסידי מלא התלהבות ושמחה של מצוה, והרימו את רבי מנחם מעל לקהל הרוקדים והריעו לכבודו. וגם הר"מ שפירא עצמו נתרגש כל כך מהנאום ההיסטורי הזה עד שחיבק את רבי מנחם ונשקו קבל עם" (שם עמוד 59-61).

---

ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף 7115039@GMAIL.COM

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL