מעשה בראש ישיבה חשוב בשם הרב הגאון ר' שמואל מן שנאמר לו להתבודד בביתו מפני המגפה, לאחר שחזר מגיוס כספים מוצלח בחו"ל למען ישיבתו ישיבת 'חיי נצח'.
והוא הסתגר לו בביתו כמצווה על ידי השלטון הציוני. ברם, שבת זכור באה עליו. והוא לא התאפק והחליט שמצווה עליו לקיים שמיעת פרשת זכור שהרי צריך לזכור את מחיית עמלק.
ולא רצה ללכת לישיבה שמא ידביק כל הישיבה ויגרום לביטול תורה גדול מיותר. לפיכך הלך לבית הכנסת של מזרוחניקים שליד ביתו. וחשב לילך רק לזמן פרשת זכור כדי לצמצם הנזק האפשרי. והוא לא ידע מתי לבוא בדיוק, אז הוא ביקש מאשתו הרבנית דבורה לקרוא לו מעט זמן קודם הקריאה בפרשת זכור.
אמנם היה חשש קטן שידביק האנשים בבית הכנסת – וזקני בית הכנסת קטני האמונה לא התרגשו כל כך – אך 'יענקי חרדקי' נכנס להיסטריה ופנה לרב בצעקות ואמר לו: "גיוואלד, שמואל מן ההזוי עלול לסכן את כל הבית-כנסת, ואז החילונים ישנאו אותנו החרדים שאנו מדביקים המדינה וזה הכי גרוע, יותר גרוע מן המוות. מספיק שזה קורה לנו בוירוסים במחשב".
והרב לנדאו, שהוא יקה קפדן, חרד"לניק המעריץ את המדינה יותר מאשר את הקב"ה, שמע זאת ומיד הלך לאותו ראשישיבע ואמר לו בלחש לצאת.
הוסיף ואמר לו הרב לנדאו בחיוך: 'שלא נחשדו ישראל על הזכור'. והרב מן אמר בניחותא שהוא כבר הגיע ולכן ייצא מיד אחרי הזכור.
אבל הרב של בית הכנסת אמר לו 'זה מסוכן, תלך להתפלל בישיבה שלך'; והראששיבע נהיה אדום ואמר סתם המדינה שלהם מפחידה אותנו; והרב לנדאו כעס ונהיה כמו רמזור והרים את קולו ואמר: "לא ולא, אתה תצא מיד, אתה עמלק חרדי אחד, אתה חייב לצאת עכשיו".
והראששיבע לא יצא.
או אז בעל הקורא פתח במחאה אזרחית דמוקרטית ואמר שהוא לא קורא עד שהרב מפר הבידוד החצוף יצא מן בית הכנסת שלנו.
ויצא אותו רב אבל וחפוי ראש. ובמדרגות בית הכנסת חש בליבו ונפל על ראשו ונלקח לבית החולים ושם לאחר כשבוע נפטר מסיבוכים.
ואמרו בקהילה שהוא קיים מחיית זכר עמלק בהידור רב, שהרי אם הוא עמלק – אז הוא מת שזו גם מחיה. ואם הוא לא עמלק – אז כשהאדם מת אז לגביו אין כל זכר לעמלק שהרי אין הוא זוכר עמלק, וכן הוא לא יכול לשכוח את עמלק שהרי אין הוא חי.
ובא המגיד הרבי ז'ולטי להגיד לרב לנדאו שהוא לא נהג כראוי. והרב לנדאו אמר שהוא שמח שמחה גדולה שר' שמואל מן מת כי הוא התחייב בנפשו והפך לרשע ורודף אולי כשאיים על עם ישראל בזמן המגפה כשהיה צריך להיות בבידוד.
3 מחשבות על “ראש ישיבה, גבאי ורב מזרוחניק: מלחמת עולם בעיצומה של תפילת שבת”