וכשֵאֵצֵא וְנַפְשִי הַפְּעוּרָה בְּיָדִי
אֲרַפֵּא לָהּ בִּצְרוֹר פִּרְחֵי-שַלֶּכֶת צְהֻבִּים
אֵיך הֵם צוֹהֲלִים כָּכָה בְּצָהוֹב זוֹהֵר
וְהֵם כְּבָר מֵתִים
אֵיךְ אֲרַפֵּא לְנַפְשִי בְּפִרְחֵי שַלֶּכֶת מֵתִים
וְהִיא רוֹצָה (אֲבָל בְּסוֹד)
שֶלֹא
וכשֵאֵצֵא וְנַפְשִי הַפְּעוּרָה בְּיָדִי
אֲרַפֵּא לָהּ בִּצְרוֹר פִּרְחֵי-שַלֶּכֶת צְהֻבִּים
אֵיך הֵם צוֹהֲלִים כָּכָה בְּצָהוֹב זוֹהֵר
וְהֵם כְּבָר מֵתִים
אֵיךְ אֲרַפֵּא לְנַפְשִי בְּפִרְחֵי שַלֶּכֶת מֵתִים
וְהִיא רוֹצָה (אֲבָל בְּסוֹד)
שֶלֹא

"רוכב ערבות" ממגיפה הושע – נא • עולו אושפיזין עילאין נא תהא ברכתכם שלימה

זה סיפור ירושלמי שנפרס על פני דורות: אשתו של רבי אריה לוין נגלית אליו בחלום ומבקשת שילך לנחם את משפחת רוזנבליט • רבי אריה מגיע, הנכדה כותבת שיר, ח"כית גאולה כהן מבצעת שינויים והסוף מגיע השבוע באולפן ההקלטות


רַק מְבַקְּשִׁים לְיֵישֶׁב בְּשַׁלְוָוה עִם סְטֶנְדֶּר קַרְדּוֹם וְדִירָה בִּירוּשָׁלַיִם, כְּשֶׁבַּחוּץ שֵׁבֶט זְבוּלוּן מְשַׁלֵּם אֶת עֲלִיַּית מְחִירֵי הַדִּירוֹת וִירִידַת הַדּוֹרוֹת • הוקרא באירוע קומזיץ משוררים

הוּא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְחַכֶּה לוֹ בֵּין עֲטוּיֵי הַטַּלִּיתוֹת וּבַמַּעֲבָרִים. לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְעַטֶּשֶׁת הוּנְפָה וְהוּא בָּחַר לַעֲצֹם עֵינַיִם לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבִיקוּת, לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם, לְצָרֵף אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד לַמִּנְיָן

לראות משוררים כה מוכשרים שואבים השראה ממקורות שאין קשר בינם לבין חייהם כלל • עזבו. אין בינם ובין דת שום קשר, זה צורם • מאמר תגובה ביקורתי לאירוע קומזיץ משוררים


גבר צריך שתהיה לו מילה. מרוב שאתה מפחד, אישתך דורכת עליך וזה הזייה כי אתה לא טיפוס כזה שקט. יש לך דעות • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים
מחשבה 1 על “פִּרְחֵי שַלֶּכֶת צְהֻבִּים”
מקסים